מטה התקשורת הממשלתית – הבדלי גרסאות
תיאור מדויק יותר תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספת פרט מדויק תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] היה ארגון ה-GCCS מחלקה קטנה יחסית, אך בשנת 1920 זכה בהצלחה רבה בעקבות קריאה והבנה של הקודים והצפנים של האיחוד ה[[סובייטי]]. |
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] היה ארגון ה-GCCS מחלקה קטנה יחסית, אך בשנת 1920 זכה בהצלחה רבה בעקבות קריאה והבנה של הקודים והצפנים של האיחוד ה[[סובייטי]]. |
||
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] התמקדה עבודת ה-GCCS במידה רבה בפענוח ה[[אניגמה]] הנאצית . בשנת [[1945]] הורחב ארגון ה-GCCS באופן מסיבי בשל המאמץ המלחמתי, ובשנת [[1946]] שונה שמו לשם הידוע כיום, "מטה התקשורת הממשלתית" (Government Communications Headquarters - GCHQ). |
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] התמקדה עבודת ה-GCCS במידה רבה בפענוח ה[[אניגמה]] [[גרמניה הנאצית|הנאצית]] . בשנת [[1945]] הורחב ארגון ה-GCCS באופן מסיבי בשל המאמץ המלחמתי, ובשנת [[1946]] שונה שמו לשם הידוע כיום, "מטה התקשורת הממשלתית" (Government Communications Headquarters - GCHQ). |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־01:54, 25 ביוני 2016
GCHQ (Government Communications Headquarters - מטה התקשורת הממשלתית) היא סוכנות הביון הבריטית האחראית לספק מודיעין ואבטחת מידע לממשלת בריטניה ולכוחות החמושים באמצעות מודיעין אותות בדומה ליחידה 8200 תחת אגף המודיעין של צה"ל. הארגון הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, ונמצא באחריותו של מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים.
פעילות הסוכנות
GCHQ היא אחת משלוש סוכנויות המודיעין הלאומי של בריטניה. היא פועלת בשיתוף עם שירות הביטחון (הידוע גם בשם ה-MI5) ועם המודיעין של השירות החשאי (הידוע גם בשם MI6), כדי להגן על האינטרסים הלאומיים של בריטניה. פעולות משרדי הסוכנות הן במסגרת החוק, וכל הפעולות נעשות במסגרת של חקיקה המגדירה את תפקידי הארגון ופעולותיו, למניעתו או גילויו של פשע חמור, ובנושאי רווחה כלכלית.
מטה ה-GCHQ נמצא בעיר צ'לטנהם שבמחוז גלוסטרשייר באנגליה. בנוסף למטה, פועלים עוד שני מרכזים, קטנים יותר, בקורנוול וביורקשייר. רוב המועסקים בארגון, 5,500 במספר, עובדים בצ'לטנהם. מנהל ה-GCHQ מדווח ישירות למזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. השותפים העיקריים לעבודת הארגון הם משרד הביטחון, המשרד לענייני חבר העמים הבריטי ורשויות אכיפת החוק, ומגוון רחב של מחלקות ממשלתיות אחרות.
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם הראשונה היו הצבא הבריטי והצי הימי נפרדים מסוכנויות המודיעין, MI1b ו-NID25 (שהיה ידוע בתחילה כ"חדר 40"). בשנת 1919 המליץ הקבינט של ועדת השירות החשאי בראשות לורד קרזון (Lord Curzon) כי בעתות שלום יש להקים סוכנות לפענוח קודים וסודות מיוחדים, משימה שניתנה אז למנהל מודיעין הצי הימי, יו סינקלייר (Sinclair). סינקלייר מיזג צוותים שונים מ-NID25 ומ-MI1b לתוך הארגון החדש, אשר כלל בתחילה מספר חברים של 25-30 קצינים ומספר דומה של הצוות הפקידותי, ושמו של הארגון נקרא "בית הספר הממשלתי לקודים וצפנים" (Government Code and Cypher School), או בשמו המקוצר GCCS.
לפני מלחמת העולם השנייה היה ארגון ה-GCCS מחלקה קטנה יחסית, אך בשנת 1920 זכה בהצלחה רבה בעקבות קריאה והבנה של הקודים והצפנים של האיחוד הסובייטי.
במהלך מלחמת העולם השנייה התמקדה עבודת ה-GCCS במידה רבה בפענוח האניגמה הנאצית . בשנת 1945 הורחב ארגון ה-GCCS באופן מסיבי בשל המאמץ המלחמתי, ובשנת 1946 שונה שמו לשם הידוע כיום, "מטה התקשורת הממשלתית" (Government Communications Headquarters - GCHQ).
קישורים חיצוניים
- gchq.gov.uk - אתר האינטרנט של הסוכנות