סחיפת קרקע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 4: שורה 4:
סחיפת קרקע נבדלת מ[[בליה|ב{{דגש}}לָיָה]] רגילה, שהיא שבירתם של סלעים שלא באמצעות תנועה. שני תהליכים אלה, סחיפת קרקע ובליה, עשויים להתרחש במקביל.
סחיפת קרקע נבדלת מ[[בליה|ב{{דגש}}לָיָה]] רגילה, שהיא שבירתם של סלעים שלא באמצעות תנועה. שני תהליכים אלה, סחיפת קרקע ובליה, עשויים להתרחש במקביל.


קרקעות חקלאיות בדרך כלל סובלות מסחיפה יותר מאשר קרקעות בעלות צמחייה טבעית או קרקעות המצויות בשימוש בחקלאות בת קיימא. הגורמים לסחיפת קרקע מואצת הם הרס מבנה ה[[קרקע]] על ידי חשיפתה לכוחות כמו מים, רוח וקרח ושבירת תלכידים על ידי [[חרישה|חריש]]. כל אלה גורמים להפרדת חלקיקי הקרקע וגורמים לאיבוד שכבת הקרקע העליונה. מחקר ברמת מנשה שבדק את עומק הקרקע בשטחי פלחה, מצא שב-1952 עומק הקרקע הממוצע היה 32 ס"מ ואילו ב- 2002 הוא עמד על 20 ס"מ, דהיינו סחיפת קרקע בשיעור ממוצע של 12 ס"מ.
קרקעות חקלאיות בדרך כלל סובלות מסחיפה יותר מאשר קרקעות בעלות צמחייה טבעית או קרקעות המצויות בשימוש בחקלאות בת קיימא. הגורמים לסחיפת קרקע מואצת הם הרס מבנה ה[[קרקע]] על ידי חשיפתה לכוחות כמו מים, רוח וקרח ושבירת תלכידים על ידי [[חרישה|חריש]]. כל אלה גורמים להפרדת חלקיקי הקרקע וגורמים לאיבוד שכבת הקרקע העליונה. מחקר ברמת מנשה שבדק את עומק הקרקע בשטחי פלחה, מצא שב-1952 עומק הקרקע הממוצע היה 32 ס"מ ואילו ב-2002 הוא עמד על 20 ס"מ, דהיינו סחיפת קרקע בשיעור ממוצע של 12 ס"מ.


לסחיפת קרקע מואצת ישנן השלכות חמורות: ירידה בתוצרת החקלאית, צמצום שטחי מרעה ו[[שינוי אקלים]]. לאחרון ישנה חשיבות מכיוון שקרקע סחופה קולטת פחות [[פחמן דו-חמצני]] מהאטמוספירה ולפיכך תהליכים אלו עשויים להגביר את [[אפקט החממה]].
לסחיפת קרקע מואצת ישנן השלכות חמורות: ירידה בתוצרת החקלאית, צמצום שטחי מרעה ו[[שינוי אקלים]]. לאחרון ישנה חשיבות מכיוון שקרקע סחופה קולטת פחות [[פחמן דו-חמצני]] מהאטמוספירה ולפיכך תהליכים אלו עשויים להגביר את [[אפקט החממה]].

גרסה מ־13:28, 1 במאי 2016

סחיפת קרקע באמצעות מים זורמים

סחיפת קרקעאנגלית Soil erosion) היא תהליך של הזזת וסחיפת שכבת הקרקע העליונה באמצעות זרימת מים על פני השטח ורוחות, או על ידי כוח הגרביטציה במורד מדרון משופע. זהו תהליך טבעי אך עשוי להיות מוגבר עקב פעילות האדם כגון שימוש בפרקטיקות חקלאיות לא תקינות, בירוא יערות, רעיית יתר ועיור מואץ.

סחיפת קרקע נבדלת מבּלָיָה רגילה, שהיא שבירתם של סלעים שלא באמצעות תנועה. שני תהליכים אלה, סחיפת קרקע ובליה, עשויים להתרחש במקביל.

קרקעות חקלאיות בדרך כלל סובלות מסחיפה יותר מאשר קרקעות בעלות צמחייה טבעית או קרקעות המצויות בשימוש בחקלאות בת קיימא. הגורמים לסחיפת קרקע מואצת הם הרס מבנה הקרקע על ידי חשיפתה לכוחות כמו מים, רוח וקרח ושבירת תלכידים על ידי חריש. כל אלה גורמים להפרדת חלקיקי הקרקע וגורמים לאיבוד שכבת הקרקע העליונה. מחקר ברמת מנשה שבדק את עומק הקרקע בשטחי פלחה, מצא שב-1952 עומק הקרקע הממוצע היה 32 ס"מ ואילו ב-2002 הוא עמד על 20 ס"מ, דהיינו סחיפת קרקע בשיעור ממוצע של 12 ס"מ.

לסחיפת קרקע מואצת ישנן השלכות חמורות: ירידה בתוצרת החקלאית, צמצום שטחי מרעה ושינוי אקלים. לאחרון ישנה חשיבות מכיוון שקרקע סחופה קולטת פחות פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ולפיכך תהליכים אלו עשויים להגביר את אפקט החממה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.