נורית אסיה – הבדלי גרסאות

נורית אסיה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	נוריתאים
משפחה:	נוריתיים
סוג:	נורית
מין:	נורית אסיה
שם מדעי
	Ranunculus asiaticus; ‏ליניאוס, 1753
עונת פריחה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:26, 8 באפריל 2016

נוּרִית אַסְיָה (שם מדעי: Ranunculus asiaticus) היא מין צמח גאופיט רב-שנתי מסוג נורית. הנורית היא פרח מוגן בישראל^[1], שבה היא פורחת במרכז וצפון הארץ בחודשים מרץ ואפריל.

בניגוד לרוב מיני הנוריות, שצבען צהוב, פרח נורית אסיה הוא בצבע אדום בוהק. בניגוד לכלנית המצויה, לנורית יש עלי גביע. עלי הנורית מסורגים ושפתם משוננת.

מקור שם הפרח מערבית: "נוּ‏ר" בערבית פירושו אש. לפי משפחת הראובני, שם הפרח הוא "ניצנים"‏‏^[2]. הם פירשו את הפסוק משיר השירים ”הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ” (שה"ש ב', יב) – ניצנים משורש נ.צ.צ; ואכן עלי הנורית מתאפיינים בכך שהם נוצצים, והנוריות מסמלות את פריחת ראשית האביב. יתרה מזו: שם הפרח בשומרית ואכדית הוא "נִיסוּ‏נֻ", ומכאן גם שמו של חודש ניסן.

בישראל

הבחנה בין הפרחים האדומים הבולטים בארץ

מימין לשמאל: כלנית מצויה, נורית אסיה, פרג אגסני.

בישראל קיימים פרחים אדומים מועטים יחסית, והבולטים בהם הם הכלנית (כלנית מצויה), הנורית (נורית אסיה) והפרג (פרג אגסני). בגלל הדמיון בין הפרחים, ובפרט עקב צבעם האדום העז, רבים מתבלבלים ביניהם.

הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר). היא בעלת לפחות 5 עלי כותרת, ובדרך כלל קיימת טבעת לבנה סביב בסיס האבקנים השחור. לכלנית אין עלי גביע, אך שושנת עלים נמצאת מספר סנטימטרים מתחת לפרח.
אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית. גם לנורית לפחות 5 עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אך לה יש עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. בדרך כלל, עליה נוצצים יותר מעלי הכלנית ולעתים קרובות קרועים ובלויים יותר עקב פעילות החרקים האגרסיבית בתקופת פריחתה (סוף חודש פברואר ורוב חודש מרץ, תלוי במזג האוויר).
אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב (חודשי מרץ, אפריל, מאי ולעתים תחילת יוני). הפרג שונה מהכלנית והנורית. יש לו רק 4 עלי כותרת ובבסיסם כתמים שחורים גדולים.

בפעילויות טבע לילדים נהוג להסביר הבדלים אלה באמצעות אגדה על שלוש נסיכות יפות המגיעות לנשף וכולן לובשות שמלה אדומה. כל נסיכה נוקטת בטקטיקה שונה (צעיף לבן, נצנצים או עגילים שחורים) כדי להיבדל מרעותה.