כובאנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Кубане.jpg|ממוזער|כובנה]]
[[קובץ:Кубане.jpg|ממוזער|כובנה]]
'''כוּבַּנֶה''' (כתיב מקורי: כֻּבַּאנֶה) הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] יהודי [[מסורת|מסורתי]], המיועד בעיקר ל[[ארוחת בוקר]] ב[[שבת]].
'''כּוּבַּאנֶה''' הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] יהודי [[מסורת|מסורתי]], המיועד בעיקר ל[[ארוחת בוקר]] ב[[שבת]].


הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילה שלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילה שלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

גרסה מ־07:52, 17 במאי 2016

כובנה

כּוּבַּאנֶה הוא מאכל תימני יהודי מסורתי, המיועד בעיקר לארוחת בוקר בשבת.

הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.

טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.

ברכה על כובאנה

נקבע בהלכה שברכה ראשונה על קובאנה היא בורא מיני מזונות[1], וברכה אחרונה היא על המחיה (גם אם קבע עליה סעודה).

הערות שוליים

  1. ^ ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו המוציא, אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב יצחק רצאבי כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".