שור הבר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שגיאת דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסרת שדה "שימור" מתבנית מיון#
שורה 11: שורה 11:
|מין='''שור הבר'''
|מין='''שור הבר'''
|שם מדעי=Bos primigenius
|שם מדעי=Bos primigenius
|שימור=שימור EX
|תפוצה=[[קובץ:Bos primigenius map.jpg|230px]]
|תפוצה=[[קובץ:Bos primigenius map.jpg|230px]]
}}
}}

גרסה מ־01:34, 31 במרץ 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןשור הבר
מצב שימור
נכחדנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
נכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
סוג: פר
מין: שור הבר
שם מדעי
Bos primigenius
בויאנוס, 1827
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל. הוא נכחד כליל בשנת 1627 בפולין. האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות.

קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[2]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל חשבון שבעבר הירדן[3].

משמש ומופיע בסמל מולדובה ובסמלה של נסיכות מולדובה לשעבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שור הבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
  3. ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 40 (תשמ"ו), עמ' 54-33.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים פרה-היסטוריים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.