מג'לי והבה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏פתיח: קוריוז שאין מקומו בפתיח
שורה 18: שורה 18:
|עיסוק נוסף=
|עיסוק נוסף=
}}
}}
'''מגלי והבה''' (ב[[ערבית]]: '''مجلي وهبي'''; נולד ב-[[12 בפברואר]] [[1954]]) לשעבר [[חבר הכנסת]] ו[[סגן שר]] דרוזי-ישראלי. ב-[[2007]] כיהן בעצם כ[[נשיא מדינת ישראל]] במשך מספר ימים, מה שהופך אותו ללא-יהודי הראשון שעושה זאת.
'''מגלי והבה''' (ב[[ערבית]]: '''مجلي وهبي'''; נולד ב-[[12 בפברואר]] [[1954]]) לשעבר [[חבר הכנסת]] ו[[סגן שר]] דרוזי-ישראלי.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־15:49, 27 במאי 2016

תבנית:ח"כ מגלי והבהערבית: مجلي وهبي; נולד ב-12 בפברואר 1954) לשעבר חבר הכנסת וסגן שר דרוזי-ישראלי.

ביוגרפיה

והבה הוא בן העדה הדרוזית, יליד הכפר בית ג'ן. הוא שירת כקצין בצה"ל והתקדם עד לדרגת סגן אלוף; בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כסגן מפקד חטיבת חירם. סיים תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של מדינות האסלאם באוניברסיטה העברית, ותואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה מאוניברסיטת חיפה.

והבה פעל לקידום יחסי ישראל ומדינות ערב, במיוחד בזכות קשריו עם בית המלוכה הירדני. הוא מונה על ידי אריאל שרון בסוף שנות ה-90 לעוזר בכיר במשרד התשתיות הלאומיות ולאחר מכן ליועצו המדיני במשרד החוץ בין השנים 1998-1999. הוא היה שותף למגעים עם חוסיין, מלך ירדן ולמאמץ להחזרת היחסים עם ירדן לכנם לאחר ההתנקשות בח'אלד משעל שאירעה שם.

והבה מונה למנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי בזמן כהונתה של ציפי לבני כשרה במשרד זה (2001), ובכך היה לדרוזי הראשון שמונה למנכ"ל משרד ממשלתי. ב-2003 הפך לחבר בכנסת ה-16 מטעם סיעת הליכוד. נבחר ליו"ר ועדת המשנה לחקיקה של ועדת החוץ והביטחון, ובכך היה ליושב ראש הלא-יהודי הראשון המכהן בראשות ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון.

בכנסת השש עשרה (משנת 2003) היה והבה חבר בוועדת החוץ והביטחון; חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט; וחבר בוועדה משותפת לתקציב הביטחון. במסגרת סבב מינוי סגני השרים לאחר אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת, מונה ב-30 במרץ 2005 לסגן שר במשרד ראש הממשלה. ב-20 ביוני באותה שנה החליף בתפקידים עם ח"כ מיכאל מלכיאור ומונה לסגן שרת החינוך דאז, לימור לבנת. עם הקמת מפלגת "קדימה" בראשות אריאל שרון ב-2005, פרש והבה מ"הליכוד" והצטרף לשורותיה.

בכנסת השבע עשרה (מ-2006) שימש כסגן יושבת ראש הכנסת, עד מינויו לתפקיד סגן שרת החוץ ציפי לבני ב-29 באוקטובר 2007. והבה היה שותף לפעילותה לקידום תהליך השלום. במהלך כנסת זו כיהן והבה כממלא מקום נשיא המדינה במשך שלושה ימים, החל מ-8 ביולי 2007, זאת לאחר שלרגל נסיעתה לחו"ל, מילא את מקומה של יושבת ראש הכנסת דליה איציק, שמילאה באותה העת את מקומו של הנשיא הנבצר משה קצב. בכך היה והבה לזמן קצר ממלא מקום נשיא המדינה הלא-יהודי הראשון של מדינת ישראל.[1] עם זאת, במהלך תקופה זו והבה לא ביצע כל פעולה הנגזרת מתפקידו כנשיא.‏‏

בכנסת השמונה עשרה (מ-2009) ועד לפיזורה כחבר האופוזיציה, מכהן והבה כסגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדת הכספים של הכנסת. בנוסף הוא סגן נשיא האסיפה הפרלמנטרית למען הים התיכון (PAM). היה חבר בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, וחבר בשדולה למען השלטון המקומי ובשדולה לקידום היחסים בין ישראל לאירופה. מכהן כסגן יושב ראש הוועדה המדינית-ביטחונית וזכויות אדם Euromed. בנוסף כיהן כיושב ראש אגודת הידידות הפרלמנטרית של ישראל והולנד, וכיום מכהן כיושב ראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ספרד. בנובמבר 2012 פרש מקדימה והצטרף לתנועת התנועה. במהלך כהונתו יזם תיקון לחוק חופשה שנתית המעגן את זכותו של כל עובד לצאת לחופשה ביום בחירה ביום שהוא חג או מועד, ויחד עם חברי כנסת נוספים היה בין יוזמי החוק לביטול איחוד הרשויות המקומיות באקה-ג'ת.

ב-2013 מונה לשגריר נודד מטעם האסיפה הפרלמנטרית של מדינות הים התיכון.

והבה הוא תושב בית ג'ן, נשוי ואב לארבעה.

חקיקה

  • חוק המרכז למורשת הדרוזים, התשס"ז-2007
  • חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 11), התש"ע-2010
  • חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת), התשס"ט–2009

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג'לי והבה בוויקישיתוף

הערות שוליים