בית הקברות היהודי העתיק בטבריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לקריאה נוספת.
שורה 57: שורה 57:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Tiberias Old Cemetery}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Tiberias Old Cemetery}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=wfYSS_XaOxU עלייה לקברו של הרמב"מ בטבריה]. בקהל: [[נחום סוקולוב]], [[מנחם אוסישקין]] ו[[מאיר עוזיאל]]. [[יומני כרמל]] 1935
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=wfYSS_XaOxU עלייה לקברו של הרמב"מ בטבריה]. בקהל: [[נחום סוקולוב]], [[מנחם אוסישקין]] ו[[מאיר עוזיאל]]. [[יומני כרמל]] 1935
* {{BillionGraves|Old-Tiberias-Cemetery/168461}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־06:56, 13 במאי 2016

שער הכניסה לבית הקברות
בית הקברות בטבריה

בית הקברות הישן בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה.

טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל

המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל"[1], ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"[2]. מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים[3]. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.

מיקומו העתיק של בית העלמין

האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות עוד בטרם הוקמה העיר, בימי הורדוס אנטיפס ומסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב[4]. לפי האגדה רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גוויה, והושלך בה תורמוס, צצה הגוויה ועלתה.[5]

גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו קבורים הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד המגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.

בית העלמין הישן

בית הקברות - מבט מהר ברניקי
בית העלמין בטבריה

עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה ה-18 החל מתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני) שנפטר בשנת 1744 היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:

בית העלמין כיום

בית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בלית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • בנימין פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, על פי פנקסי הח"ק ומפקדי אוכלוסין, תשע"ה 2015.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'
  2. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק סנהדרין והעונשין המסורין לה"ם, הלכות י"די"ב
  3. ^ אנציקלופדיה אריאל בערך טבריה, עמ' 2602, מביאה את דברי אשתורי הפרחי "דעתידין מתי עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן, לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל עולם"
  4. ^ קדמוניות היהודים, יח, ב, ד
  5. ^ תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם תבנית:מדרש; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א' (דפוס וילנא: דף דף ל"ח, עמוד עמוד "א); תבנית:מדרש, ומקורות נוספים