המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה – הבדלי גרסאות

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
	מבט כללי מהאוויר
על שם	משה סורוקה
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי
אוניברסיטה	אוניברסיטת בן-גוריון
בעלים	שירותי בריאות כללית
היסטוריה
תאריך ייסוד	1959
שמות קודמים	בית החולים המרכזי לנגב
שירותים
מיטות	1007
	האתר הרשמי
גאוגרפיה
כתובת	שדרות רגר, תד 151, באר שבע
מיקום	באר-שבע
קואורדינטות	31°15′32″N 34°48′05″E / 31.25879722°N 34.80151111°E
	(למפת באר שבע רגילה) סורוקה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:54, 2 ביוני 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים
פרמטרים [ שם המנכ"ל, נוסד, שם האתר, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הוא בית חולים השוכן בעיר באר שבע ומהווה את בית החולים המרכזי לאזור הנגב. הוא נותן שירות רפואי לכמיליון נפש, תושבי דרום הארץ, מקריית גת ועד אילת. לחלקם גם טיפול ראשוני וליתרתם רק טיפול שניוני ושילישוני. מבני בית החולים משתרעים על שטח של כ-300 דונם. בית החולים שייך לקבוצת בתי החולים של שירותי בריאות כללית והוא הרביעי בגודלו בישראל .^[1]

היסטוריה

בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות השוכנת במרכז

עם כיבוש באר שבע במלחמת השחרור הקים חר"פ בית חולים צבאי באחד ממבני הממשל העות'מאני. בית החולים הועבר למתחם ממשלתי בריטי, שם תופעל על ידי ההסתדרות הציונית הדסה ונקרא ע"ש ד"ר חיים יסקי.

עם הגידול במספר תושבי העיר לא ענה בית החולים הקטן הקיים על הצרכים.

ב-1949 פתחה קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל מרפאה בעיר לשירות האזרחים חברי ההסתדרות הכללית. גם מרפאה זו נזקקה לשירותי בית חולים להמשך טיפול. בית החולים הקרוב היה מרכז רפואי קפלן, אולם הקירבה הייתה יחסית וחולים היטלטלו זמן רב בתנאי הכביש של אותן שנים עד שזכו להגיע לטיפול.

מצוקת האשפוז ותנאי בית החולים גרמו לרצון להרחיבו. הדסה הביעה נכונות עקרונית לכך, אולם מפאת מצוקה תקציבית שנבעה מבניית בית החולים הדסה בירושלים לא הייתה הדסה מסוגלת להרחיב את בית החולים במועד סביר.

דוד בן-גוריון, בגישתו הממלכתית, חשב שעל הממשלה להקים בית חולים בנגב והוא לא צריך להיות מוקם על ידי הדסה או ההסתדרות, אולם גם למשרד הבריאות לא היה כסף למטרה זו.

דוד טוביהו שכיהן כראש העיר נרתם להקמת בית חולים גדול יותר, מרווח יותר ומודרני יותר. לשם כך נפגש עם גורמים שונים ובהם משה סורוקה, שכיהן כיו"ר מרכז קופת חולים. סורוקה הביע נכונות עקרונית להקמת בית חולים על ידי קופת חולים ההסתדרותית, אולם שר הבריאות, יוסף סרלין, ששאף לצמצם את פעילות קופת החולים ולהעבירה לידי המדינה התנגד לכך.

בממשלת ישראל השביעית מונה ישראל ברזילי לתפקיד שר הבריאות, והוא תמך בהקמת בית החולים ושכנע את בן-גוריון לאשר לקופת החולים להקים בית חולים חדש בבאר שבע בעוד משרד הבריאות יקים בית חולים באשקלון, (כיום מרכז רפואי ברזילי). בן-גוריון השתכנע בין היתר בגלל חשש כי במלחמת סיני המתוכננת הייתה צפויה מצוקת אשפוז לחיילים פצועים.

מעורבות איגוד החייטים האמריקאי

באוגוסט 1955 הצליח דב ביגון, שהיה נציג ההסתדרות הכללית בארצות הברית, לשכנע את נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארצות הברית, דוד דובינסקי (1892-1982), לתרום סכום של מיליון דולר אמריקאי (רבע מיליון בכל שנה במשך 4 שנים), לטובת הקמת בית חולים בנגב שינציח את שם הארגון.

פתיחת בית החולים

ב-23 ביולי 1956 התחילו הטרקטורים הראשונים בהכשרת הקרקע. בנין בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון.^[2] באוקטובר 1959 התקיים טקס פתיחת בית החולים המרכזי לנגב. בראשיתו הכיל בית החולים מספר מחלקות חיוניות. מחלקה כירורגיה כללית בניהולו של ד"ר מיכאל גליקסמן (ובמסגרתה מחלקת אא"ג בניהולו של ד"ר ג'אק סידי, הרופא היחידי במחלקה במשך זמן רב, מחלקת עיניים בניהולה של ד"ר אנה הלנה שפייאר ומחלקת אורולוגיה בראשותו של ד"ר איבור סובר), שתי מחלקות פנימיות, פנימית א' בראשות ד"ר אליהו להמן, שניהל קודם לכן את בית חולים הדסה בבאר שבע ופנימית ב' שבראשה עמד ד"ר יוסף שטרן, שניהל גם את בית החולים, כולו. מחלקת ילדים שנוהלה על ידי ד"ר וילהלמינה כהן, שעברה אף היא מבית חולים הדסה בבאר שבע, מחלקה אורתופדית בהנהלת ד"ר גבריאל טורק, מערך קרדיולוגי בהנהלת פרופ' משה גרון ומכון רנטגן בהנהלת פרופ' מנחם הירש.

בשנת 1964 נפתחה מחלקה פלסטית, בראשותו של ד"ר ארווין קפלן.

בשנת 1966 נפתחה מחלקה נוירוכירורגית, בניהולו של ד"ר פסקל טיברין.

לאחר פטירתו של משה סורוקה, מנהלה האדמיניסטרטיבי של קופת חולים כללית בשנות ה-50, שהיה בעל תפקיד משמעותי בהקמת בית החולים, הוחלט לקרוא את בית החולים על שמו.

בסוף שנת 1974 נפתח בית הספר לרפואה שפועל במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשטח המרכז הרפואי ושני המוסדות עובדים בשיתוף פעולה הדוק. הוחלט, כי הסטודנטים יתחילו לעסוק ברפואה קהילתית וציבורית כבר משנת הלימודים הראשונה. הפקולטה לרפואה מדגישה כי הרופא, בוגר הפקולטה, אמור לטפל בחולים ולא במחלות. לשם כך על הרופא להיות מעורה ברקעו של החולה. גישה זו נחשבה חדשנית לזמנה, לא רק בישראל אלא בעולם כולו.^[3]

בשנת 1978 הוקמו בתי הספר למקצועות הסיעוד הפיזיותרפיה, ופרמדיק בבית הספר ע"ש רקנאטי כמו כן הוקם בית הספר למינהל רפואי.

בית החולים מהווה כמרכז הרפואי-אוניברסיטאי הגדול בישראל ובו נמצאת מחלקת הטראומה הגדולה בארץ וכן יחידות טיפול ייעודיות כמו היחידה לטיפול בפגיעות בעלי חיים עקב האופי המדברי של העיר והמרכז הגנטי הגדול בישראל המשרת בעיקר את האוכלוסייה בדואית באזור.

מנהלי בית החולים

משנה	עד שנה	שם המנהל
1960	1978	פרופ' יוסף שטרן
1978	1983	ד"ר דוד רונן
1983	1987	פרופ' יאיר שפירא
1987	1989	ד"ר יצחק רומם
1989	1995	פרופ' חיים ראובני
1995	1997	ד"ר יצחק פטרבורג
1997	2001	פרופ' שלמה מור-יוסף
2001	2007	ד"ר איתן חי-עם
2007	2013	ד"ר מיקי שרף
2013	-	ד"ר אהוד דודסון

נתונים כמותיים

שנה	מספר לידות בבית החולים
1960	2,400
1970	4,800
1980	7,400
1990	8,700
2000	12,300
2008	13,000

סורוקה 2000

בית החולים עבר שינוי מהותי במסגרת תוכנית "סורוקה 2000". התוכנית בראשותו של מנהל המרכז הרפואי, ד"ר יצחק פטרבורג, חילקה את המרכז הרפואי ליחידות נושאיות: כירורגיה, פנימית, ילדים, נשים ואמבולטורי. לכל נושא מתחם משלו, הכולל גם מחלקות משנה. בנוסף, הוגדרו מחדש שתי כניסות עיקריות למרכז הרפואי, לצד כביש טבעת פנימי שמוביל לכל חלקי בית החולים. הכניסה הראשית מוקמה בצד דרום והכניסה למחלקות הפנימיות, מוקמה בצד מערב.

במרכז הרפואי ניבנו מספר פרויקטים חדשים, בשני מוקדים עיקריים.

ב-21 במאי 2003 נפתח "המכלול הדרומי", מגדל האשפוז הכירורגי ע"ש קמליה בוטנר, ובו שש מחלקות כירורגיות חדשות וחדרי ניתוח חדשים. המכלול כולל את חדר המיון ומעליו היחידה לטיפול נמרץ ובנק הדם, וקומה טכנית.

"מרכז האם והילד": כולל את מיון נשים ומחלקות היולדות, חדרי לידה וחדרי ניתוח גינקולוגיים בצד הצפוני של בית החולים, לצד מיון ילדים ע"ש ג'ורג'ט לאוואן, מרפאות ילדים, אשפוז יום ילדים והמכון להתפתחות הילד.

בשנים האחרונות שופצו בבית החולים המכון להתפתחות הילד, המכון הגסטרו-אנטרולוגי והמכון לרפואה גרעינית. כמו כן, הורחבה היחידה למחלות זיהומיות בילדים.

בשנים האחרונות נפתח "המרכז לבריאות השד ע"ש אלישבע קפלן-אשכול".

נתונים כמותיים

בשנת 2005 עבדו במרכז הרפואי 3807 עובדים מהם 702 רופאים. מספר עובדי הסיעוד היה 1572. במרכז 40 מחלקות אשפוז ובהן 1,000 מיטות אליהן התקבלו 82,468 מתאשפזים. בבית חולים התקיימו 12,216 לידות (מספר הלידות הגדול בישראל). האגף הכירורגי ערך 30,142 ניתוחים ובחדרי המיון ביקרו כ-194,700 איש. תקציב בית החולים עמד על 860 מיליון ש"ח.

מנהל המרכז הרפואי נכון לשנת 2015 הוא דר' אהוד דודסון.

לקריאה נוספת

עשור לבית החולים המרכזי לנגב, קופת חולים, ינואר 1970 (ראיון עם דוד טוביהו).
שפרה שוורץ, קופת חולים הסתדרות ממשלה, המכון למורשת בן-גוריון, שדה בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2000, עמ' 95-1.

קישורים חיצוניים

אתר בית החולים
אתר שירותי בריאות כללית
תבנית:עיונים בתקומת ישראל
שפרה שוורץ, חיים דורון ומיכאל שרף, המאבק על הקמת בית החולים המרכזי לנגב – המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הרפואה 149 (3), מרץ 2010, עמ' 136-131
קופת חולים כללית, "אצבע על הדופק", גיליון 14, יובל לסורוקה, ינואר 2010
מאוהל מרפאה לבית חולים- סיכום מאמרים 27 ביולי 2008
אליהו אגרס, בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, 15 באוקטובר 1959
שלמה גבעון, יום הולדת למוסד רפואי גדול, מעריב, 8 במרץ 1965
בר-מצוה למרכז הרפואי ע"ש סורוקה בנגב | ד"ר י. שטרן: כל היעדים הושגו, דבר, 18 במאי 1973
ט"ו שנים לבית חולים סורוקה בבאר-שבע: בית החולים שהתפתח למרכז רפואי אוניברסיטאי מהגדולים בארץ: מנהל המוסד, פרופ. יוסף שטרן, סוקר את תולדותיו והתכניות לשנים הקרובות, דבר, 7 באוגוסט 1975
מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות בסורוקה, באתר 'חלון אחורי', 8 בנובמבר 2014

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007
^ אליהו אגרס, בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, 15 באוקטובר 1959
^ ראו מאמרו של ד. בנדור, 2005

{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007

[2] אליהו אגרס, בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, 15 באוקטובר 1959

[3] ראו מאמרו של ד. בנדור, 2005

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 142: / שורה 142: @@
 [[קטגוריה:באר שבע: בתי חולים]]
 [[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן אריה שרון]]
+[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן בנימין אידלסון]]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)