עזקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־04:12, 2 ביוני 2016

עזקה

(למפת השפלה רגילה)

עזקה

תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלה יהודה. התל העליון ממוקם 347 מ' מעל פני הים, 117 מ' מעל לערוץ נחל האלה, ושטחו כ-45 דונם. האתר ממוקם בקצהו הצפוני של רכס שכיוונו צפון-דרום, אשר מהוה את הגבול בין השפלה הגבוהה ממזרח והנמוכה ממערב. עזקה שולטת על הצומת האסטרטגי של הדרך המובילה מכיוון גת פלשתים, דרך עמק האלה לכיוון הרי יהודה שממזרח עם הדרך המקשרת בין בית שמש בצפון ולכיש שבדרום, מסיבות אלה עזקה הפכה באופן טבעי לעיר חשובה .בחפירות באתר נתגלו שרידי ישוב בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת וברזל 2, מצודה, מגדלים, חותמות למלך וממצאים נוספים. בנוסף התגלו באתר מערות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא.

היסטוריה

עזקה מוזכרת לראשונה בספר יהושע בפרשת בריחתם של חמשת מלכי האמורי. צבא ישראל רדף אחרי מלכי כנען שהתקיפו את גבעון, עד לעזקה.

זָוַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה-גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן; וַיִּרְדְּפֵם, דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית-חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד-עֲזֵקָה, וְעַד-מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית-חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה--וַיָּמֻתוּ: רַבִּים, אֲשֶׁר-מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בֶּחָרֶב

— ספר יהושע, פרק י', פסוק י'

לפי ספר שמואל, בקרב דוד וגולית הפלשתים חנו בין שכה לעזקה ממערב בעוד צבא ישראל שכן ממזרח בעמק האלה.

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים

— ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א'

לאחר מכן, מוזכרת עזקה כאחת הערים שביצר רחבעם

וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה...וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה

— ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ט'

במקרא ובמקורות חוץ מקראים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות בממלכת יהודה בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה אשור את כל ערי יהודה פרט לירושלים. כתובת אשורית השמורה במוזיאון הבריטי ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.

...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור,אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...^[1]

עזקה נבנתה מחדש במהלך המאה השביעית לפנה"ס. ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כאשר יהודה הותקפה על ידי הצבא הבבלי, היא כבר הייתה שוב אחד מערי הגבול החשובות בגבולה המערבי של הממלכה. בעת שהבבלים צרו על ירושלים ערב חורבן הבית הראשון, הנביא ירמיהו תיאר את גורלן של שתי הערים האחרונות שנותרו בשפלת יהודה.

וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת: אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר.

— ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ז'

וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת: אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר. אוסטרקון שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב-586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו ,כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה.

"וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה"^[2]

בימי שיבת ציון חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה. זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם. בתקופה הביזאנטית, אבסביוס איתר את עזקה בין אלבתרופוליס (בית גוברין) וירושלים, אך במפת מדבא נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת אבי יונה חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית זכריה הנביא בזכריה אבי יוחנן המטביל ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל אנטונינוס איש פלקנטיה (570 לסה"נ)^[3]

חפירות ארכיאולוגיות

תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו הארכיאולוגים הבריטים בליס ומקאליסטר, מטעם הקרן הבריטית לחקירות ארץ ישראל, רישיון חפירה מהשלטון העות'מאני לחפירה של ארבע אתרים בשפלת יהודה, תל גודד, מרשה, גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו לתקופה הרומית ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך לתקופה ההלניסטית. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.^[4] בימים אלה חופרת משלחת משותפת מטעם אוניברסיטת תל אביב, בראשות עודד ליפשיץ ויובל גדות, ואוניברסיטת היידלברג בראשות מנפרד הומינג .עונת החפירה הראשונה ב-2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף היישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.

קישורים חיצוניים

תל שקלון תל עזקה - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ

אתר משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה
דרך ההגעה לתל עזקה

הערות שוליים

^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל:מאות ט'-ו' לפנה"ס,(ירושלים:מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74
^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42
^ מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151
^ אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167

[1] מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל:מאות ט'-ו' לפנה"ס,(ירושלים:מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74

[2] שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42

[3] מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151

[4] אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
+==היסטוריה==
-==הסטוריה==
 עזקה מוזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] בפרשת בריחתם של חמשת מלכי האמורי. צבא ישראל רדף אחרי מלכי כנען שהתקיפו את גבעון, עד לעזקה.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 במקרא ובמקורות חוץ מקראים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות [[בממלכת יהודה]] בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של [[סנחריב]] בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה [[אשור]] את כל ערי יהודה פרט ל[[ירושלים]]. כתובת אשורית השמורה ב[[מוזיאון הבריטי]] ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.
-...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור,אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש... {{הערה|מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל:מאות ט'-ו' לפנה"ס,(ירושלים:מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74}}
+...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור,אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...{{הערה|מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל:מאות ט'-ו' לפנה"ס,(ירושלים:מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74}}
-עזקה נבנתה מחדש במהלך המאה השביעית לפנה"ס. ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כאשר יהודה הותקפה על ידי הצבא ה[[בבל|בבלי]], היא כבר הייתה שוב אחד מערי הגבול החשובות בגבולה המערבי של הממלכה. בעת שהבבלים צרו על ירושלים ערב חורבן [[הבית הראשון]], הנביא [[ירמיהו]] תאר את גורלן של שתי הערים האחרונות שנותרו בשפלת יהודה.
+עזקה נבנתה מחדש במהלך המאה השביעית לפנה"ס. ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כאשר יהודה הותקפה על ידי הצבא ה[[בבל|בבלי]], היא כבר הייתה שוב אחד מערי הגבול החשובות בגבולה המערבי של הממלכה. בעת שהבבלים צרו על ירושלים ערב חורבן [[הבית הראשון]], הנביא [[ירמיהו]] תיאר את גורלן של שתי הערים האחרונות שנותרו בשפלת יהודה.
 {{ציטוט|תוכן=וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת:  אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר.   |מקור={{תנ"ך|ירמיהו|לד|ז}}}}
 וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת:  אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר.
-[[אוסטרקון]] שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו ,כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה.
+[[אוסטרקון]] שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב-586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו ,כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה.
-"וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה" {{הערה|שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42}}
+"וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה"{{הערה|שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42}}
 בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה.
 זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם.
-בתקופה [[הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך [[במפת מדבא]] נזכר שם הישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסיה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסיה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס איש פלקנטיה]] (570 לסה"נ) {{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
+בתקופה [[הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך [[במפת מדבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס איש פלקנטיה]] (570 לסה"נ){{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
 ==חפירות ארכיאולוגיות==
-תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב1898 קיבלו [[הארכיאולוגים]] הבריטים [[בליס ומקאליסטר]], מטעם [[הקרן הבריטית לחקירות ארץ ישראל]], רישיון חפירה מהשלטון [[העותומאני]] לחפירה של ארבע אתרים בשפלת יהודה, [[תל גודד]], [[מרשה]], גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו ל[[תקופה הרומית]] ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך ל[[תקופה ההלניסטית]]. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2. {{הערה|אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167}}
+תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו [[הארכיאולוגים]] הבריטים [[בליס ומקאליסטר]], מטעם [[הקרן הבריטית לחקירות ארץ ישראל]], רישיון חפירה מהשלטון [[העות'מאני]] לחפירה של ארבע אתרים בשפלת יהודה, [[תל גודד]], [[מרשה]], גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו ל[[תקופה הרומית]] ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך ל[[תקופה ההלניסטית]]. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.{{הערה|אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167}}
-בימים אלה חופרת משלחת משותפת מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]], בראשות [[עודד ליפשיץ]] ו[[יובל גדות]], ו[[אוניברסיטת היידלברג]] בראשות [[מנפרד הומינג]] .עונת החפירה הראשונה ב2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף הישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.
+בימים אלה חופרת משלחת משותפת מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]], בראשות [[עודד ליפשיץ]] ו[[יובל גדות]], ו[[אוניברסיטת היידלברג]] בראשות [[מנפרד הומינג]] .עונת החפירה הראשונה ב-2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף היישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.
 ==קישורים חיצוניים==