ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ג'ני לבל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ג'ני לבל{{ש}}{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:ג'ני לבל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ג'ני לבל{{ש}}{{תמונה להחלפה}}]]
'''ג'ני לבל''' (ז'ני לבל - Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. רנטגנאית במקצועה.
'''ג'ני לבל''' (במקור:'''ז'ני לבל''' - Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. רנטגנאית במקצועה.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־15:47, 28 במאי 2016

קובץ:ג'ני לבל.jpg
ג'ני לבל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ג'ני לבל (במקור:ז'ני לבל - Ženi Lebl ,Жени Лебл; ‏20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה. רנטגנאית במקצועה.

ביוגרפיה

ג'ני נולדה בעיירה אלכסינאץ (Aleksinac) שבמחוז נישאבה (Nišava) בסרביה לאנה ולאון, מהנדס ולויטננט קולונל במילואים. אמה נשלחה למחנה הריכוז סיימישטה ושם מצאה את מותה במשאית גז. אביה נשבה על ידי הגרמנים. אחיה, הצטרף לכוחות הפרטיזנים לאחר שהות במחנה הריכוז ראב. היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר ניש. היא הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שהן נעצרו בפברואר 1943. גלבשקי הוצאה להורג וג'ני נשלחה לגרמניה ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-1945 היא שוחררה מכלא הגסטפו בברלין וחזרה לבלגרד.

עם שובה לבלגרד סיימה לבל בית ספר תיכון ובהמשך, למדה משפטים, דיפלומטיה ועיתונאות באוניברסיטת בלגרד. במקביל היא עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה שחשק במשרתה הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על המרשל טיטו. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי גולי אוטוק (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי דנילו קיש ערך ראיון עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'[1], ב-1989 בישראל, בשם "Goli Život".

בספטמבר 1954, לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה, ולאחר מכן עבדה שנים אחדות בבית החולים פוריה. מאוחר יותר היא עבדה כמרצה וניהלה את בית הספר לרדיוגרפיה בבית החולים איכילוב.

לצד זאת לבל חקרה את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים בעברית ובסרבו-קרואטית. על מחקרה ההיסטורי היא זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר והיא שימשה כעורכת בטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום ספרות עברית לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.

פרסומים בעברית

ספרים

אוטוביוגרפיות
עיון
  • גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
  • (עורכת), חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995, תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
  • חאג' אמין וברלין, תל אביב: חמו"ל, 1996.
  • אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
  • עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521-‏1942, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.

מאמרים

.

  • "הדומה בלגראד לירושלים?", קתדרה 58, תשנ"א, עמ' 70-73. [תעודה]
  • "'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו", פעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21-48.
  • "הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 116-139. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • "חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", דימוי 8, תשנ"ד, עמ' 28-32.
  • "עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", דימוי 11, תשנ"ו, עמ' 22-29.
  • "שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", דימוי 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22-28.
  • "שואת יהודי יוגוסלביה", בשביל הזיכרון 33, תשנ"ט, עמ' 41-45.
  • "מיהו יהודי יוגוסלבי", פעמים 82, תש"ס, עמ' 179-183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, Voices of Yugoslav Jewry, State University of New York Press, 1998]
  • "נוכחות חזקה", פעמים 105-106, תשס"ו, עמ' 266-277. [ביקורת על: בן-ציון, דינה קטן, נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • "ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", עת־מול 209, תש"ע, עמ' 4-7.

לקריאה נוספת

  • בצלאל, יצחק, "לזכרם: גני לבל", פעמים 122-123, תש"ע, עמ' 222-225.
  • לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927] (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.

על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"

  • לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", פעמים 31, תשמ"ז, עמ' 163-165. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

על "The Mufti of Jerusalem Haj-Amin el-Husseini and National-Socialism"

הערות שוליים

  1. ^ ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003