אקורד מז'ורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אקורד מז'ורי''' הוא [[אקורד]] המורכב מ[[טרצה גדולה]] ומ[[קווינטה זכה]]. שמו ניתן לו מהטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) ב[[אקורד]]. האקורד המז'ורי נחשב ל"אקורד [[שמחה|שמח]]". האקורד המז'ורי ו[[אקורד מינורי|האקורד המינורי]] הם האקורדים הבסיסיים במוזיקה [[טונאליות|טונאלית]].
'''אקורד מז'ורי''' הוא [[אקורד]] המורכב מ[[טרצה גדולה]] ומ[[קווינטה זכה]]. שמו ניתן לו מהטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) בבסיסו. האקורד המז'ורי נחשב ל"אקורד [[שמחה|שמח]]". האקורד המז'ורי ו[[אקורד מינורי|האקורד המינורי]] הם האקורדים הבסיסיים במוזיקה [[טונאליות|טונאלית]].
{{מדיה
{{מדיה
|שם=C major triad.mid
|שם=C major triad.mid

גרסה מ־12:04, 11 במאי 2016

אקורד מז'ורי הוא אקורד המורכב מטרצה גדולה ומקווינטה זכה. שמו ניתן לו מהטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) בבסיסו. האקורד המז'ורי נחשב ל"אקורד שמח". האקורד המז'ורי והאקורד המינורי הם האקורדים הבסיסיים במוזיקה טונאלית.

C מז'ור משולש
לעזרה בהפעלת הקובץ

אקורד משולש

האקורד המז'ורי המשולש אשר מסומן ב בנוי מטרצה גדולה וקווינטה זכה. שמו של אקורד ניתן על פי צליל הבסיס שלו. אקורד משולש מז'ורי על הצליל דו יהיה בנוי מדו, מי, וסול, ושמו הוא משולש דו מז'ור.

האקורד המשולש המז'ורי המדויק מורכב משלושה צלילים ביחסי מספרים שלמים ופשוטים.

היפוכים ומצבים שונים

אקורד מז'ורי יסודי והיפוכיו: סקסטאקורד וקוורט-סקסטאקורד

לאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.

היפוכים

היפוך נעשה כאשר צליל הבס של האקורד הוא אחד האלמנטים של האקורד שאינו צליל הבסיס. לדוגמה, באקורד משולש מז'ורי על הצליל דו, שצליליו הם דו, מי וסול, הופעת צליל הטרצה בבס תעביר את האקורד ממצב יסודי למצב של היפוך ראשון, או סקסטאקורד, אשר נכתב: . לרוב נכתב בקיצור גם: . כאשר נמצא צליל הטרצה בבס, גונו של האקורד נעשה חד פחות, מאשר במצב היסודי בו נמצא בבס צליל הבסיס של האקורד.

ההיפוך השני נקרא קווארטסקסט-אקורד המסומן ב-. בהיפוך זה, נמצא בבס צליל הקווינטה. במשולש דו מזו'ר יהיה זה סול בבס, כאשר מעליו נמצאים שני האלמנטים האחרים של האקרוד, דהיינו דו ומי (לאו דווקא בסדר זה). ההיפוך השני מופיע בתדירות נמוכה יותר מאשר היפוכיו האחרים של המשולש המז'ורי. לפי חוקי ההרמוניה הקלאסית, מופיע האקורד הזה על פעמה חלשה. הופעתו על פעמה חזקה דורשת פתרון למשולש אשר בסיסו על צליל אותו בס של הקוורטסקטס-אקורד.

אקורדים מרובעים

צורה שכיחה של אקורד בין ארבעה צלילים שבבסיסו משולש מז'ורי ההספטאקורד, כלומר, אקורד משולש עם ספטה מצליל הבס. לרוב יופיע האקורד עם ספטימה קטנה, וייצור אקורד המכונה "דומיננט ספטאקורד" (מאחר שהוא יוצא פונקציה דומיננטית, ומועד להפתר לאקורד טוניקאי). ספטאקורד על הצליל סול יהיה סול-סי-רה-פה. שם נוסף של אקורד זה הוא מז'ור קטן (משולש מז'ורי עם ספטימה קטנה). כאשר מופיע האקורד עם ספטימה גדולה, הוא יקרא מז'ור גדול. סימונו של הספטאקורד יעשה על ידי סימון הספרה 7 לצד האות הלטינית (הגדולה , מאחר שזהו אקורד מז'ורי) של האקורד. האקורד שהוזכר לעיל יסומן כ-G7. יש לשים לב, שבסולם סול מז'ור יהיה זה אקורד בעל ספטימה גדולה (כלומר, מז'ור גדול). על מנת לציין את גולדה של הספטימה, יש להשתמש בסימני היתק לצד הספרה 7.

כמו כן, ניתן לשנות את האלמנט של האקורד אשר יופיע בצליל הבס, ובכך להשתמש בהיפוכים שונים של האקורד. המקרה של ספטאקורד, כל ההיפוכים נפוצים באותה מידה, אם כי המצב הבסיסי נפוץ מעט יותר. יש לשים לב, שסימוני ההיפוכים משתנים בין המתודה הקלאסית לבין מוזיקה קלה.

מז'וריים מרובעים שונים

אקורדים מרובעים יכולים להיווצר גם על ידי הוספה של נונה, של אוקטבה וסקונדה, ושל אוקטבה וקוורטה מצליל הבס. הם נקראים גם בהתאם - נונקורד, אקורד אחת-עשרה ואקורד שלוש-עשרה. באקורדים מרובי צלילים אלו, נהוג לוותר על חלק מהצליל אשר מופיעים בין הבס לבין המספר אשר מרוחק ממנו ביותר, על מנת שלא ליצור עומס צלילי אשר יכביד על האוזן.

אקורדים אלו נפוצים יותר במוזיקה קלה ובג'אז מאשר במוזיקה קלאסית, אם כי ישנן הופעות של נונקורדים ושל אקורד דומיננט 7-13 (אקורד שבסיסו צליל הדומיננטה, ומעליו טרצה, ספטימה ואוקטבה וקוורטה) במוזיקה קלאסית, וזאת כאשר אין מדובר בצלילים עוברים, אלא בהופעתם הבו-זמנית של צלילים אלו על פעמה חזקה. יש לשים שגם באקורדים אלו, שיטות הסימון משתנות בהתאם למתודות השונות.

ראו גם