לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדרה החשמונאית"

זיכרונותיו של הורדוס
(←‏פתיח: הוצאתו להורג של הורקנוס)
(זיכרונותיו של הורדוס)
כאשר חזר הורדוס והשמועה התבררה כלא נכונה, סיפרו לו אחותו ואמו על תכניתה של אלכסנדרה והוא אסר אותה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ג, פסקה ט, סעיפים 81, 87.}}
 
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר כי "אלכסנדרה היתה אוהבת מדנים" ולא פסקה מלנסות להביא לשינוי השלטון. הוא מספר שעל פי זיכרונותיו של הורדוס, היא הפצירה באביה, [[הורקנוס השני]], שיפעל להפסקת פעולותיו של הורדוס כנגד שארית [[חשמונאים|בית חשמונאי]], ודרשה ממנו שיבקש מקלט ממלכוס, השליט הערבי, במקרה שאוגוסטוס ייקח מהורדוס את השלטון ויחזיר אותו למשפחתם. הורקנוס סירב בתחילה, אולם לאחר שאלכסנדרה לא הרפתה מהעניין, שלח מכתב לידידו דוסיתאוס, ובו סוכם שמלכוס הערבי ישלח לו פרשים שיקחו אותו אל [[ים המלח]]. הורקנוס נתן את אמונו בדוסיתאוס, "שהחניף גם לו וגם לאלכסנדרה", אלא שהידיד בחר להעביר את המכתב להורדוס, וזה הוציא להורג את הורקנוס. יוספוס מדגיש כי להבדיל מהכתוב בזיכרונותיו של הורדוס, אחרים גורסים כי הורדוס האשים את הורקנוס האשמת שוא, והוא מעולם לא תכנן הפיכה והיה זה רק תירוץ להוציא אותו להורג, לפני הופעתו בפני אוגוסטוס.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ו, פסקהפסקאות ב, סעיפים 173178-165.}}
 
מאוחר יותר, בשנת 28 לפנה"ס, נפל בחלקה של בתה מרים גורל זהה לזה של אחיה.