מיתר (כלי מיתר)

מיתרים של גיטרה בס

מיתרים של פסנתר

מיתרים של קונטרה בס, ממעי וממתכת עטופה בכסף

מיתר הוא חוט מתוח, העשוי בדרך-כלל ממתכת, פלסטיק (כגון פרלון), משי, מעי, או גיד, ומשמש בעזרת רטט הנוצר על ידי פריטה, הקשתה או הקשה, להפקת הצליל של כלי המיתר. ככל שהמיתר רוטט במהירות גבוהה יותר כך אנו מכנים את הצליל הנוצר כצליל גבוה יותר. בנוסף לחומר ממנו עשוי המיתר, כך גם עוביו של המיתר, מתיחות המיתר, ואורכו קובעים את גובה הצליל המתקבל, כך שככל שהמיתר קצר יותר, דק או מתוח יותר הוא יפיק צליל גבוה יותר.

בכלים מודרנים רבים המיתרים עשויים ממתכת וניילון, שהם חומרים עמידים יחסית, וצלילם חד, בוהק, יציב, חזק וברור יחסית, אך ברחבי העולם יש שימוש נרחב בחומרים מן החי להפקת מיתרים, כולל בכלים של התרבות המערבית כגון כינור, בהם המיתרים היו עשויים בעבר כנורמה בעיקר מגידים או ממעי. מיתרים אלו נקרעו במהירות, שמרו פחות על כיוון ואופי הצליל שלהם כמובן היה שונה, ומסיבות אלו ואחרות פחת השימוש בהם. בכל כלי המיתר ישנם התקני כיוון, שהמיתר מלופף סביבם, ובעזרתם הנגן יכול לכוון את המיתר.

לכלי הנגינה יש מספר שונה של מיתרים. בפסנתר למשל יש כ88 קלידים המקישים באמצעות מערכת מנופים על בין מיתר אחד לשלושה עבור כל קליד. בגיטרה קלאסית, חשמלית ואקוסטית יש לרוב 6 מיתרים (קיימים דגמים של 7, 8 ו-12 מיתרים), ולעומתם לכינור ורוב כלי הקשת המוכרים יש 4 מיתרים, ולגיטרה בס יש 4 או 5 מיתרים. כמובן, יש יוצאי דופן רבים מבחינה זו, גם בין הכלים המוכרים יותר כגון אלו שצוינו, וכמובן שקיים מגוון עשיר מאוד של כלי מיתר ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה.

עובי

מיתרים מדורגים לפי הקוטר שלהם (המכונה באנגלית Gauge). בגיטרה חשמלית, למשל, קוטרם של המיתרים בסטים המקובלים נע 0.56 אינצ'ים לעבה ביותר, ו0.08 אינצ'ים לדק ביותר. מיתרים לגיטרה מגיעים בדרך כלל בסטים של 6 מיתרים, הנקרא לרוב לפי שם המיתר הדק ביותר (לדוגמה: 9 עבור סט מיתרי גיטרה חשמלית בהם עוביו של הדק ביותר הוא 0.09 אינצ'ים) או לפי שמם של הדק והעבה ביותר עם מקף ביניהם (לדוגמה: 9-42 עבור סט מיתרי גיטרה חשמלית בהם עוביו של הדק ביותר 0.09 אינצ'ים והעבה ביותר 0.42 אינצ'ים).

ככל שהמיתרים עבים יותר, עליהם להימתח יותר כדי להגיע לגובה הצליל הרצוי. כאשר מחליפים בכלי כגון גיטרה מיתרים לסט בעל עובי שונה, יש לשנות בהתאם את גובה המיתרים יחסית לצוואר, לכוון את מוט המתיחה של הצוואר (אם יש) למתח המיתרים החדש, ובכלי מיתר בעלי סריגים גם לכוון מחדש את אוכף הגשר כך שבסריג ה-12 הצליל יהיה בדיוק אוקטבה מעל צליל המיתר הפתוח ( דוגמה זו נכונה בגיטרות הנפוצות, אולם יש כלי מיתר בעלי סריגים שיש להם פחות סריגים ו/או שאינם מכוונים במרווחים של חצאי טון, מושווים או לא)

שחיקה

נגינה על המיתר שוחקת אותו ועם חלוף הזמן איכות הצליל יורדת והמיתר נשאר מכוון לפחות זמן, לכן יש להחליף את המיתרים מדי פעם, בהתאם לסוג המיתרים ותדירות הנגינה.

בנוסף, במיתרי מתכת קיימת בעיה של חימצון וקורוזיה, תופעות המופיעות עקב חשיפה של מתכות כמו פליז וברונזה ללחות ומלחים המגיעים מאצבעות הנגן (בכלים בהם הנגן נוגע באצבעותיו במיתרים). כתוצאה מכך, המיתרים מאבדים מבהירות הצליל שלהם לאורך זמן. על מנת לנסות ולפתור את הבעיה, חלק מיצרני המיתרים מצפים את מיתריהם בציפוי מתכת או פולימר המגנים על המיתר ומאריכים את חייו. עם זאת, מיתרים מצופים בדרך כלל יקרים יותר ועשויים ליהשמע פחות בהירים.

קישורים חיצוניים

מקור נוסף ומעניין עם מידע שימושי , היסטוריה של כלי המיתר בקובץ כאן

כלי מיתר ולימוד גיטרה

מדיה וקבצים בנושא מיתרים בוויקישיתוף