אספמיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| ⚫ | |||
{{פירוש נוסף| |
|||
|נוכחי=ביטוי עברי |
|||
|אחר=כתב העת |
|||
| ⚫ | |||
'''אסְפַּמְיָה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (בדומה לשמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). ב[[מדרש]] [[תנחומא]] נזכרות אספניה ו[[גאליה|גליה]], המושבות ה[[האימפריה הרומית|רומיות]]. יש הסוברים{{הערה|[[s:en:Catholic Encyclopedia (1913)/Spain|באנציקלופדיה הקתולית]]}} כי מקור השם הוא בעברית-כנענית או ה[[פיניקית]] "אי-שפניא" (אי השפנים). לפי סברה זו, כאשר [[פיניקים|הפיניקים]], אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. פרשנות אחרת מציעה{{מקור}} כי מקור המילה מהמילה "ספון", חבוי מהעין, כך שמשמעות השם הוא "האי החבוי". |
'''אסְפַּמְיָה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (בדומה לשמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). ב[[מדרש]] [[תנחומא]] נזכרות אספניה ו[[גאליה|גליה]], המושבות ה[[האימפריה הרומית|רומיות]]. יש הסוברים{{הערה|[[s:en:Catholic Encyclopedia (1913)/Spain|באנציקלופדיה הקתולית]]}} כי מקור השם הוא בעברית-כנענית או ה[[פיניקית]] "אי-שפניא" (אי השפנים). לפי סברה זו, כאשר [[פיניקים|הפיניקים]], אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. פרשנות אחרת מציעה{{מקור}} כי מקור המילה מהמילה "ספון", חבוי מהעין, כך שמשמעות השם הוא "האי החבוי". |
||
גרסה מ־14:33, 7 באפריל 2016
אסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania). במדרש תנחומא נזכרות אספניה וגליה, המושבות הרומיות. יש הסוברים[1] כי מקור השם הוא בעברית-כנענית או הפיניקית "אי-שפניא" (אי השפנים). לפי סברה זו, כאשר הפיניקים, אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. פרשנות אחרת מציעה[דרוש מקור] כי מקור המילה מהמילה "ספון", חבוי מהעין, כך שמשמעות השם הוא "האי החבוי".
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני חזקה בבבא בתרא אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא סרדיס שבאסיה הקטנה, לדעת רוב החוקרים. בעת תרגם התנ"ך לארמית, (בידי יונתן בן עוזיאל), תורגמה המילה ספרד בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ביוונית - ארצות המערב).
בתקופת הגאונים אוחדו השמות רשמית, ונקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד".
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוביק רוזנטל, מגלים עולם, באתר nrg, 11 ביוני 2004