סאטיר – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טישטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה ה[[לטינית]] (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר ל[[סאטירה]]. |
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טישטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה ה[[לטינית]] (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר ל[[סאטירה]]. |
||
הפאן מוזכר בספרים |
הפאן מוזכר בספרים כגון סדרת ספרי [[פרסי ג'קסון והאולימפיים|פרסי ג'קסון]] וסדרת ההמשך "[[גיבורי האולימפוס]]" שכתב [[ריק ריירדן]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Satyrs|שם ויקישיתוף=סאטיר}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Satyrs|שם ויקישיתוף=סאטיר}} |
||
גרסה מ־03:04, 29 במאי 2016
הסאטירים, (Satyrs ביוונית: Σάτυροι , Satyroi) במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. לעתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות ולעתים מתוארים כשוכני השממה. לעתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אהב לנגן בחליל. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה פאניקה.
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טישטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.
הפאן מוזכר בספרים כגון סדרת ספרי פרסי ג'קסון וסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" שכתב ריק ריירדן.
קישורים חיצוניים
