ישראל עולה כיתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:12, 26 ביוני 2016

ישראל עולה כיתה או התכנית ללמידה משמעותית היא רפורמה של משרד החינוך שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע, לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי עבודת צוות.^[^{דרוש מקור]}

התכנית הוצגה לראשונה ב-5 בספטמבר 2014, בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. היא נועדה לכל מגזרי החברה החל מגן הילדים, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל כמו גם למורים. הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים תשע"ה^[1] וממשיכה גם תחת הממשלה ה-34.^[2]

עיקרי התכנית

בתי ספר תיכוניים

חלק ממקצועות החובה ירוכזו על פי אשכולות:

אשכול עברית הכולל לשון וספרות. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות.

אשכול מורשת ותרבות הכולל תנ"ך, תו"שבע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
אנגלית ומתמטיקה לא יכנסו לאשכולות.

בחינות בגרות

טרם הרפורמה, התבססו ציוני הבגרות של תלמידים כמעט בכל המקצועות על בחינות פנימיות וחיצוניות בכתב, כאשר משקלן של כלל הבחינות הפנימיות בציון היה לשווה למשקלן של כלל הבחינות החיצוניות. כמו כן, בחלק מהמקצועות התבסס חלק מן הציון (לרוב 20%) על הערכה חלופית כגון בחינה מעשית, בחינה בעל פה או עבודת חקר, שנבדקו בד"כ הן ע"י מורי בית הספר והן ע"י משרד החינוך. במגרת הרפורמה הוחלט לצמצם את מספר הבחינות שאליהן ייגש כל תלמיד ולהפחית את משקלן בציון של בחינות חיצוניות בכתב: בכל מקצוע, יבחנו התלמידים בבחינות בכתב (חיצוניות ופנימיות) רק על 70% מהחומר הנלמד, ואילו בקיאות התלמידים בשאר החומר תיבדק בהערכה חלופית שלה יינתן ציון פנימי בלבד. כון הוחלט לגוון את השיטות האפשריות להערכה חלופית ולכלול בהן, בין היתר, עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות, בחינות מתוקשבות ובחינות שטח. בנוסף, תלמידים יורשו לגשת לבחינות הבגרות החיצוניות אך ורק במועדי בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

התנאים לקבלת תעודת בגרות

חובת לימודי מדעים.
למידה והיבחנות במקצועות החובה.
צבירה של 21 יחידות לימוד.
למידה והיבחנות במקצוע בחירה או לכל היותר בשני מקצועות ברמה המוגברת.
חובה ללמוד שני מקצועות מתחום ההשכלה הכללית - אמנויות, חברה ורוח, שפות.
כלל תלמידי מערכת החינוך מחויבים למעורבות חברתית קהילתית במשך שלוש שנים כחלק מזכאות לתעודת הבגרות.
משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.

מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון

התלמידים מחויבים במסגרת הרפורמה להשתתף במשך שלוש שנים במסגרת המחויבות האישית כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"), לפי הפירוט הבא:

כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
כיתה י"א- 30 שעות פעילות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

בתי ספר יסודיים

בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה^{[דרושה הבהרה]}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט.

תגובות לתכנית

הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם^[^{דרוש מקור]} מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו^[^{דרוש מקור]} אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי משרד החינוך לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו בני הנוער שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.

גורמים שונים אף מתחו ביקורת על אופן קידום הרפורמה בזירה הציבורית, ובפרט על בחירתו של משרד החינוך לשווק את הרפורמה באמצעות רכישת תוכן שיווקי, בעיקר מקבוצת ידיעות אחרונות.^[3]^[4]

פגיעה בתכניות מצוינות

בשנים שקדמו הנהגת הרפורמה פעלו בבתי הספר תכניות מצוינות לתלמידים מצטיינים שכללו האצה של הלימודים והבחנות מוקדמת בחלק מבחינות הבגרות. כך למשל, תלמידי התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה המופעלת על ידי אוניברסיטת בר אילן ניגשו לכל בחינות הבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידיות לימוד במועד קיץ של כיתה י', מועד שלפי הרפורמה תיאסר היבחנות בו, במטרה להתחיל ללמוד באוניברסיטה זמן קצר לאחר מכן. עקב סירובו של משרד החינוך להחריג תכניות אלו מכללי הרפורמה והחלטתו כי תלמידים שאינם מוכרים כמחוננים יחויבו להיבחן במועדים מאוחרים יותר, פתחו תלמידי התכניות והוריהם במאבק ציבורי ומשפטי בטענה כי החלטת המשרד אינה הוגנת, בלתי סבירה, שרירותית ורטרואקטיבית (שכן משרד החינוך שינה באופן חד צדדי את תנאי ההיבחנות בתכניות שהתלמידים החלו להשתתף בהן שנים קודם לכן). כן נטען כי החלטת משרד החינוך תוביל לדחיית קבלת התלמידים לאוניברסיטה, מה שעשוי לפגוע במשק ואף באינטרס של צה"ל לגייס לשורותיו בוגרי אוניברסיטה.^[5] יתרה מזאת, הועלו טענות כי משרד החינוך מנסה לכפות על התלמידים שוויון על ידי פגיעה בתלמידים החזקים.^[6] בדיון בבית המשפט הגבוה לצדק ביקרו השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז את ההחלטה, ובעקבות זאת משרד החינוך חזר בו טרם מתן פסק הדין והעתירה התייתרה.^[7]

מחאת י"א

בשנת תשע"ו, המחזור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים לטענתם ללחץ ועומס חריגים בעקבות ריכוז מספר בחינות רב יחסית לשנים קודמות במועד קיץ י"א מחמת האיסור על היבחנות במועדים מוקדמים יותר. בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה^[8] ולא להגיע לבתי הספר בטענה שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבחינות הבגרות ולהצליח.

קישורים חיצוניים

הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר משרד החינוך
אורי עקביה, עוברים ללמידה משמעותית; חוזרים לבורות, אתר מידה, 26.1.2014
שחר שי, מחאת התלמידים: לוח הבגרויות שוב עודכן, 3.4.2014, ynet
רויטל בלומנפלד, "ישראל עולה כיתה"? הרפורמה של פירון יוצאת לדרך, 7.8.2014, וואלה!
שחר חי, הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות, 8.1.2014, ynet
הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר מפלגת "יש עתיד"

הערות שוליים

^ חוזר מנכל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014
^ חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016
^ איתמר ב"ז, במשרד החינוך מאשרים: רכשנו תוכן מערכתי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet לשם קידום תוכניות חינוכיות של השר פירון, באתר העין השביעית, ‏22.01.2015
^ גלי צה"ל : משרד החינוך מודה שרכש תוכן שיווקי מידיעות אחרונות, באתר glz.co.il
^ "נתניהו תתערב - המצטיינים נפגעים". Ynet. 2014-05-20. נבדק ב-2016-06-24.
^ הורים נגד פירון: די לדכא את המצטיינים, באתר מידה
^ "תלמידים על משרד החינוך שהתקפל: "נזכרו מאוחר"". Ynet. 2015-01-22. נבדק ב-2016-06-24.
^ יעל אודם, תלמידי תיכונים מאיימים לשבת מחר, 29.12.2015, חדשות ערוץ 2, אתר מאקו

[1] חוזר מנכל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014

[2] חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016

[3] איתמר ב"ז, במשרד החינוך מאשרים: רכשנו תוכן מערכתי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet לשם קידום תוכניות חינוכיות של השר פירון, באתר העין השביעית, ‏22.01.2015

[4] גלי צה"ל : משרד החינוך מודה שרכש תוכן שיווקי מידיעות אחרונות, באתר glz.co.il

[5] "נתניהו תתערב - המצטיינים נפגעים". Ynet. 2014-05-20. נבדק ב-2016-06-24.

[6] הורים נגד פירון: די לדכא את המצטיינים, באתר מידה

[7] "תלמידים על משרד החינוך שהתקפל: "נזכרו מאוחר"". Ynet. 2015-01-22. נבדק ב-2016-06-24.

[8] יעל אודם, תלמידי תיכונים מאיימים לשבת מחר, 29.12.2015, חדשות ערוץ 2, אתר מאקו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=21.06.2016}}
-'''ישראל עולה כיתה''' או '''התכנית ללמידה משמעותית''' היא רפורמה של [[משרד החינוך]] שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע,  לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי צוות.
+'''ישראל עולה כיתה''' או '''התכנית ללמידה משמעותית''' היא רפורמה של [[משרד החינוך]] שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע,  לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי עבודת צוות.{{דרוש מקור}}
 התכנית הוצגה לראשונה ב-[[5 בספטמבר]] [[2014|2014,]] בתקופת כהונתו של [[שי פירון]] כ[[משרד החינוך|שר החינוך]].  היא נועדה לכל מגזרי החברה החל מ[[גן ילדים|גן הילדים]], בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל כמו גם למורים. הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים [[ה'תשע"ה|תשע"ה]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2014-7-4-9-1-47.htm חוזר מנכ''ל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014]}} וממשיכה גם תחת [[הממשלה ה-34]].{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2016-9-2-3-1-54.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016]}}
 ==עיקרי התכנית==
-===בתי ספר תיכון===
+===בתי ספר תיכוניים===
-המקצועות ירוכזו על פי אשכולות:
+חלק ממקצועות החובה ירוכזו על פי אשכולות:
-*אשכול עברית הכולל לשון וספרות. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
+*אשכול [[עברית]] הכולל לשון ו[[ספרות]]. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
-* אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות.
+* אשכול ידע העם, מדינה ועולם-[[הוראת ההיסטוריה בישראל|היסטוריה]] ו[[הוראת אזרחות בישראל|אזרחות]].
-* אשכול מורשת ותרבות הכולל [[תנ"ך]], [[תורה שבעל-פה|תו"שבע,]] [[מחשבת ישראל]] ולימודי דתות. {{ש}}
+* אשכול מורשת ותרבות הכולל [[תנ"ך]], [[תורה שבעל-פה|תו"שבע,]] [[מחשבת ישראל]] ולימודי דתות.
-[[אנגלית]] ו[[מתמטיקה]] לא יכנסו לאשכולות. {{ש}}
+* [[אנגלית]] ו[[מתמטיקה]] לא יכנסו לאשכולות.
-ל[[תעודת בגרות]] יהיה זכאי מי שיצבור 21 [[בחינת בגרות|יחידות לימוד]]. אולם אם בעבר נדרשו לכך 15 שאלונים לאחר הרפורמה  בלבד10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד,  וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך [[ויקיפדיה|בויקיפדיה]]. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת ה[[פרויקט מחויבות אישית|מחויבות האישית]] כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "[[פרויקט מחויבות אישית|מעורבות חברתית]]"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות: עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.
+==== בחינות בגרות ====
+טרם הרפורמה, התבססו ציוני הבגרות של תלמידים כמעט בכל המקצועות על בחינות פנימיות וחיצוניות בכתב, כאשר משקלן של כלל הבחינות הפנימיות בציון היה לשווה למשקלן של כלל הבחינות החיצוניות. כמו כן, בחלק מהמקצועות התבסס חלק מן הציון (לרוב 20%)  על הערכה חלופית כגון בחינה מעשית, בחינה בעל פה או עבודת חקר, שנבדקו בד"כ הן ע"י מורי בית הספר והן ע"י משרד החינוך. במגרת הרפורמה הוחלט לצמצם את מספר הבחינות שאליהן ייגש כל תלמיד ולהפחית את משקלן בציון של בחינות חיצוניות בכתב: בכל מקצוע, יבחנו התלמידים בבחינות בכתב (חיצוניות ופנימיות) רק על 70% מהחומר הנלמד,  ואילו בקיאות התלמידים בשאר החומר תיבדק בהערכה חלופית שלה יינתן ציון פנימי בלבד. כון הוחלט לגוון את השיטות האפשריות להערכה חלופית ולכלול בהן, בין היתר,  עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות, בחינות מתוקשבות ובחינות שטח. בנוסף, תלמידים יורשו לגשת לבחינות הבגרות החיצוניות אך ורק  במועדי בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.
 '''התנאים לקבלת תעודת בגרות'''
@@ שורה 22: / שורה 25: @@
 *משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.
 '''מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון'''
+התלמידים מחויבים במסגרת הרפורמה להשתתף במשך שלוש שנים במסגרת ה[[פרויקט מחויבות אישית|מחויבות האישית]] כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"), לפי הפירוט הבא:
 *כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
@@ שורה 28: / שורה 33: @@
 ===בתי ספר יסודיים===
-בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה{{דרושה הבהרה|סיבה=}}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט. התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום.
+בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה{{דרושה הבהרה|סיבה=}}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט.
 ==תגובות לתכנית==

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 21.06.2016).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 21.06.2016).