לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "קרלוס השני, מלך ספרד"

מ (←‏שושלת: קישורים פנימיים)
תרבות בני האצילים באירופה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] בדרך כלל שידכה בין בני דודים מדרגה ראשונה, או בין [[דוד]] לאחייניתו, ובכך שימרה את "מעלות המשפחה" (בפועל, זה חיזק את החולשות הגנטיות בבית הבסבורג). באילן היוחסין הקרוב של קרלוס היו אחייניות רבות שילדו ילדים לדוד שלהן: אמו של קרלוס עצמה הייתה אחייניתו של אביו, מה שגרם לשימור רבות מהחולשות התורשתיות במשפחה. דור זה של שושלת הבסבורג היה נתון למקרים רבים של [[לידת מת]]. כמו כן גם הייתה [[אי שפיות]] במשפחתו של קרלוס: סבת-סבת-סבת סבתו [[חואנה הראשונה, מלכת קסטיליה|חואנה מקסטיליה]], אימו של [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרלוס הראשון, מלך ספרד]], יצאה משפיותה עוד בראשית חייה.
 
החל משנת [[1550]] בערך, נישואין מחוץ למשפחתו של קרלוס הופסקו לחלוטין. החל מאותו הזמן, כל אילן היוחסין של קרלוס היה בדרך זו ו/או אחרת צאצא של חואנה מקסטיליה ושל [[פליפה הראשון, מלך קסטיליה]], וביניהם כל בית המלוכה של ספרד, [[אוסטריה]] ו[[בוואריה]]. בשל כך, ה[[גנום]] של קרלוס היה [[הומוזיגוט]]י בהרבה מהממוצע. הוא נולד נכה פיזית ונפשית, וכמו כן גם נולד כשפניו מושחתות. לקרלוס לא הייתה יכולת ללעוס, כנראה מסיבוך של [[פרוגנתיזם]]. ה[[לשון (איבר)|לשון]] של קרלוס הייתה כה גדולה שדיבורו היה בקושי מובן, וכמו כן הוא גם הזיל [[ריר]] לעתים תכופות. כמו כן, ישנה סברה שהיה חולה במחלה האנדוקרינית [[אקרומגליה]].
 
כתוצאה מבעיות אלו, ידוע קרלוס בהיסטוריה הספרדית כקרלוס המקולל, בשל האמונה העממית - בה האמין גם קרלוס עצמו - כי בעיותיו הנפשיות והפיזיות נגרמו כתוצאה מ[[כישוף]].
משתמש אלמוני