לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "חברת הגיחון"

הוסרו 2,315 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
'''חברת הגיחון בע"מ''' נוסדההוקמה בשנת ב-[[1996]]|1996 על ידי [[עיריית ירושליםהגיחון]] והיא פועלתהינה כ[[תאגידבבעלות מיםשל וביוב]]עיריית של [[ירושלים]], [[מבשרת ציון]] ו[[אבוומועצת גוש|אבו גוש.]] החברהומפוקחת נקראתע"י עלהרשות שםהממשלתית [[מעייןלמים הגיחון]], המעיין הגדול ביותר ב[[הרי ירושלים]]וביוב.
 
החברה אחראית על מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של רשתות המים, הביוב והקולחין בירושלים, מבשרת ואבו גוש וכן לתפעול ותחזוקה של רשת הניקוז בירושלים.
חברה הגיחון מספקת שירותי [[ביוב]] ומים לאוכלוסייה של כמליון איש ומופקדת על פיתוח, הרחבה, הפעלה ותחזוקה של רשתות המים, הביוב והניקוז וזאת בהתאם לתוכניות הצמיחה וההתפתחות ה[[אורבנית|עירונית]] של ירושלים, מבשרת ירושלים ואבו גוש.
 
במסגרת הנ"ל מספקת החברה שירות לאוכלוסייה של כמיליון איש וכן ללקוחות מוסדיים, מסחריים ואחרים, בהתאם לאמות מידה לשירות הנקבעות ע"י הרשות הממשלתית למים וביוב.
חברת הגיחון בראשותו של [[אבי בלשניקוב]] והמנוהלת על ידי זהר ינון מעסיקה כ-400 עובדים מתוכם כ-150 במיקור חוץ.
[[קובץ:Ponding pool in jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בריכת איגום של חברת הגיחון]]
[[קובץ:Jerusalem Institute SANITATION.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכון טיהור שפכים נחל שורק]]
 
== '''אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד''' ==
 
<u>'''ירושלים שוכנת על ספק המדבר'''</u> '''-''' בהיותו מעיין הגיחון מקור מים כמעט בלעדי לתושבי ירושלים, היוו הגנתו והשמירה עליו כמשאב קיומי לתושבי ירושלים אתגר קשה החל מהתקופה התנ"כית ועד ימינו.
 
=== '''מתקופת האבות ועד לחורבן בית שני''' ===
שימש מעיין הגיחון (עם ספיקת מים ממוצעת של 50 מ"ק ביום) כמקור המים העיקרי של העיר ירושלים. עם גידול אוכלוסיית העיר ירושלים בימי בית שני והתפתחות הטכנולוגיה של האימפריה הרומית, הורחבו תשתיות המים והביוב של העיר והנוחווהונחו קילומטרים של אמות מים (מאזור גוש עציון - בריכות שלמה) ושל מנהרות ביוב.
 
=== בתקופה העות'מנית ===
בפרק זמן זה, נעשה שימוש אחרון בבורות המים הוותיקים. כל הבורות ואפילו הקטנים והמוזנחים ביותר, נבדקו, נמדדו ומולאו מים. גדוד "מחלקי המים" של ארגון משמר העם פעל לחלוקה מסודרת של המים.
 
=== כיום ===
 
חברת מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, היא [[חברת בת]] של חברת הגיחון. והוקמה כדי לטפל ב[[שפכים|שפכי]] ירושלים. באחריותה לתכנן, לפקח ולתחזק את מכוני הטיהור והפעלתם. החברה מטהרת באמצעות [[מכון טיהור שפכים]] ב[[נחל שורק]], כ- 50% משפכי ירושלים וישובי הסביבה.
 
=== נחל'''מבנה שורקהחברה''' ===
הנהלת החברה מורכבת ממנכ"ל, מר זהר ינון, ארבעה סמנכ"לים וחמישה מנהלים נוספיםואשר פעילותה מפוקחת ע"י דירקטוריון הכולל 7 דירקטורים מתוכם 3 דח"צים בהם יו"ר הדירקטויריון מר אבי בלשניקוב.
שפכי שני האגנים ממערב ל[[קו פרשת המים]], הצפון מערבי (אגן שורק) והדרום מערבי (אגן רפאים), מטופלים במכון הטיהור בנחל שורק בשיטת ה[[בוצה המשופעלת]]. מכון הטיהור מטהר בממוצע כ –80,000 מ"ק ליום, כולל שפכים מיישובים סובב ירושלים כגון [[מבשרת ציון]], [[גבעת זאב]], [[צור הדסה]], [[ביתר עילית]] [[בית ג'אלא]] ועוד. המכון מתוכנן לטהר כ-100,000 מ"ק שפכים ביום וניתן להרחיבו ל-150,000 מ"ק שפכים ליום.
 
משרדי המטה, אגפי ההנדסה ושירות הלקוחות ממוקמים בבית האומות שברח' דרך חברון בירושלים. בנוסף, החברה מפעילה שלושה מוקדי שרות נוספים ואתריפ תפעוליים ברחבי ירושלים.
חיבור שפכי אגן רפאים לשפכי [[אגן]] שורק מבוצע דרך [[מנהרה]] שנחצבה באופן מיוחד מתחת ל[[הר אורה]] במנהרה שאורכה 2,100 מטר, מאזור [[גן החיות התנכ"י]] ועד לצומת כרם, בה הונח צינור בקוטר 1.0 מטר. הזרמת השפכים למכון הטיהור ממפגש אגני השורק והרפאים נעשית בצנרת סגורה בקוטר 1.4 מטר. הקמת המכון החדש חסכה הנחת צינורות באורך גדול והקמת מכון טיהור שפכים נפרד ב[[נחל רפאים]]. הנחת הצנרת ובניית המכון נעשו תוך שמירה מרבית על הנוף. כמובן שחציבת [[מנהרת כרם]] אפשרה להפסיק את הזרמת [[שפכים גולמיים|שפכים הגולמיים]] בנחל שורק ובנחל רפאים וחיבור האגנים באופן זה אפשר להקים את המכון באתר הנוכחי.
 
[[קובץ:Ponding pool in jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בריכת איגום של חברת הגיחון]]
=== מאגר אוג ===
המאגר הממוקם בסמוך ל[[ים המלח]] קולט את הביוב המגיע מהשכונות הצפון-מזרחיות של ירושלים, מ[[מעלה אדומים]], [[אדם]], [[עלמון]] ו[[מצפה יריחו]]. משמש כמכון זמני לטיהור שפכים, עד השלמת בנייתו של מכון הטיהור המזרחי. השפכים מוזרמים למאגר בקו שאורכו 23 ק"מ בקטרים 14 – 20 אינץ'. השפכים המוזרמים אל מאגר אוג עוברים, בדרכם אליו, טיפול וסינון ראשוני כדי למנוע סתימות ותקלות ברצף הזרימה. המאגר קולט כ-20,000 מ"ק שפכים ביממה ומותקנות בו מערכות של מאווררים המשפרים את איכות הקולחים. לאחר הטיפול מוזרמים השפכים ל[[השקיה|השקיית]] תמרים באזור ים המלח ו[[בקעת הירדן]].
 
== פרויקטים בתכנון ==
=== מט"ש מזרחי ===
חברת "מבט"י" מקדמת את התכנון של מכון טיהור חדש לשפכים שיטפל בשפכי מעלה אדומים, חלק מיישובי ה[[מועצה אזורית מטה בנימין|מועצה האזורית מטה בנימין]] והשכונות הצפוניות של ירושלים.
21

עריכות