יונקי הביב – הבדלי גרסאות

בעלי ביב
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
תת־מחלקה:	קדם יונקים
סדרה:	בעלי ביב
משפחות
	Ornithorhynchidae; Tachyglossidae;
שם מדעי
	Monotremata; ‏בונפרטה, 1837

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:35, 27 במאי 2016

בעלי ביב (שם מדעי: Monotremata) היא סדרה המשתייכת לקבוצת קדם יונקים.

מיון

משפחת ברווזניים (Ornithorhynchidae)
- סוג ומין יחיד ברווזן (Ornithorhynchus anatinus)
משפחת קיפודניים (Tachyglossidae)
- סוג ומין יחיד קיפודן נמלים אוסטרלי (Tachyglossus aculeatus)
- סוג קיפודן חרטומני (Zaglossus)
  - מין קיפודן נמלים אטנבורו (Zaglossus attenboroughi)
  - מין קיפודן חרטומני מערבי (Zaglossus bruijni)
  - מין קיפודן נמלים מזרחי (Zaglossus bartoni)

מאפיינים

המינים בסדרה נפוצים באוסטרליה, בטסמניה ובגינאה החדשה, ומצויים בכל אזורי המחיה, אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי פתח ביב (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות השתן והצואה ולרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, היא מטילה ביצה אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל הזוחלים), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מחלב המופרש מבלוטות הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.

בעלי הביב מגוונים בגודלם מגודל של ברווזן ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של קיפודן נמלים חרטומני ששוקל עד 16.5 ק"ג.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==מאפיינים==
-המינים בסדרה נפוצים ב[[אוסטרליה]], ב[[טסמניה]] וב[[גינאה החדשה]], ומצויים בכל [[ביומה|אזורי המחיה]], אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ל[[שיליניים|יונקי שליה]], לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי [[פתח ביב]] (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות ה[[שתן]] וה[[צואה]] ול[[רבייה]]. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת [[רחם]] ובמקום תהליך ה[[היריון]], מטילה היא [[ביצה]] אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל ה[[זוחלים]]), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מ[[חלב]] המופרש מ[[בלוטה|בלוטות]] הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.
+המינים בסדרה נפוצים ב[[אוסטרליה]], ב[[טסמניה]] וב[[גינאה החדשה]], ומצויים בכל [[ביומה|אזורי המחיה]], אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ל[[שיליניים|יונקי שליה]], לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי [[פתח ביב]] (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות ה[[שתן]] וה[[צואה]] ול[[רבייה]]. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת [[רחם]] ובמקום תהליך ה[[היריון]], היא מטילה [[ביצה]] אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל ה[[זוחלים]]), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מ[[חלב]] המופרש מ[[בלוטה|בלוטות]] הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.
 בעלי הביב מגוונים בגודלם מגודל של [[ברווזן]] ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של [[קיפודן נמלים חרטומני]] ששוקל עד 16.5 ק"ג.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יונקי הביב
טקסונומיה בוויקימינים: Monotremata