Wi-Fi – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.52.174.162 (שיחה) לעריכה האחרונה של טבעת-זרם
Counter Gamer (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
* רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים ([[מחשב|מחשבים]], מכשירים סלולרים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא [[תשתית]] מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.
* רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים ([[מחשב|מחשבים]], מכשירים סלולרים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא [[תשתית]] מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.


יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת [[כבל|כבלים]] והגדרות [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] מורכבות ב[[מחשב]]) ובמחירו הזול. [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.
יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת [[כבל|כבלים]] והגדרות [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] מורכבות ב[[מחשב]]) ובמחירו הזול. [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות האינטרנט.
לאינטרנט יש גם [[גלאי רשת]],שמאפשר קליטת אינטרנט ממקור אחד למקור אחר של אינטרנט וכך יוצר למכשיר אחד אינטרנט סמוי. כלומר,כשרוצים לגלוש באתרי אינטרנט בסודיות בלי שמירת הפעולות האחרונות.
{{OSI}}
{{OSI}}
{{Tcp/ip}}
{{Tcp/ip}}

גרסה מ־18:26, 18 באפריל 2016

הלוגו של Wi-Fi

Wi-Fi היא טכנולוגיה המאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים באופן אלחוטי באמצעות גלי רדיו.

ארגון ה-WiFi קבע שהוא מתייחס לכל רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN), אך לרוב מבוססות רשתות אלה על תקני IEEE 802.11 ו-Wi-Fi מהווה שם נרדף להן. תקני 802.11 מאפשרים פריסת רשת תקשורת שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה הינה שמקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו.

רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:

  • רשת תשתית (Infrastructure) - מצב בו הרשת מנוהלת על ידי נקודת גישה אחת או יותר. נקודת הגישה בדרך כלל משולבת בנתב ואחראית על התקשורת במרחב. כל התחנות משדרות לנקודת הגישה ורק אליה והיא מנתבת את החבילות כנדרש.
  • רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים (מחשבים, מכשירים סלולרים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא תשתית מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.

יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות האינטרנט. לאינטרנט יש גם גלאי רשת,שמאפשר קליטת אינטרנט ממקור אחד למקור אחר של אינטרנט וכך יוצר למכשיר אחד אינטרנט סמוי. כלומר,כשרוצים לגלוש באתרי אינטרנט בסודיות בלי שמירת הפעולות האחרונות.

נתב אלחוטי בטכנולוגיית 802.11b
מיניבוס המציע שירות Wi-Fi

יישומים

נקודה חמה

ערך מורחב – נקודה חמה (אינטרנט)

נקודה חמה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות המחשב האישי או מחשב כף יד אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה, בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. ביפן ישנה רכבת שיש בה חיבור של נקודת גישה. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם תל אביב. באפריל 2005 נמצאו בישראל[1] 309 נקודות גישה, ובתחילת 2016 מעל ל-156,000 נקודות גישה[2]

תקנים

ערך מורחב – 802.11 IEEE
  • 802.11a - תחום התדרים: 5GHz, קצב נתונים: 54 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11b - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב נתונים: 11 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11g - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב נתונים: 54 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11n - תחום התדרים: 2.4GHz/5GHz, קצב נתונים: עד 450 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11ac - תחום התדרים: 5GHz, קצב נתונים: עד 1.3 ג'יגביט בשנייה
  • 802.11ad - תחום התדרים: 60GHz, קצב נתונים: עד 7 ג'יגביט בשנייה
  • 802.11ay - תחום התדרים: 60GHz, קצב נתונים: עד 20 ג'יגביט בשנייה

ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לכסות מרחקים של עד 5 קילומטרים. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול לפעול בקצב כפול או במרחק רב יותר. תקן חדש בשם 802.22 מגיע במהירות של 22 מגה סיביות לשנייה עד למרחק של 100 קילומטרים.

סיכונים בריאותיים

לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות[3] אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות,[4] אם כי מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת.

סיכוני אבטחה

כיוון שהתקשורת האלחוטית מתבצעת בתווך ציבורי, המידע המועבר חשוף להאזנה. על מנת שהשימוש בתקשורת WiFi לא יחשוף מידע רגיש יש לנקוט אמצי הגנה ואבטחה על הרשת האלחוטית. לשם כך נכללים בתקני ה-WiFi השונים אמצעי הצפנה המבטיחים שרק הצד המשדר והקולט יכולים לפענח את התוכן המשודר. בנוסף, ניתן לממש שורה של אמצעים נוספים שיקטינו את הסיכון לפריצת הרשת האלחוטית.[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי נתוני חברת מפה[דרוש מקור]
  2. ^ על-פי נתונים מהאתר Wigle
  3. ^ הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות, בוויקיפדיה האנגלית
  4. ^ Germany warns citizens to avoid using Wi-Fi
  5. ^ אבטחת רשתות אלחוטיות, אתר NetCHEIF