תפוקה שולית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 18691626 של Doror (שיחה)
מ שוחזר מעריכות של Meiv11 (שיחה) לעריכה האחרונה של Doror
שורה 16: שורה 16:


==היחס בין התפוקה השולית לשכר העבודה==
==היחס בין התפוקה השולית לשכר העבודה==

''''''טקסט מודגש''''''
[[תאוריה|לפי תאוריה]] ה[[כלכלה|כלכלית]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] שמקיים [[תחרות משוכללת]], ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שואפת להיות שווה ל[[שכר|משכורת הריאלית]]. הדבר נובע מכיוון שמ[[פרספקטיבה|נקודת מבט]] של [[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] ששואף למיקסום [[רווח|רווחים]] כל עוד ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] גדולה מה[[שכר]], משתלם להעסיק עוד עובדים. עם זאת כל עובד חדש מעמיס על המערכת מה שבא לידי ביטוי ב[[תפוקה שולית פוחתת]], עד למצב בו ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שואפת לשוויון עם ה[[שכר|שכר הריאלי]]. כלומר, ה[[משכורת]] של עובד שואפת ב[[הפשטה]] לערך ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שהוא מייצר.
[[תאוריה|לפי תאוריה]] ה[[כלכלה|כלכלית]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] שמקיים [[תחרות משוכללת]], ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שואפת להיות שווה ל[[שכר|משכורת הריאלית]]. הדבר נובע מכיוון שמ[[פרספקטיבה|נקודת מבט]] של [[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] ששואף למיקסום [[רווח|רווחים]] כל עוד ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] גדולה מה[[שכר]], משתלם להעסיק עוד עובדים. עם זאת כל עובד חדש מעמיס על המערכת מה שבא לידי ביטוי ב[[תפוקה שולית פוחתת]], עד למצב בו ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שואפת לשוויון עם ה[[שכר|שכר הריאלי]]. כלומר, ה[[משכורת]] של עובד שואפת ב[[הפשטה]] לערך ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שהוא מייצר.


לשם המחשה: ב[[מפעל]] לנעליים יש [[עבודה (כלכלה)|עובד]] אחד שמייצר [[נעליים|נעל]] אחת בחודש ומנהל מפעל ששולט ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. המנהל נדרש ל[[החלטה|החליט]] אם לצרף [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף, לשם כך הוא מחשב את ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של הוספת [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף ומגלה שהיא שוות ערך ל[[נעליים|נעל]] נוספת בחודש, כעת נשאר לו לחשב את ה[[שכר]] שיאלץ לשלם ל[[עבודה (כלכלה)|עובד]] חדש. כל עוד [[הכנסה|ההכנסות]] המגיעות מה[[רווח]] של מכירת [[נעליים|נעל]] נוספת בחודש גדולים מההוצאות המגיעות מה[[שכר]] של העסקת עובד נוסף, ל[[עוסק|העסיק]] [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף יוביל לגידול ב[[רווח|רווחים]], משמע ל[[ניהול|מנהל]] משתלם להעסיק אותו. מכיוון שהגדלת מספר ה[[עבודה (כלכלה)|עובדים]] יוביל לירידה ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] לכל עובד עקב [[תפוקה שולית פוחתת]], הרי שה[[רווח]] הנובע מצירוף עובד חדש יפחת בהדרגה עד שישאף לאפס, כאשר [[רווח]] שלילי מוביל [[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] ל[[פיטורים]]. באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של [[הון]] שווה ל[[שיעור הרווח]] על השקעתו.
לשם המחשה: ב[[מפעל]] לנעליים יש [[עבודה (כלכלה)|עובד]] אחד שמייצר [[נעליים|נעל]] אחת בחודש ומנהל מפעל ששולט ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. המנהל נדרש ל[[החלטה|החליט]] אם לצרף [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף, לשם כך הוא מחשב את ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של הוספת [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף ומגלה שהיא שוות ערך ל[[נעליים|נעל]] נוספת בחודש, כעת נשאר לו לחשב את ה[[שכר]] שיאלץ לשלם ל[[עבודה (כלכלה)|עובד]] חדש. כל עוד [[הכנסה|ההכנסות]] המגיעות מה[[רווח]] של מכירת [[נעליים|נעל]] נוספת בחודש גדולים מההוצאות המגיעות מה[[שכר]] של העסקת עובד נוסף, ל[[עוסק|העסיק]] [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף יוביל לגידול ב[[רווח|רווחים]], משמע ל[[ניהול|מנהל]] משתלם להעסיק אותו. מכיוון שהגדלת מספר ה[[עבודה (כלכלה)|עובדים]] יוביל לירידה ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] לכל עובד עקב [[תפוקה שולית פוחתת]], הרי שה[[רווח]] הנובע מצירוף עובד חדש יפחת בהדרגה עד שישאף לאפס, כאשר [[רווח]] שלילי מוביל [[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] ל[[פיטורים]]. באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של [[הון]] שווה ל[[שיעור הרווח]] על השקעתו.


[[קרל מרקס|מרקס]] ביקר את התפיסה כי גובה [[שכר|שכרו]] של [[עבודה (כלכלה)|עובד]] שווה ל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של [[עבודה (כלכלה)|עבודתו]]. הוא סבר כי ביסודו החוק נכון, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] בידיהם של [[בורגנות|בעלי המפעלים]] ואינו מאפשר לאדם ל[[שכר|התפרנס]] מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי. הכשל הוא [[כשל שוק|כשל חברתי]] - ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך ש[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] לא תהיה עוד [[שכר|שכרו]] של [[עבודה (כלכלה)|העובד]]. [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את [[שכר|שכרם]] של [[עבודה (כלכלה)|העובדים]] מעבר ל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של העבודה.{{מקור}}
===ביקורת===

====== תיאורטית ======
הטענה לפיה התפוקה השולית של העבודה שואפת להיות שווה למשכורת הריאלית דורשת תנאים של [[תחרות משוכללת|תחרות משוכללת.]] בחינה של מאפייני התחרות המשוכללת בהיבטי [[שוק העבודה]], מראה כי תנאים אלה לא מתקיימים. כלומר -
# שוויון במאזן הכוחות בין העובד ובין המעביד - לא מתקיים כיון שלמעט מקרים נדירים, העובד צריך את התעסוקה יותר ממה שהמעביד זקוק לעובד.
# אינפורמציה מלאה ביחס למאפייני העבודות והשכר בשוק - לא מתקיים.
# כל המשרות וכל העובדים זהים.
# העובדים והמעבידים פועלים בצורה [[רציונליות מושלמת|רציונלית]].

====== אמפירית ======
ממצאים אמפיריים מרחבי העולם ומארצות הברית מראים כי בעוד בעשרות השנים האחרונות, התפוקה של העובדים (פרודוקטיביות) גדלה בעשרות אחוזים, השכר של העובד החציוני כמעט ולא השתנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://krugman.blogs.nytimes.com/2012/04/28/where-the-productivity-went/|כותרת=Where The Productivity Went|אתר=Paul Krugman Blog|תאריך_וידוא=2016-05-28}}</ref> ההסברים לתופעה זו רבים, אך הם לא עולים בקנה אחד עם תיאוריה זו.


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[תועלת שולית]]
* [[תועלת שולית]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}


[[קטגוריה: כלכלה]]
[[קטגוריה: כלכלה]]

גרסה מ־16:27, 28 במאי 2016

בכלכלה, תפוקה שולית היא העלייה בכמות המיוצרת שנוצרה כתוצאה מהוספה של היחידה האחרונה של גורם הייצור.

דוגמה: התפוקה השולית של עובד חמישי במפעל נעליים היא כמות הנעליים הנוספת שהצליחו הפועלים לייצר בעקבות הצטרפותו של העובד החמישי. אם ארבעה פועלים מייצרים 10 נעליים וחמישה פועלים מייצרים, באותו פרק זמן, 11 נעליים, התפוקה השולית של גורם הייצור 'פועלים' באותו המפעל היא 1.

חישוב התפוקה השולית

התפוקה השולית של תשומה משתנה מסוימת בתהליך הייצור בזמן תקופה ספציפית, בהנחה ששאר התשומות המשתנות נשארות קבועות, היא:

התפוקה שולית של X המשמש לייצור Y שווה ל-ΔY/ΔX (השינוי ב-Y חלקי השינוי ב-X).

בכלכלה הנאו-קלאסית, זוהי הנגזרת של פונקציית הייצור. המוצר (Y) מוגדר בצורה אופיינית עם התעלמות מוחלטת מעלויות ורווחים חיצוניים.

חוק התפוקה השולית הפוחתת

ערך מורחב – תפוקה שולית פוחתת

על פי "חוק התפוקה השולית הפוחתת", מניחים כי התפוקה השולית של תשומה מסוימת אחת פוחתת כל עוד אין שינוי בתשומת ייצור אחרת. את ההגיון העומד מאחרי החוק אפשר להסביר כך: אדם אחד שקוטף אוכמניות משיח ביער מפיק תפוקה מסוימת במשך שעה. ברגע שיתווסף אליו אדם אחר, לקטוף מאותו שיח, יהיה להם צפוף יותר, אחד יתכנן לקטוף פרי מסוים והשני יקח את אותו פרי בדיוק, וכו'. גם היכולת לנצל את השיח האחד תפחת - אדם אחד יכול להרשות לעצמו לקטוף במשך שעה רק את האוכמניות הבולטות והנגישות ביותר בשיח. כשיש שניים, צריך להתאמץ כדי למצוא גם את האוכמניות הפחות נגישות, וכדומה. תפוקתם של השניים לא תהיה כפולה מתפוקתו של היחיד אלא פחותה מכך. התרומה של הוספת האדם השני פחותה מתרומתה של הוספת האדם הראשון.

היחס בין התפוקה השולית לשכר העבודה

לפי תאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית בשוק שמקיים תחרות משוכללת, התפוקה השולית של עבודה שואפת להיות שווה למשכורת הריאלית. הדבר נובע מכיוון שמנקודת מבט של מעסיק רציונלי ששואף למיקסום רווחים כל עוד התפוקה השולית גדולה מהשכר, משתלם להעסיק עוד עובדים. עם זאת כל עובד חדש מעמיס על המערכת מה שבא לידי ביטוי בתפוקה שולית פוחתת, עד למצב בו התפוקה השולית שואפת לשוויון עם השכר הריאלי. כלומר, המשכורת של עובד שואפת בהפשטה לערך התפוקה השולית שהוא מייצר.

לשם המחשה: במפעל לנעליים יש עובד אחד שמייצר נעל אחת בחודש ומנהל מפעל ששולט באמצעי הייצור. המנהל נדרש להחליט אם לצרף עובד נוסף, לשם כך הוא מחשב את התפוקה השולית של הוספת עובד נוסף ומגלה שהיא שוות ערך לנעל נוספת בחודש, כעת נשאר לו לחשב את השכר שיאלץ לשלם לעובד חדש. כל עוד ההכנסות המגיעות מהרווח של מכירת נעל נוספת בחודש גדולים מההוצאות המגיעות מהשכר של העסקת עובד נוסף, להעסיק עובד נוסף יוביל לגידול ברווחים, משמע למנהל משתלם להעסיק אותו. מכיוון שהגדלת מספר העובדים יוביל לירידה בתפוקה השולית לכל עובד עקב תפוקה שולית פוחתת, הרי שהרווח הנובע מצירוף עובד חדש יפחת בהדרגה עד שישאף לאפס, כאשר רווח שלילי מוביל מעסיק רציונלי לפיטורים. באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של הון שווה לשיעור הרווח על השקעתו.

מרקס ביקר את התפיסה כי גובה שכרו של עובד שווה לתפוקה השולית של עבודתו. הוא סבר כי ביסודו החוק נכון, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב אמצעי הייצור בידיהם של בעלי המפעלים ואינו מאפשר לאדם להתפרנס מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי. הכשל הוא כשל חברתי - הפועלים יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקה השולית לא תהיה עוד שכרו של העובד. ארגוני עובדים חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את שכרם של העובדים מעבר לתפוקה השולית של העבודה.[דרוש מקור]

ראו גם