מיכאל פייגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==ספרים== |
==ספרים== |
||
* מיכאל פייגה, '''שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] (2002). |
* מיכאל פייגה, '''שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] (2002). |
||
* מיכאל פייגה ו[[צבי שילוני]] (עורכים), '''קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל''', מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות |
* מיכאל פייגה ו[[צבי שילוני]] (עורכים), '''קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל''', מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).{{הערה| "בחוכמת ישראל הכוללת תתפוש את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ", כך אמר [[דוד בן-גוריון]] בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים, באלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם נטייה להסתגר בתחום האקדמיה. |
||
'''קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל''' מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)}} |
'''קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל''' מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)}} |
||
גרסה מ־14:26, 9 ביוני 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
5 ביולי 1957 ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 2016 (בגיל 58) שרונה, ישראל |
| ענף מדעי | סוציולוגיה, אנתרופולוגיה |
| מקום קבורה |
רחובות |
  | |
מיכאל פייגה (באנגלית: Michael Feige; 5 ביולי 1957 – 8 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ומרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש מסלול ה-B.A. ללימודי מדינת ישראל. הוא עסק בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוסים פוליטיים (Political myth). פייגה היה ידוע בסגנון ההוראה הישיר שלו והדריך חוקרים רבים מישראל ומחו"ל בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם.
פייגה ערך יחד עם פרופסור פנינה מוצפי-האלר את כתב העת "הגר" (Hagar), היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה.
הוא נרצח ב-8 ביוני 2016 בפיגוע הירי במתחם שרונה. בן 58 במותו.[1]
משפחתו
פייגה היה נשוי לנורית, ולהם שלוש בנות. התגורר עם משפחתו ביישוב הקהילתי מדרשת בן-גוריון ואחר כך ברמת גן. אחיו, אוריאל פייגה, הוא מדען מחשב במכון ויצמן למדע.
פרסים
בשנת 2010 זכה פייגה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידיאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית גוש אמונים.
ספרים
- מיכאל פייגה, שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, ירושלים: מאגנס (2002).
- מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).[2]
עבודות מחקר
- מיכאל פייגה, תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידיאולוגיות של גוש אמונים ושלום עכשיו (עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה), ירושלים: האוניברסיטה העברית (1995).
קישורים חיצוניים
- מיכאל פייגה באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באנגלית).
- ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005.
מכּתביו
- "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית, תיאוריה וביקורת, 26, עמ' 201–234, אביב 2005.
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום, עיונים בתקומת ישראל 20, 2010, עמ' 136–137.- הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון, יחד עם דוד אוחנה, ישראל, 17, עמ' 25–57, 2010.
- עוצמתו של הראש וגמישותו של הקיר, זמנים, 93, 2006.
עם מותו
- ד"ר מיכאל פייגה איננו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 9 ביוני 2016.
- אריק בנדר, "מורה נערץ": ד"ר מיכאל פייגה הספיק להעביר שיעור לתלמידיו ולהרצות בכנס לפני שנרצח בת"א, באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2016.
- עמית סגל, "מלח הארץ, איך ממשיכים מפה?", באתר מאקו, 9 ביוני 2016.
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנה ירקצי, אור רביד ויניר יגנה, פורסמו שמותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע במתחם שרונה בת"א, באתר וואלה!, 9 ביוני 2016. - ^ "בחוכמת ישראל הכוללת תתפוש את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ", כך אמר דוד בן-גוריון בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים, באלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם נטייה להסתגר בתחום האקדמיה. קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)