אצטדיון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
DBSN22 (שיחה | תרומות)
הסרת טבלה שפשוט לא מתאימה לערך ומראה על ישראלוצנטריות מוגזמת
שורה 23: שורה 23:
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון ה[[אתלטיקה]] בשכונת [[הדר יוסף]] ב[[תל אביב]] שם מתקיימות אליפויות [[ישראל]] ב[[אתלטיקה]]. [[אצטדיון קנדה|ואצטדיון קנדה]] ל[[טניס]] ב[[רמת השרון]] שבו מתקיימים אירועי [[טניס]] חשובים כמו רוב משחקי [[גביע דייוויס]] של הנבחרת וטורניר ה[[טניס]] של [[רמת השרון]], גם זירת הקרח ב[[מרכז קנדה]] ב[[מטולה]] נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב ב[[אולם ספורט|אולמות]] ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל [[היכל נוקיה|אצטדיון יד אליהו]] בת"א, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון ה[[אתלטיקה]] בשכונת [[הדר יוסף]] ב[[תל אביב]] שם מתקיימות אליפויות [[ישראל]] ב[[אתלטיקה]]. [[אצטדיון קנדה|ואצטדיון קנדה]] ל[[טניס]] ב[[רמת השרון]] שבו מתקיימים אירועי [[טניס]] חשובים כמו רוב משחקי [[גביע דייוויס]] של הנבחרת וטורניר ה[[טניס]] של [[רמת השרון]], גם זירת הקרח ב[[מרכז קנדה]] ב[[מטולה]] נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב ב[[אולם ספורט|אולמות]] ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל [[היכל נוקיה|אצטדיון יד אליהו]] בת"א, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.


===אצטדיונים מרכזיים בישראל===
ראו גם: [[:קטגוריה:ישראל: אצטדיונים ומתקני ספורט|רשימת אצטדיונים בישראל]].
[[קובץ:SammyOferSTD.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון סמי עופר]] ב[[חיפה]]]]
[[קובץ:Teddy_stadium,_Jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון טדי]] ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:Bloomfield Stadium21.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון בלומפילד]] ב[[תל אביב-יפו]]]]
{|class="wikitable sortable "
! שם || מספר מושבים || עיר || הקמה ||הערות
|-
| [[אצטדיון רמת גן]] || 41,583 || [[רמת גן]] || [[1951]] ||
|-
| [[אצטדיון טדי]] || 34,000|| [[ירושלים]]|| [[1991]]||
|-
| [[אצטדיון סמי עופר]] || 30,820|| [[חיפה]] || [[2014]] ||
|-
| [[אצטדיון ווינר באר שבע|אצטדיון טוטו טרנר]] || 16,000|| [[באר שבע]] || [[2015]] ||
|-
| [[אצטדיון בלומפילד]] || 14,413|| [[תל אביב-יפו]] || [[1962]] ||
|-
| [[האצטדיון העירוני נתניה]] || 13,800|| [[נתניה]] || [[2012]] ||
|-
| [[אצטדיון וסרמיל]] || 13,000|| [[באר שבע]] || [[1959]] || נסגר וצפוי להיהרס ב-[[2015]]
|-
| [[אצטדיון השלום]] || 12,000|| [[אום אל-פחם]] || [[1995]] ||
|-
| [[אצטדיון המושבה]] || 11,500 || [[פתח תקווה]] || [[2011]] ||
|-
| [[אצטדיון סלה]] || 10,000|| [[אשקלון]] || [[1961]] ||
|-
| [[אצטדיון גבעת רם]] || 10,000|| [[ירושלים]] || [[1958]] || אצטדיון אתליטקה רב-תכליתי
|-
| [[אצטדיון דוחה]] || 8,500|| [[סח'נין]] || [[2005]] ||
|-
| [[אצטדיון עירוני הרצליה]] || 8,100|| [[הרצליה]] || [[1983]] ||
|-
| [[אצטדיון וינטר]] || 8,000|| [[רמת גן]] || [[1983]] ||
|-
| [[אצטדיון הי"א]] || 8,000 || [[אשדוד]] || [[1966]] ||
|-
| [[אצטדיון שכונת התקווה]] || 6,500 || [[תל אביב-יפו]] || [[1945]] ||
|-
| [[אצטדיון הברפלד]] || 6,000 || [[ראשון-לציון]] || [[1995]] ||
|-
| [[מרכז הספורט הלאומי - תל אביב|אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף]] || 6,000 || [[תל אביב יפו]] || [[1982]] || אצטדיון אתלטיקה
|-
| [[אצטדיון לויטה]] || 5,800 || [[כפר סבא]] || [[1986]] ||
|-
| [[אצטדיון עירוני קריית שמונה]] || 5,500 || [[קריית שמונה]] || [[2005]] ||
|-
| [[אצטדיון קנדה]] || 5,300 || [[רמת השרון]] || [[1977]] || אצטדיון טניס
|-
| [[אצטדיון טוטו עכו]] || 5,000 || [[עכו]] || [[2011]] ||
|-
| [[אצטדיון עילוט]] || 4,932 || [[עילוט]] || [[ 1992 ]] ||
|-
| [[אצטדיון גרונדמן]] || 4,000 || [[רמת השרון]] || [[1998]] ||
|-
| [[האצטדיון העירוני לוד]] || 4,000 || [[לוד]] || [[1984]] ||
|-
| [[אצטדיון האתלטיקה העירוני (ראשון לציון)|אצטדיון האתלטיקה העירוני ראשון לציון]] || 1,200 || [[ראשון לציון]] || [[2013]] || אצטדיון אתלטיקה
|}

===אצטדיוני כדורגל בבנייה===
{|class="wikitable sortable "
! שם || גודל || עיר || פתיחה מתוכננת ||הערות
|-
| [[אצטדיון עירוני טבריה]] החדש || 5,000 || [[טבריה]] || [[2018]] ||
|-
|}

===אצטדיוני כדורגל שנהרסו===
{|class="wikitable sortable "
! שם || גודל || עיר || שנת פתיחה||שנת הריסה
|-
| [[אצטדיון בלומפילד|אצטדיון באסה]] || 7,000|| [[תל אביב-יפו]] || [[1949]] || [[1961]]
|-
| [[גלי גיל|אצטדיון גלי גיל]] || 4,000|| [[רמת גן]] || [[1949]] || [[1974]]
|-
| [[מגרש קטמון]] || 5,000|| [[ירושלים]] || [[1957]] || [[1982]]
|-
| [[מגרש הפרדסים]] || 3,500|| [[כפר סבא]] || [[1952]] || [[1986]]
|-
| [[מגרש לוד]] || 3,500|| [[לוד]] || [[1960]] || [[1988]]
|-
| [[אצטדיון ימק"א]] || 6,000|| [[ירושלים]] || [[1933]] || [[2006]]
|-
| [[אצטדיון המכביה]]|| 20,000|| [[תל אביב-יפו]] || [[1932]] || [[2007]]
|-
| [[אצטדיון גאון]] || 4,000|| [[תל אביב-יפו]] || [[1977]] || [[2007]]
|-
| [[האצטדיון העירוני עכו|אצטדיון נפוליאון]] || 6,000 || [[עכו]] || [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] || [[2000]]
|-
| [[אצטדיון האורווה]] || 6,800 || [[פתח תקווה]] || [[1967]] || [[2010]]
|-
| [[אצטדיון המכתש]] || 5,500|| [[גבעתיים]] || [[1927]] || [[2010]]
|-
| [[אצטדיון הקופסה]] || 7,500|| [[נתניה]] || [[1943]] || [[2014]]
|-
| [[אצטדיון קריית אליעזר]] || 14,002|| [[חיפה]] || [[1955]] || [[2015]]
|}


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־08:29, 1 במרץ 2016

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אצטדיון ומבלי, האצטדיון הגדול בממלכה המאוחדת והשני בגודלו באירופה, במבט מבפנים

אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.

ההיסטוריה של האצטדיונים

גופי תאורה חזקים במיוחד המשמשים באצטדיונים
אצטדיון הניו יורק יאנקיז בניו יורק הוא דוגמה טיפוסית לאצטדיון כדור בסיס

השם נגזר מהמילה היוונית "סטדיון" (στάδιον), שציינה יחידת מידה שאורכה 192 מטר בערך. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.

האצטדיון המודרני

סוגים

לאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.

סוגיות תכנון

למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.

אסונות באצטדיון

ריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים.[1]

אצטדיונים בישראל

אצטדיון רמת גן הוא האצטדיון הלאומי בו נערכים משחקי כדורגל לאומיים רבים, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה. אצטדיוני כדורגל בולטים אחרים הם אצטדיון טדי בשכונת מלחה בירושלים, אצטדיון בלומפילד בתל אביב-יפו ואצטדיון סמי עופר בחיפה.

אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה בשכונת הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח במרכז קנדה במטולה נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב באולמות ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל אצטדיון יד אליהו בת"א, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.

ראו גם: רשימת אצטדיונים בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet, 18 ביוני 2003