ספן

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קובץ:BN sailors.jpg

מלחים בריטים בשנות ה-50

ספן, מלח, יורד ים או ימאי הוא עובד זוטר על אנייה.

באנגלית המונח הרשמי למלח הוא Rating (דירוג), הנבדל מ-Officer (קצין‎).

תפקידיו של הספן והמרחק המעמדי בינו לבין מפקד האנייה, רב החובל, הלכו והתקרבו לאורך ההיסטוריה, ככל שהעבודה הגופנית הדרושה מן הספנים הפכה מתוחכמת יותר. בספינות משוטים היו הספנים החותרים בדרך כלל עבדים או שבויי מלחמה שהפכו לעבדים לצורך החתירה.

בספינת מפרש היו המלחים אנשים פשוטים וגסים בדרך כלל, בעוד הקצינים ואף הצוערים (שהיו יכולים להיות נערים צעירים, אך בכל זאת דרגתם הייתה גבוהה משל המלחים) היו בני טובים - ממעמד האצולה.

בתקופה בה רווחו ספינות המפרש, ספנים היו עשויים להישכר לשירות מחייב תמורת מטבע, גם אם מתן המטבע התבצע שלא ביודעין (באנגליה, למשל). זו אחת הסיבות למנהג הרמת הכוס טרם השתייה ממנה - פן השמיט מישהו מטבע לכוס, והשותה ימצא עצמו למחרת על גבי ספינה בלב ים.^{[דרוש מקור]}

כיום מובדל מעמד המלחים ממעמד החובלים(קציני הים) על הספינה במעבר קורס קצינים, ולא במוצא. ברוב המקומות עדיין כפוף כל מלח, ללא תלות בוותק ובניסיון, לכל קצין ים.

מקור מילים עבריות למקצועות ימיים

• מקור המילה מלח הוא שומרי, הלחם של מה (אוניה בשומרית) ולח (הלך בשומרית). המילה מלח, שהיא בעלת משקל של מקצוע, נקלטה בשפה העברית. כבר בתנ"ך מוזכרת מילה זו, בספר יונה:

"וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם"

— ספר יונה, פרק א', פסוק ה'

• גם המילה חובל מופיעה בתנ"ך, ואפילו רב-חובל:

"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם"

— ספר יונה, פרק א', פסוק ו'

• הביטוי יורד ים אף הוא מתקופת התנ"ך. לאחרונה קבע בית הדין לענייני ימאות כי יורד ים הוא כל מי שמועסק על אנייה.

• המילה ספן, הנגזרת מן המילה ספינה, נכנסה לשימוש רק בתקופת המשנה:

"אבא גרין איש צידן אומר משום אבא גריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, רועה וחנוני - שאמנותן אמנות לסטים.

רבי יהודה אומר משמו:

החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרים, הספנין רובן חסידים; טוב שברופאים לגיהנם, והכשר שבטבחים שתפו של עמלק."

— משנה, מסכת קידושין, ד', יד

• מקור המילה נווט ביוונית (בדומה לסיומת naut במילה אסטרונאוט - ספן חלל, הנוסע בספינת חלל).

• המילה ימאי חדשה.

רש"י מבאר שמלח פירושו מערבב:

וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ

מְמֻלָּח: כתרגומו מעורב, שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה. ואומר אני שדומה לו (יונה א ה) וייראו הַמַּלַחִים, (יחזקאל כז כז) מַלַחַיִך וחובליך, על שם שמהפכין את המים במשוטות, כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן עם המים, וכל דבר שהאדם רוצה לערב יפה יפה, מהפכו באצבע או בבזך:

— רש"י שמות פרק ל' פסוק ל"ה

הרמב"ן מבאר שמלח הוא מלשון מֶלַח, ולכן נקרא מוביל הספינה בשם זה, שכן הוא כמי שיודע לטעום את המים ולבדוק לפי זה את כיוון ואופן הנסיעה הרצויים, כמו זה שטועם את התבשיל לבדוק את מליחותו.