באן קי-מון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:03, 3 ביוני 2016

תבנית:שם קוריאני תבנית:מנהיג1 בַּאן קִי-מוּן (בקוריאנית: 반기문, נהגה כ"פַּאן גִי-מוּן"; נולד ב-13 ביוני 1944) הוא פוליטיקאי ומדינאי דרום קוריאני המכהן מ-1 בינואר 2007 כמזכ"ל האומות המאוחדות.

חייו

באן קי-מון נולד ב-13 ביוני 1944 במחוז צפון-צ'וּנגצ'וֹנג במרכז דרום קוריאה. הוא נשוי ליוּ סוּן-טֶק, אותה פגש בבית הספר התיכון בשנת 1962, והיא אם שלושת ילדיו: בן אחד ושתי בנות.

באן בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה הלאומית של סיאול (1970), ובעל תואר שני בניהול ציבורי מטעם בית הספר לממשל ע"ש ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד (1985). פרט לקוריאנית, הוא דובר אנגלית, צרפתית, יפנית וגרמנית.

קריירה

כתלמיד תיכון בשנות ה-60 המוקדמות, הגיע באן לארצות הברית כפרס על זכייה בתחרות אנגלית שאורגנה על ידי הצלב האדום. בשהותו בוושינגטון פגש את נשיא ארצות הברית דאז ג'ון פיצג'רלד קנדי. לדבריו, פגישה זו הייתה הגורם העיקרי להחלטתו להפוך לדיפלומט. באן הצטרף לשירות החוץ הקוראני בשנת 1970. הוא שירת בתפקידים רבים הן במערכת הדיפלומטית הדרום קוריאנית והן במסגרת האומות המאוחדות.

שליחותו הדיפלומטית הראשונה הייתה בניו דלהי, בירת הודו. לאחר מכן עבד פרק זמן מסוים כחבר במשלחת המשקיפים של דרום קוריאה במטה האו"ם בניו יורק (דרום-קוריאה קיבלה מעמד של חבר מלא בעצרת הכללית של האו"ם רק ב-17 בספטמבר 1991) . ב-1990 הוא חזר לדרום קוריאה לתקופה קצרה שבה כיהן כממונה הממשלתי לעניינים אמריקניים. ב-1992 יצא שוב לארצות הברית וכיהן כשגריר דרום קוריאה בוושינגטון במשך שתי קדנציות. הוא כיהן גם כשגריר ארצו בווינה, אוסטריה.

ב-1995 שימש כסגן השר לתכנון מדיניות בממשלת דרום קוריאה וב-1996 מונה ליועץ מיוחד לנשיא בענייני ביטחון לאומי. ב-2000 שב לכהן כסגן שר. באן קי-מון עסק בענייני תכנון מדיניות החוץ של קוריאה ושימש כיועץ לנשיא דרום קוריאה רו מו היון גם בתחום זה.

בשנים 2004–2006 כיהן כשר החוץ והמסחר של דרום קוריאה מטעם מפלגת "אורי" (Uri . מקוריאנית: 열린우리당).

הוא פעל רבות לקידום היחסים בין ארצו לבין צפון קוריאה בעיקר בתחום פירוק הנשק הגרעיני בחצי האי הקוריאני. הוא מילא תפקיד מרכזי במאמצים לפתור את בעיית הגרעין בצפון קוריאה בסיבוב הרביעי של השיחות הרב-צדדיות (Six-Party Talks) שהתקיימו בספטמבר 2005 בבייג'ינג, בירת סין, בין שש המדינות: ארצות הברית, רוסיה, סין, יפן, צפון קוריאה ודרום קוריאה.

בחירתו למזכ"ל האו"ם

בפברואר 2006 היה באן קי-מון לדיפלומט הקוריאני הראשון שהגיש מועמדות לתפקיד המזכיר הכללי של האו"ם.

הוא הצהיר כי הוא שואף להחזיר למוסד האו"ם את האמון שאיבד בתקופה שקדמה לכהונתו ולהפוך אותו ליעיל, מקצועי ורלוונטי לתחומים נוספים (מלבד ביטחון). עם כניסתו לתפקיד הכריז על ביצוע רפורמות משמעותיות, שמטרתן, לדבריו, להפוך את האו"ם לארגון רלוונטי בעידן הגלובליזציה.

באוקטובר 2006 החליטה העצרת הכללית של האו"ם על מינויו למזכ"ל האו"ם מראשית שנת 2007. בהשבעתו לתפקיד, שנערכה ב-13 בדצמבר 2006, התבטא באן קי-מון בחריפות נגד התבטאויותיו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, בדבר השמדת ישראל והכחשת השואה. ביוני 2011 נבחר פה אחד לכהונה נוספת. בינואר 2016 התייחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון ואמר: "הכיבוש מוביל לכעס ולייאוש, שמובילים לקיצוניות ולאלימות. טבע האדם הוא להתנגד לכיבוש".^[1]

הישגים

באן קי-מון זכה פעמיים באות הכבוד של השירות מטעם ממשלת דרום קוריאה בשנים 1975 ו-1986. בנוסף, בזכות הישגיו המרשימים כשליח ציבור באוסטריה, קיבל ב-2001 אות כבוד מטעם הממשלה האוסטרית. ב-2002 הוענק לו פרס "הצלב הגדול של ריו ברנקו" מטעם ממשלת ברזיל, ובספטמבר 2005 קיבל את פרס "ואן פליט" מטעם הקהילה הקוריאנית בניו יורק על תרומתו יוצאת הדופן ליחסי הידידות בין ארצות הברית לדרום קוריאה.

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי של מזכ"ל האו"ם (באנגלית)
שלמה שמיר, מזכ"ל האו"ם באן קי-מון: לא מנהיג. רכרוכי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מזכ"ל האו"ם במסר לישראל: "הכיבוש מוביל לייאוש - שמוביל לאלימות", באתר ynet, 1 בפברואר 2016
BAN KI-MOON, Don’t Shoot the Messenger, Israel, New York Times, January 31, 2016

האומות המאוחדות מזכ"לי האומות המאוחדות

בריטניה גלאדווין ג'ב (זמני)	נורווגיה טריגווה לי	שוודיה דאג המרשלד	בורמה או תאנט	אוסטריה קורט ולדהיים	פרו חוויאר פרז דה קוויאר	מצרים בוטרוס בוטרוס ראלי	גאנה קופי אנאן	קוריאה הדרומית באן קי-מון	פורטוגל אנטוניו גוטרש

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מזכ"ל האו"ם במסר לישראל: "הכיבוש מוביל לייאוש - שמוביל לאלימות", באתר ynet, 1 בפברואר 2016
BAN KI-MOON, Don’t Shoot the Messenger, Israel, New York Times, January 31, 2016

[1]

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 |תפקיד2=
 }}
-'''בַּאן קִי-מוּן''' (ב[[קוריאנית]]: '''반기문''', נהגה כ"פַּאן גִי-מוּ‏ן"; נולד ב-[[13 ביוני]] [[1944]]) הוא [[פוליטיקאי]] ו[[מדינאי]] [[קוריאה הדרומית|דרום קוריאני]] המכהן מ-[[1 בינואר]] [[2007]] כ[[מזכ"ל האו"ם|מזכ"ל האומות המאוחדות]].
+'''בַּאן קִי-מוּן''' (ב[[קוריאנית]]: '''반기문''', נהגה כ"פַּאן גִי-מוּן"; נולד ב-[[13 ביוני]] [[1944]]) הוא [[פוליטיקאי]] ו[[מדינאי]] [[קוריאה הדרומית|דרום קוריאני]] המכהן מ-[[1 בינואר]] [[2007]] כ[[מזכ"ל האו"ם|מזכ"ל האומות המאוחדות]].
 ==חייו==
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 כתלמיד תיכון בשנות ה-60 המוקדמות, הגיע באן לארצות הברית כפרס על זכייה בתחרות אנגלית שאורגנה על ידי [[הצלב האדום]]. בשהותו בוושינגטון פגש את נשיא [[ארצות הברית]] דאז [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]]. לדבריו, פגישה זו הייתה הגורם העיקרי להחלטתו להפוך לדיפלומט. באן הצטרף לשירות החוץ הקוראני בשנת [[1970]]. הוא שירת בתפקידים רבים הן במערכת הדיפלומטית ה[[דרום קוריאה|דרום קוריאנית]] והן במסגרת [[האומות המאוחדות]].
-שליחותו ה[[דיפלומטיה|דיפלומטית]] הראשונה הייתה ב[[ניו דלהי]], בירת [[הודו]]. לאחר מכן עבד פרק זמן מסוים כחבר במשלחת המשקיפים של דרום קוריאה במטה ה[[או"ם]] ב[[ניו יורק]] (דרום-קוריאה קיבלה מעמד של חבר מלא בעצרת הכללית של האו"ם רק ב-[[17 בספטמבר]] [[1991]]) . ב-[[1990]] הוא חזר ל[[דרום קוריאה]] לתקופה קצרה שבה כיהן כממונה הממשלתי לעניינים אמריקניים. ב-[[1992]] יצא שוב ל[[ארצות הברית]] וכיהן כ[[שגריר]] דרום קוריאה ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] במשך שתי קדנציות. הוא כיהן גם כ[[שגריר]] ארצו ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].
+שליחותו ה[[דיפלומטיה|דיפלומטית]] הראשונה הייתה ב[[ניו דלהי]], בירת [[הודו]]. לאחר מכן עבד פרק זמן מסוים כחבר במשלחת המשקיפים של דרום קוריאה במטה ה[[או"ם]] ב[[ניו יורק]] (דרום-קוריאה קיבלה מעמד של חבר מלא בעצרת הכללית של האו"ם רק ב-[[17 בספטמבר]] [[1991]]) . ב-[[1990]] הוא חזר ל[[דרום קוריאה]] לתקופה קצרה שבה כיהן כממונה הממשלתי לעניינים אמריקניים. ב-[[1992]] יצא שוב ל[[ארצות הברית]] וכיהן כ[[שגריר]] דרום קוריאה ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] במשך שתי קדנציות. הוא כיהן גם כשגריר ארצו ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].
 ב-[[1995]] שימש כסגן השר לתכנון מדיניות בממשלת דרום קוריאה וב-[[1996]] מונה ליועץ מיוחד ל[[נשיא]] בענייני ביטחון לאומי. ב-[[2000]] שב לכהן כסגן שר. באן קי-מון עסק בענייני תכנון מדיניות החוץ של קוריאה ושימש כיועץ לנשיא דרום קוריאה [[רו מו היון]] גם בתחום זה.
-בשנים [[2004]]-[[2006]] כיהן כשר החוץ והמסחר של [[דרום קוריאה]] מטעם מפלגת "אורי" (Uri . מ[[קוריאנית]]: 열린우리당).
+בשנים [[2004]]–[[2006]] כיהן כשר החוץ והמסחר של [[דרום קוריאה]] מטעם מפלגת "אורי" (Uri . מ[[קוריאנית]]: 열린우리당).
-הוא פעל רבות לקידום היחסים בין ארצו לבין [[צפון קוריאה]] בעיקר בתחום [[פירוק הנשק הגרעיני]] בחצי האי הקוריאני. הוא מילא תפקיד מרכזי במאמצים לפתור את בעיית ה[[נשק גרעיני|גרעין]] ב[[צפון קוריאה]] בסיבוב הרביעי של השיחות הרב-צדדיות (Six-Party Talks) שהתקיימו בספטמבר [[2005]] ב[[בייג'ינג]], בירת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], בין שש המדינות: [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], סין, [[יפן]], [[צפון קוריאה]] ו[[דרום קוריאה]].
+הוא פעל רבות לקידום היחסים בין ארצו לבין [[צפון קוריאה]] בעיקר בתחום [[פירוק הנשק הגרעיני]] בחצי האי הקוריאני. הוא מילא תפקיד מרכזי במאמצים לפתור את בעיית ה[[נשק גרעיני|גרעין]] בצפון קוריאה בסיבוב הרביעי של השיחות הרב-צדדיות (Six-Party Talks) שהתקיימו בספטמבר [[2005]] ב[[בייג'ינג]], בירת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], בין שש המדינות: [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], סין, [[יפן]], צפון קוריאה ו[[דרום קוריאה]].
 ===בחירתו למזכ"ל האו"ם===
 בפברואר [[2006]] היה באן קי-מון לדיפלומט ה[[דרום קוריאה|קוריאני]] הראשון שהגיש מועמדות לתפקיד ה[[מזכ"ל האו"ם|מזכיר הכללי של האו"ם]].
-הוא הצהיר כי הוא שואף להחזיר למוסד ה[[או"ם]] את האמון שאיבד בשנים האחרונות ולהפוך אותו ליעיל, מקצועי ורלוונטי לתחומים נוספים (מלבד ביטחון). עם כניסתו לתפקיד הכריז על ביצוע רפורמות משמעותיות, שמטרתן, לדבריו, להפוך את האו"ם לארגון רלוונטי בעידן ה[[גלובליזציה]].
+הוא הצהיר כי הוא שואף להחזיר למוסד ה[[או"ם]] את האמון שאיבד בתקופה שקדמה לכהונתו ולהפוך אותו ליעיל, מקצועי ורלוונטי לתחומים נוספים (מלבד ביטחון). עם כניסתו לתפקיד הכריז על ביצוע רפורמות משמעותיות, שמטרתן, לדבריו, להפוך את האו"ם לארגון רלוונטי בעידן ה[[גלובליזציה]].
-באוקטובר [[2006]] החליטה [[העצרת הכללית של האו"ם]] על מינויו ל[[מזכ"ל האו"ם]] מראשית שנת [[2007]]. בהשבעתו לתפקיד, שנערכה ב-[[13 בדצמבר]] [[2006]], התבטא באן קי-מון בחריפות נגד התבטאויותיו של נשיא איראן [[מחמוד אחמדינז'אד]], בדבר השמדת ישראל ו[[הכחשת השואה]].
+באוקטובר [[2006]] החליטה [[העצרת הכללית של האו"ם]] על מינויו ל[[מזכ"ל האו"ם]] מראשית שנת [[2007]]. בהשבעתו לתפקיד, שנערכה ב-[[13 בדצמבר]] 2006, התבטא באן קי-מון בחריפות נגד התבטאויותיו של נשיא איראן [[מחמוד אחמדינז'אד]], בדבר השמדת ישראל ו[[הכחשת השואה]].
 ביוני [[2011]] נבחר פה אחד לכהונה נוספת. בינואר 2016 התייחס לשליטת ישראל ב[[יהודה ושומרון]] ואמר: "הכיבוש מוביל לכעס ולייאוש, שמובילים לקיצוניות ולאלימות. טבע האדם הוא להתנגד לכיבוש".{{הערה|{{ynet||מזכ"ל האו"ם במסר לישראל: "הכיבוש מוביל לייאוש - שמוביל לאלימות"|4760349|1 בפברואר 2016|}}{{ש}}BAN KI-MOON, [http://www.nytimes.com/2016/02/01/opinion/dont-shoot-the-messenger-israel.html Don’t Shoot the Messenger, Israel], [[New York Times]], January 31, 2016}}
 ==הישגים==
-באן קי-מון זכה פעמיים באות הכבוד של השירות מטעם ממשלת [[דרום קוריאה]] בשנים [[1975]] ו-[[1986]]. בנוסף, בזכות הישגיו המרשימים כשליח ציבור ב[[אוסטריה]], קיבל ב-[[2001]] אות כבוד מטעם ה[[ממשלה]] האוסטרית. ב-[[2002]] הוענק לו פרס "הצלב הגדול של [[ריו ברנקו (עיר)|ריו ברנקו]]" מטעם ממשלת [[ברזיל]], ובספטמבר [[2005]] קיבל את פרס "ואן פליט" מטעם הקהילה הקוריאנית ב[[ניו יורק]] על תרומתו יוצאת הדופן ליחסי הידידות בין [[ארצות הברית]] ל[[דרום קוריאה]].
+באן קי-מון זכה פעמיים באות הכבוד של השירות מטעם ממשלת [[דרום קוריאה]] בשנים [[1975]] ו-[[1986]]. בנוסף, בזכות הישגיו המרשימים כשליח ציבור ב[[אוסטריה]], קיבל ב-[[2001]] אות כבוד מטעם ה[[ממשלה]] האוסטרית. ב-[[2002]] הוענק לו פרס "הצלב הגדול של [[ריו ברנקו (עיר)|ריו ברנקו]]" מטעם ממשלת [[ברזיל]], ובספטמבר [[2005]] קיבל את פרס "ואן פליט" מטעם הקהילה הקוריאנית ב[[ניו יורק]] על תרומתו יוצאת הדופן ליחסי הידידות בין [[ארצות הברית]] לדרום קוריאה.
 ==קישורים חיצוניים==