אבדילאזיז

אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz;‏ בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830–4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876. הוא היה בנו של מהמוט השני וירש את אחיו אבדילמג'יט הראשון.

בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות הטנזימאט שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות למילֶט הנוצריים להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-1863, הקים את הבורסה הראשונה באיסטנבול ב-1866 והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-1864, מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל הצרפתי, והוקמה מועצת מדינה ב-1868.

בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם בריטניה וצרפת. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב אירופה, ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה ויקטוריה את אות מסדר הבירית. בני מלוכה אירופים כמו אדוארד השביעי ביקרו מצדם באיסטנבול.

ב-1871, לאחר שצרפת נוצחה על ידי פרוסיה, התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם האימפריה הרוסית, אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט בבלקן החל ב-1875.

אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-1876. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס להתאבדות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבדילאזיז בוויקישיתוף

הקודם: אבדילמג'יט הראשון

שליטי האימפריה העות'מאנית 1861 - 1876

הבא: מוראט החמישי