גט על תנאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:27, 1 במאי 2016

גט על תנאי הוא גט שכותב הבעל, ובו תנאי שרק עם קיומו נכנס הגט לתוקף. שימוש עיקרי בגט על תנאי הוא בידי אדם היוצא למסע מסוכן, ובפרט חייל היוצא למלחמה, והתנאי להפעלת הגט הוא שהאדם יהפוך לנעדר. שיטה זו מונעת את הפיכתה של האישה לעגונה.

מקור הנוהג^[1]:

מקובל לשייך את הנוהג לתקופת דוד המלך. אחת הפרשנויות בתלמוד למעשה דוד ובת שבע אומרת שדוד לא חטא בלקיחת אשת איש כיוון שחיילי דוד המלך נהגו לתת גט לנשותיהם טרם צאתם לקרב: "דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" (בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, עמוד א).

עיון בגמרא מראה כי הנוהג התחיל כבר קודם לכן, בתקופת שאול המלך. זאת למדה הגמרא מהפסוק: "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמואל א', י"ז, י"ח), בו צווה דוד על ידי אביו ישי ללכת לבקר את אחיו המגוייסים לצבא שאול המלך ללחימה בפלשתים. דרשו חז"ל על פסוק זה: "מאי ערובתם? תני רב יוסף: דברים המעורבים בינו לבינה" (בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, עמוד א). ביאר שם רש"י: (ד"ה דברים) "היינו קדושין - תקח - תבטל על ידי גט שתביא להם מן המלחמה".

לפי בעל הטורים, הנוהג הונהג אף קודם לכן- ע"י משה רבינו, אך במתכונת אחרת- שנועדה להתמודד עם הצורך ב"ייבום" ו"חליצה" במידה והחייל הנופל היה נשוי אך ללא ילדים. תקנתו של דוד, כאמור- הופנתה לכל חיי ולא רק למי שאין לו ילדים- במטרה למנוע עגינות.

השימוש ב"גט על תנאי":

במלחמת העולם השנייה הנהיגה הרבנות בארץ ישראל שחיילים יהודים הנשלחים לחזית, חותמים על גט על תנאי. הרב הצבאי הראשי לצבא הבריטי במזרח התיכון, פרופ' לוי יצחק רבינוביץ, קיבל בשביעי של פסח תש"ג מברק מהרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בו הוא מודיע לו כי פלוגת ההובלה 462 עזבה את ארץ ישראל בטרם ניתן לחייליה האפשרות לחתום על גט על תנאי. הרב הצבאי קבל הודעה "סודית בהחלט" שדווקא יחידה זו עומדת להפליג לאי מלטה. כאשר הדרך למלטה מסוכנת שכן הגרמנים זרעו פצצות בים התיכון, בין החוף הצפון-אפריקאי לבין האי, וכמעט שלא היה יום שלא הודיעו על טביעת אוניה במסלול זה. באסרו חג של חג הפסח, נאספו הפרטים האישיים של החיילים. הרב כינס חיילים דתיים (כדי שיוכלו להיות נאמנים - במקרה של מימוש הגט) והחיילים הנשואים חתמו על הגט על תנאי בשעות הבוקר. ימים אחדים לאחר מכן טובעה האוניה שבה הפליגה פלוגת ההובלה 462, ו-140 מחייליה ניספו.

יישום הנוהג כיום:

בישראל הועלתה הצעה לפיה כל חייל קרבי נשוי יפקיד בידי הרבנות גט על תנאי, והרבנות תפעיל גט זה אך ורק אם החייל הפך לנעדר והותיר את אשתו עגונה. הצעה זו נדחתה, בין השאר עקב החשש מהשפעתה השלילית על מורל החיילים.

הערות שוליים

^ דרור פיקסלר ועמיחי רדזינר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" תחומין כז 409, 409-410 (תשס"ז).

ראו גם

שיור בקידושין וגירושין

לקריאה נוספת

דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם, מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, "מורשת" - הוצאת ספרים, תל אביב 1989. מאמרו של הרב פרופ' לוי יצחק רבינוביץ "שחרור נשי החיילים מיחידה 462 מכבלי העיגון".

[1] דרור פיקסלר ועמיחי רדזינר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" תחומין כז 409, 409-410 (תשס"ז).

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''גט על תנאי''' הוא [[גט]] שכותב הבעל, ובו תנאי שרק עם קיומו נכנס הגט לתוקף. שימוש עיקרי בגט על תנאי הוא בידי אדם היוצא למסע מסוכן, ובפרט חייל היוצא למלחמה, והתנאי להפעלת הגט הוא שהאדם יהפוך ל[[נעדר]]. שיטה זו מונעת את הפיכתה של האישה ל[[עגונה]].
-===מקור הנוהג:===
+===מקור הנוהג{{הערה|דרור פיקסלר ועמיחי רדזינר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" '''תחומין''' כז 409, 409-410 (תשס"ז).}}:===
 מקובל לשייך את הנוהג לתקופת דוד המלך. אחת הפרשנויות ב[[תלמוד]] ל[[מעשה דוד ובת שבע]] אומרת שדוד לא חטא בלקיחת אשת איש כיוון שחיילי [[דוד המלך]] נהגו לתת גט לנשותיהם טרם צאתם לקרב: "דאמר רבי [[שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]]: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" (בבלי, [[מסכת שבת]], דף נ"ו, עמוד א).
+עיון בגמרא מראה כי הנוהג התחיל כבר קודם לכן, בתקופת [[שאול המלך]].
+זאת למדה הגמרא מהפסוק: "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמואל א', י"ז, י"ח), בו צווה דוד על ידי אביו ישי ללכת לבקר את אחיו המגוייסים לצבא שאול המלך ללחימה בפלשתים. דרשו [[חז"ל]] על פסוק זה: "מאי ערובתם? תני רב יוסף: דברים המעורבים בינו לבינה" (בבלי, [[מסכת שבת]], דף נ"ו, עמוד א). ביאר שם רש"י: (ד"ה דברים) "היינו קדושין - תקח - תבטל על ידי גט שתביא להם מן המלחמה".
+לפי בעל הטורים, הנוהג הונהג אף קודם לכן- ע"י משה רבינו, אך במתכונת אחרת- שנועדה להתמודד עם הצורך ב"[[ייבום]]" ו"[[חליצה]]" במידה והחייל הנופל היה נשוי אך ללא ילדים. תקנתו של דוד, כאמור- הופנתה לכל חיי ולא רק למי שאין לו ילדים- במטרה למנוע עגינות.
 ===השימוש ב"גט על תנאי":===
@@ שורה 11: / שורה 18: @@
 ב[[ישראל]] הועלתה הצעה לפיה כל חייל קרבי נשוי יפקיד בידי הרבנות גט על תנאי, והרבנות תפעיל גט זה אך ורק אם החייל הפך לנעדר והותיר את אשתו עגונה. הצעה זו נדחתה, בין השאר עקב החשש מהשפעתה השלילית על מורל החיילים.
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 ==ראו גם==
 * [[שיור בקידושין וגירושין]]