פאשא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, תיקון קישור לפירושונים, ויקישיתוף בשורה
מ תיקון קישור
שורה 50: שורה 50:
*[[עבאס חלמי השני]]
*[[עבאס חלמי השני]]
*[[צ'ארלס גורדון]]
*[[צ'ארלס גורדון]]
*[[תופיק המצרי]]
*[[תאופיק פאשא]]
*[[ריסטם פאשה]]
*[[ריסטם פאשה]]
*[[פרגלי איברהים פאשה]]
*[[פרגלי איברהים פאשה]]

גרסה מ־08:01, 18 במאי 2016

פאשהטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا) או באשהערבית: باشا) היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי. פאשה הוא הגבוה מבין ארבעת התארים העות'מאניים לגברים. מתחתיו התארים: ביי, אע'א ואפנדי.

באימפריה העות'מאנית הוענק התואר לקציני צבא בדרגות שמעל אלוף משנה, למושלי סנג'קים, לממונים על מושלי המחוזות (ביילרביי), לפקידי ממשל בדרגים גבוהים, ואף לשרים. עד ימי שלטונו של מהמט השני שימש גם כתואר כבוד למלומדים ואנשי מדע בולטים. בימי הרפובליקה הטורקית הקביל אל דרגה צבאית מוגדרת: אלוף, גנרל, אדמירל.

החל במאה ה-20 משמשת המילה "באשה" במצרים, ובמידה פחותה בארצות הסהר הפורה דוברות הערבית, לציון "אדון".

אטימולוגיה

על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא בפרסית: بچّه (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "lala-i beşe", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: padişah או başağa (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש שבט, אין אסמכתאות.

במקורות עבריים כונה פאשה טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי פחה, שמו של מושל המחוז באימפריה הפרסית לפי ספרי עזרא ונחמיה. כינוי שמקורו בשפה הארמית. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.

נושאי התואר באימפריה העות'מאנית

מוחמד עלי פאשה, 1841
מוסטפא קמיל פאשה, 1918

לסולטאן העות'מאני ולח'דיו של מצרים הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם בהיררכיה האזרחית. מפקד הצי העות'מאני כונה קפודן פאשה. בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים דגל לפי דרגתם. על הנס היו 1–3 זנבות סוס או טווס (לפי המסורת הטורקו מונגולית), כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה זנבות. בין נושאי התפקיד (גם אם לא תמיד צורף להם התואר פאשה בפועל) ניתן למנות את:

כמו כן, מושלי מחוזות באימפריה כונו פאשה (או באשה בחבלים דוברי הערבית). שטח שלטונם כונה פאשליק. מושלים של מחוז וילאייט או איילט נושאי התארים ביילרביי (מושל בכיר - "ביי של הביים" בתרגום מילולי) או ואלי (מושל רגיל) כונו בתואר זה. במילים אחרות, כל יחידה מנהלית הייתה פאשליק.

התואר הוענק גם לזרים שהעניקו שירותים לאימפריה העות'מאנית ולמצרים כמו הובארט פאשה וגורדון פאשה (צ'ארלס גורדון). בני הפאשות כונו בכינוי פאשהזאדה.

התואר מחוץ לאימפריה

במרוקו שלא הייתה תחת שלטון האימפריה הוענק התואר באשה למושלי מחוזות. גם במדינות הערביות שקמו על בסיס האימפריה הוענק התואר בהתחלה. כך למשל כונה מפקדו הבריטי של הלגיון הערבי, גלאב פאשה.

ערכים על נושאי התואר

ראו גם