ישראל עולה כיתה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: גרשיים שגויים
שורה 1: שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=21.06.2016}}
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=21.06.2016}}
'''עולה כיתה - למידה משמעותית''' או "התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית" היא רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית שנועדה לכל מגזרי החברה החל מ[[גן ילדים|גן הילדים]], בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים. התכנית הוצגה לראשונה ב-[[5 בספטמבר]] [[2014|2014,]] בתקופת כהונתו של [[שי פירון]] כ[[משרד החינוך|שר החינוך]]. הרפורמה והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים [[ה'תשע"ה|תשע"ה]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2014-7-4-9-1-47.htm חוזר מנכ''ל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014]}}.מתווה התכנית שונה בין ה[[בית ספר תיכון|תיכון]] לבין [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]]. מטרת התכנית ליצור לומד סקרן, היודע להשיג ידע  ולעשות בו שימוש, ואשר יש לו גם כישורים להתנהל בצוות. למרות החלפת השרים עם הקמת [[הממשלה ה-34]] התוכנית מופעלת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2016-9-2-3-1-54.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016]}}.
'''התכנית ללמידה משמעותית "ישראל עולה כיתה"''' היא רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית שנועדה לכל מגזרי החברה החל מ[[גן ילדים|גן הילדים]], בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל. מטרת התכנית ליצור לומד סקרן, היודע להשיג ידע ולעשות בו שימוש, ואשר יש לו גם כישורים להתנהל בצוות.
התכנית הוצגה לראשונה ב-[[5 בספטמבר]] [[2014|2014,]] בתקופת כהונתו של [[שי פירון]] כ[[משרד החינוך|שר החינוך]]. הרפורמה והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים [[ה'תשע"ה|תשע"ה]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2014-7-4-9-1-47.htm חוזר מנכ''ל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014]}}. למרות החלפת השרים עם הקמת [[הממשלה ה-34]] התוכנית מופעלת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2016-9-2-3-1-54.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016]}}.


==עיקרי התכנית==
==עיקרי התכנית==

גרסה מ־17:12, 22 ביוני 2016

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 21.06.2016).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 21.06.2016).

התכנית ללמידה משמעותית "ישראל עולה כיתה" היא רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית שנועדה לכל מגזרי החברה החל מגן הילדים, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל. מטרת התכנית ליצור לומד סקרן, היודע להשיג ידע ולעשות בו שימוש, ואשר יש לו גם כישורים להתנהל בצוות.

התכנית הוצגה לראשונה ב-5 בספטמבר 2014, בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. הרפורמה והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים תשע"ה[1]. למרות החלפת השרים עם הקמת הממשלה ה-34 התוכנית מופעלת[2].

עיקרי התכנית

עיקרי התכנית במסגרת התיכון

המקצועות ירוכזו על פי אשכולות: אשכול עברית אשר יכלול לשון וספרות, לשני אלו יהיה ציון משותף אך ייבחנו אליהם בנפרד. אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות, כמו גם אשכול מורשת ותרבות שיכלול את תנ"ך, תו"שבע, מחשבת ישראל ולימודי דתות. יש לציין כי אנגלית ומתמטיקה לא יכנסו לאשכולות. לתעודת הבגרות יהיה זכאי מי שיצבור 21 יחידות לימוד בבגרות, אולם אם בעבר היו נדרשים לכך 15 שאלונים כעת צריך רק 10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד,  וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך בויקיפדיה. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת המחויבות האישית כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות:עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

התנאים לקבלת תעודת בגרות

  • חובת לימודי מדעים.
  • למידה והיבחנות במקצועות החובה.
  • צבירה של 21 יחידות לימוד.
  • למידה והיבחנות במקצוע בחירה או לכל היותר בשני מקצועות ברמה המוגברת.
  • חובה ללמוד שני מקצועות מתחום ההשכלה הכללית - אמנויות, חברה ורוח, שפות.
  • כלל תלמידי מערכת החינוך מחויבים למעורבות חברתית קהילתית במשך שלוש שנים כחלק מזכאות לתעודת הבגרות.
  • משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.

מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון

  • כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
  • כיתה י"א- 30 שעות פעילות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
  • כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

עיקרי התכנית במסגרת בתי ספר יסודיים

כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד בשיעור של 25%  מתוך סך הכול השעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר כדוגמת אומנות, שפות ותרבויות ואפילו מדעים. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה העובדים בו.בנוסף לכך, משרד החינוך הודיע כי בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה למידה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים) כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש ברשת האינטרנט. כמו כן, משרד החינוך הדגיש כי בלמידה החדשה התלמיד יהיה במרכז ולא המורה, וכי התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום. 

תגובות לתכנית

הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי משרד החינוך לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו בני הנוער שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.

מחאת י"א

בשנת תשע"ו, הדור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים ללחץ ועומס כבדים (בעקבות ביטול בגרויות החורף של י"א והעברתן למועד קיץ). בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה[3] ולא להגיע לבתי הספר בין הטענות שאמרו לתלמידי י"א היו שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבגרויות ולהצליח, תלמידים נכנסו לדיכאון[4] משום שהם לא יוצאים מהבית ונשארים ללמוד. עוד אחת מהטענות הייתה שהתלמידים מגיעים בחופשים לבית הספר לשעות תיגבור ובכך אין להם חופש גם בחגים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים