פאשא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:47, 31 במרץ 2016

ערך זה עוסק בתואר כבוד באימפריה העות'מאנית. אם התכוונתם לשם חיבה עבור אברהם דשא (פשנל), ראו אברהם דשא (פשנל).

פאשה (בטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا) או באשה (בערבית: باشا) היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי. פאשה הוא הגבוה מבין ארבעת התארים העות'מאניים לגברים. מתחתיו התארים: ביי, אע'א ואפנדי.

באימפריה העות'מאנית הוענק התואר לקציני צבא בדרגות שמעל אלוף משנה, למושלי סנג'קים, לממונים על מושלי המחוזות (ביילרביי), לפקידי ממשל בדרגים גבוהים, ואף לשרים. עד ימי שלטונו של מהמט השני שימש גם כתואר כבוד למלומדים ואנשי מדע בולטים. בימי הרפובליקה הטורקית הקביל אל דרגה צבאית מוגדרת: אלוף, גנרל, אדמירל.

החל במאה ה-20 משמשת המילה "באשה" במצרים, ובמידה פחותה בארצות הסהר הפורה דוברות הערבית, לציון "אדון".

אטימולוגיה

על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא בפרסית: بچّه (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "lala-i beşe", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: padişah או başağa (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש שבט, אין אסמכתאות.

במקורות עבריים כונה פאשה טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי פחה, שמו של מושל המחוז באימפריה הפרסית לפי ספרי עזרא ונחמיה. כינוי שמקורו בשפה הארמית. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.

נושאי התואר באימפריה העות'מאנית

לסולטאן העות'מאני ולח'דיו של מצרים הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם בהיררכיה האזרחית. מפקד הצי העות'מאני כונה קפודן פאשה. בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים דגל לפי דרגתם. על הנס היו 1–3 זנבות סוס או טווס (לפי המסורת הטורקו מונגולית), כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה זנבות. בין נושאי התפקיד (גם אם לא תמיד צורף להם התואר פאשה בפועל) ניתן למנות את:

הוזיר הגדול - ראש הממשלה ומפקד הצבא.
פריק - סגן מפקד הצי.
ליבה - גנרל או אדמירל ראשי.
קיזלר אע'א - הסריס השחור האחראי על נשות ההרמון למרות היותו פורמלית בעל תואר אע'א.
מפקד יחידת בלטאג'י של נושאי הרמחים.
שיהולאסלאם (שייח' האסלאם) נושא התואר הבכיר ביותר בהיררכיה הדתית באימפריה.

כמו כן, מושלי מחוזות באימפריה כונו פאשה (או באשה בחבלים דוברי הערבית). שטח שלטונם כונה פאשליק. מושלים של מחוז וילאייט או איילט נושאי התארים ביילרביי (מושל בכיר - "ביי של הביים" בתרגום מילולי) או ואלי (מושל רגיל) כונו בתואר זה. במילים אחרות, כל יחידה מנהלית הייתה פאשליק.

התואר הוענק גם לזרים שהעניקו שירותים לאימפריה העות'מאנית ולמצרים כמו הובארט פאשה וגורדון פאשה (צ'ארלס גורדון). בני הפאשות כונו בכינוי פאשהזאדה.

התואר מחוץ לאימפריה

במרוקו שלא הייתה תחת שלטון האימפריה הוענק התואר באשה למושלי מחוזות. גם במדינות הערביות שקמו על בסיס האימפריה הוענק התואר בהתחלה. כך למשל כונה מפקדו הבריטי של הלגיון הערבי, גלאב פאשה.

ערכים על נושאי התואר

ראו גם

ביי
אע'א
אפנדי
האנם
מדיה וקבצים בנושא פאשא בוויקישיתוף

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 באימפריה העות'מאנית הוענק התואר לקציני צבא בדרגות שמעל [[אלוף משנה]], למושלי [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'קים]], לממונים על מושלי המחוזות (ביילרביי), לפקידי ממשל בדרגים גבוהים, ואף לשרים. עד ימי שלטונו של [[מהמט השני]] שימש גם כתואר כבוד למלומדים ואנשי מדע בולטים. בימי [[הרפובליקה הטורקית]] הקביל אל [[דרגה צבאית]] מוגדרת: [[אלוף]], גנרל, אדמירל.
-כיום משמשת המילה "באשה" ב[[מצרים]], ובמידה פחותה בארצות [[הסהר הפורה]] דוברות ה[[ערבית]], לציון "אדון".
+החל במאה ה-20 משמשת המילה "באשה" ב[[מצרים]], ובמידה פחותה בארצות [[הסהר הפורה]] דוברות ה[[ערבית]], לציון "אדון".
 ==אטימולוגיה==
-על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא ב[[פרסית]]: '''بچّه''' (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "'''lala-i beşe'''", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: '''padişah''' או '''başağa'''  (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש [[שבט]], אין אסמכתאות.
+על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא ב[[פרסית]]: '''بچّه''' (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "'''lala-i beşe'''", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: '''padişah''' או '''başağa''' (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש [[שבט]], אין אסמכתאות.
 במקורות [[עברים|עבריים]] כונה פאשה טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי [[פחה]], שמו של [[מושל]] ה[[מחוז]] ב{{ה|אימפריה הפרסית}} לפי ספרי [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]. כינוי שמקורו בשפה ה[[ארמית]]. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 [[קובץ:Mustafa Kemal November 1918.png|שמאל|ממוזער|150px|מוסטפא קמיל פאשה, [[1918]]]]
 ל[[סולטאן]] העות'מאני ול[[ח'דיו]] של [[מצרים]] הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם ב[[היררכיה]] האזרחית.
-מפקד ה[[צי]] העות'מאני כונה [[קפודן פאשה]].
+מפקד ה[[צי (יחידה בחיל ים)|צי]] העות'מאני כונה [[קפודן פאשה]].
-בשדה ה[[קרב]] נישא לפני הקצינים הבכירים [[דגל]] לפי דרגתם. על הנס היו 1-3 [[זנב]]ות [[סוס]] או [[טווס]] (לפי המסורת הטורקו מונגולית), כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה זנבות.
+בשדה ה[[קרב]] נישא לפני הקצינים הבכירים [[דגל]] לפי דרגתם. על הנס היו 1–3 [[זנב]]ות [[סוס]] או [[טווס]] (לפי המסורת הטורקו מונגולית), כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה זנבות.
 בין נושאי התפקיד (גם אם לא תמיד צורף להם התואר פאשה בפועל) ניתן למנות את:
 *[[וזיר גדול|הוזיר הגדול]] - ראש ה[[ממשלה]] ומפקד הצבא.
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 *[[עבאס חלמי הראשון]]
 *[[עבאס חלמי השני]]
-*[[צ'ארלס  גורדון]]
+*[[צ'ארלס גורדון]]
 *[[תופיק המצרי]]
 *[[ריסטם פאשה]]
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 * [[אפנדי]]
 *[[האנם]]
+* {{ויקישיתוף בשורה}}
 [[קטגוריה: תארים עות'מאניים]]