זואונוסיס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ויקישיתוף בשורה
שורה 1: שורה 1:
'''מחלה זואונוטית''' היא [[מחלה]] מדבקת אשר מועברת בין מינים{{הערה|[http://bioethics.academy.ac.il/hebrew/Glossary-h/zoonotic_disease.html מחלה זואונוטית]}} (לפעמים על ידי [[וקטור (ביולוגיה)|וקטור]]) מ[[בעלי חיים]] אחרים מאשר בני אדם לבני אדם או מבני אדם לבעלי חיים אחרים.
'''מחלה זואונוטית''' היא [[מחלה]] מדבקת אשר מועברת בין מינים{{הערה|[http://bioethics.academy.ac.il/hebrew/Glossary-h/zoonotic_disease.html מחלה זואונוטית]}} (לפעמים על ידי [[וקטור (ביולוגיה)|וקטור]]) מ[[בעלי חיים]] אחרים מאשר בני אדם לבני אדם או מבני אדם לבעלי חיים אחרים.
הגדרה רפואית אחרת אומרת שהיא מחלה, כי בדרך כלל מדביקה את בעלי חיים אחרים, אבל גם יכולה להדביק בני אדם בו זמנית.
הגדרה רפואית אחרת אומרת שהיא מחלה, כי בדרך כלל מדביקה את בעלי חיים אחרים, אבל גם יכולה להדביק בני אדם בו זמנית.
הגדרה זו דורשת ללא ספק מחשבה שנייה לאור התפתחויות שחלו בשנים האחרונות. מרבית המחלות הזיהומיות שהגיחו לאחרונה (כמו AIDS, SARS, שפעת העופות ורבות אחרות) מקורן בבעלי חיים. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מחוללי מחלות זיהומיות שמקורם בבעלי חיים ושמסוגלים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 1,407 מחוללי מחלות זיהומיות ידועים בבני אדם, 58% הם בקטגוריה של מחוללים זואונוטיים.
הגדרה זו דורשת ללא ספק מחשבה שנייה לאור התפתחויות שחלו בשנים האחרונות. מרבית המחלות הזיהומיות שהגיחו לאחרונה (כמו AIDS, SARS, שפעת העופות ורבות אחרות) מקורן בבעלי חיים. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מחוללי מחלות זיהומיות שמקורם בבעלי חיים ושמסוגלים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 1,407 מחוללי מחלות זיהומיות ידועים בבני אדם, 58% הם בקטגוריה של מחוללים זואונוטיים.
המצב ההפוך (העברת מחלה מאדם לבעלי חיים) ידוע בתור: Anthroponotic disease.
המצב ההפוך (העברת מחלה מאדם לבעלי חיים) ידוע בתור: Anthroponotic disease.
[[קובץ:AyrshireCattle2_cropped.png|ממוזער|פרה]]
[[קובץ:AyrshireCattle2_cropped.png|ממוזער|פרה]]
שורה 29: שורה 29:


*'''[[חתול הבית|חתולים]]'''
*'''[[חתול הבית|חתולים]]'''

למרות שחתולים מסוגלים, לעתים רחוקות, להעביר מחלות לבני אדם, רובם המכריע של מגדלי חתולים בביתם אינם נדבקים. במערכת העיכול של חתולים נמצא טפיל הטוקסופלזמה, אך במרבית האנשים הנדבקים בטפיל זה, ההדבקה מתרחשת עקב אכילת בשר נא או לא מבושל דיו. זיהום על ידי טוקסופלזמה בבני אדם היא תופעה שכיחה ובדרך כלל ללא משמעות קלינית. אבל כשהמגע הראשון עם טוקסופלזמה מתרחש בזמן הריון, אזי הזיהום המתפתח באישה ההרה עלול לסכן את העובר. בנוסף, אצל אדם הסובל ממחלה שגורמת לדיכוי ניכר של מערכת החיסון, זיהום בטפילי טוקסופלזמה שהיה עד אז רדום, עלול להתלקח (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) ולגרום תסמינים קליניים קשים. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה, להימנע ממגע ישיר עם הפרשות חתולים ולרחוץ ידיים לאחר מגע עם חתולים או הפרשותיהם. כמו כן, עליהן להימנע גם מאכילת בשר שאינו מבושל די הצורך.
למרות שחתולים מסוגלים, לעתים רחוקות, להעביר מחלות לבני אדם, רובם המכריע של מגדלי חתולים בביתם אינם נדבקים. במערכת העיכול של חתולים נמצא טפיל הטוקסופלזמה, אך במרבית האנשים הנדבקים בטפיל זה, ההדבקה מתרחשת עקב אכילת בשר נא או לא מבושל דיו. זיהום על ידי טוקסופלזמה בבני אדם היא תופעה שכיחה ובדרך כלל ללא משמעות קלינית. אבל כשהמגע הראשון עם טוקסופלזמה מתרחש בזמן הריון, אזי הזיהום המתפתח באישה ההרה עלול לסכן את העובר. בנוסף, אצל אדם הסובל ממחלה שגורמת לדיכוי ניכר של מערכת החיסון, זיהום בטפילי טוקסופלזמה שהיה עד אז רדום, עלול להתלקח (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) ולגרום תסמינים קליניים קשים. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה, להימנע ממגע ישיר עם הפרשות חתולים ולרחוץ ידיים לאחר מגע עם חתולים או הפרשותיהם. כמו כן, עליהן להימנע גם מאכילת בשר שאינו מבושל די הצורך.



*'''[[כלבים]]'''
*'''[[כלבים]]'''

מגוון מחוללי מחלות זיהומיות המסוגלים לעבור מכלבים לבני האדם דומה לזה שצוין לגבי חתולים. גם במקרה של מגע עם כלבים, אמצעי זהירות פשוטים כרחיצת ידיים יכולים למנוע זיהומים נדירים אלו. ייעוץ תקופתי עם רופא וטרינר שימליץ על חיסונים נגד כלבת ומחלות אחרות, וטיפול מונע בטפילי מעיים, יקטינו בצורה משמעותית את האפשרות להעברת מחוללי זיהום. בנוגע לכלבת במדינת ישראל, מרבית בעלי החיים המאובחנים כחולים בכלבת אינם כלבים, והמקרים הנדירים של כלבת בבני אדם שאובחנו בעשור האחרון קשורים במגע עם בעלי חיים אחרים. בכל אופן, חובה להתייעץ עם לשכת הבריאות המחוזית לאחר אירוע של נשיכת כלב או בעל חיים אחר.
מגוון מחוללי מחלות זיהומיות המסוגלים לעבור מכלבים לבני האדם דומה לזה שצוין לגבי חתולים. גם במקרה של מגע עם כלבים, אמצעי זהירות פשוטים כרחיצת ידיים יכולים למנוע זיהומים נדירים אלו. ייעוץ תקופתי עם רופא וטרינר שימליץ על חיסונים נגד כלבת ומחלות אחרות, וטיפול מונע בטפילי מעיים, יקטינו בצורה משמעותית את האפשרות להעברת מחוללי זיהום. בנוגע לכלבת במדינת ישראל, מרבית בעלי החיים המאובחנים כחולים בכלבת אינם כלבים, והמקרים הנדירים של כלבת בבני אדם שאובחנו בעשור האחרון קשורים במגע עם בעלי חיים אחרים. בכל אופן, חובה להתייעץ עם לשכת הבריאות המחוזית לאחר אירוע של נשיכת כלב או בעל חיים אחר.
כלבים הגדלים באזורים כפריים עלולים להעביר, אם כי לעתים נדירות, מחלה חיידקית המכונה [[לפטוספירוזיס]]. היא מתאפיינת במחלת חום ולעתים רחוקות גם בפגיעה רב-מערכתית המערבת את הכליות ומערכת העצבים המרכזית. בעבר, כלבי כפר העבירו לעתים לבני אדם טפיל המכונה אכינוקוקוס. הידבקות במחלה זו בימינו נדירה ביותר בארץ, וזאת מאחר ששחיטת צאן ובקר נעשית בצורה מסודרת ומבוקרת. ילדים קטנים המשחקים עם כלבים ובאים במגע עם הפרשותיהם, עלולים לפעמים להידבק בטפיל הטוקסוקארה. זיהום בטפיל זה בדרך כלל אינו מבטא סימנים קליניים, והסמן היחיד לקיום הזיהום הינו הופעת ריבוי של תאי דם מסוג אאוזינופילים. ניתן לאבחן זיהום זה על ידי בדיקה סרוליגית המתבצעת במעבדה הפרזיטולוגית המרכזית של משרד הבריאות בירושלים.
כלבים הגדלים באזורים כפריים עלולים להעביר, אם כי לעתים נדירות, מחלה חיידקית המכונה [[לפטוספירוזיס]]. היא מתאפיינת במחלת חום ולעתים רחוקות גם בפגיעה רב-מערכתית המערבת את הכליות ומערכת העצבים המרכזית. בעבר, כלבי כפר העבירו לעתים לבני אדם טפיל המכונה אכינוקוקוס. הידבקות במחלה זו בימינו נדירה ביותר בארץ, וזאת מאחר ששחיטת צאן ובקר נעשית בצורה מסודרת ומבוקרת. ילדים קטנים המשחקים עם כלבים ובאים במגע עם הפרשותיהם, עלולים לפעמים להידבק בטפיל הטוקסוקארה. זיהום בטפיל זה בדרך כלל אינו מבטא סימנים קליניים, והסמן היחיד לקיום הזיהום הינו הופעת ריבוי של תאי דם מסוג אאוזינופילים. ניתן לאבחן זיהום זה על ידי בדיקה סרוליגית המתבצעת במעבדה הפרזיטולוגית המרכזית של משרד הבריאות בירושלים.

*'''[[דג]]ים'''


*'''[[דג|דגים]]'''
אנשים המחזיקים אקווריום בביתם עלולים להידבק בעת ניקויו מהחיידק מיקובקטריום מרינום. חיידק זה מתרבה בצורה מיטבית בטמפרטורות שבין 20 ל-30 מעלות וגורם לזיהום מפושט וקטלני אצל דגים. בקרב בני אדם מוגבל הזיהום לעור ולבלוטות הלימפה, וניתן לטפל בו בהצלחה על ידי מתן ממושך של קלריטרומיצין או תרופות אנטיביוטיות אחרות.
אנשים המחזיקים אקווריום בביתם עלולים להידבק בעת ניקויו מהחיידק מיקובקטריום מרינום. חיידק זה מתרבה בצורה מיטבית בטמפרטורות שבין 20 ל-30 מעלות וגורם לזיהום מפושט וקטלני אצל דגים. בקרב בני אדם מוגבל הזיהום לעור ולבלוטות הלימפה, וניתן לטפל בו בהצלחה על ידי מתן ממושך של קלריטרומיצין או תרופות אנטיביוטיות אחרות.


*'''[[זוחלים]]'''
*'''[[זוחלים]]'''

בשנים האחרונות הפך הדבר לאופנה להחזיק זוחלים שונים כחיות מחמד בבית (צבים, נחשים, לטאות וכדומה). בארצות הברית, כ-3% מהמשפחות מחזיקות זוחל כחיית מחמד. סוגים שונים של סלמונלה מהווים חלק מהפלורה הנורמלית של בעלי חיים אלו. חיידיקי הסלמונלה יכולים להדביק בני אדם ולגרום בעיקר לזיהומים של דרכי העיכול ולעתים גם למחלת חום ממושכת. מומלץ למנוע מגע ישיר בין זוחלים לילדים מתחת לגיל 5, או לאנשים הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון. בכל מקרה, על אנשים הבאים במגע ישיר עם בעלי חיים אלו לרחוץ ידיים מייד לאחר המגע.
בשנים האחרונות הפך הדבר לאופנה להחזיק זוחלים שונים כחיות מחמד בבית (צבים, נחשים, לטאות וכדומה). בארצות הברית, כ-3% מהמשפחות מחזיקות זוחל כחיית מחמד. סוגים שונים של סלמונלה מהווים חלק מהפלורה הנורמלית של בעלי חיים אלו. חיידיקי הסלמונלה יכולים להדביק בני אדם ולגרום בעיקר לזיהומים של דרכי העיכול ולעתים גם למחלת חום ממושכת. מומלץ למנוע מגע ישיר בין זוחלים לילדים מתחת לגיל 5, או לאנשים הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון. בכל מקרה, על אנשים הבאים במגע ישיר עם בעלי חיים אלו לרחוץ ידיים מייד לאחר המגע.
[[File:Ixodes scapularis.jpg|ממוזער|קרציה שחורת רגליים]]
[[קובץ:Ixodes scapularis.jpg|ממוזער|קרציה שחורת רגליים]]


===חיות מחמד קטנות ===
===חיות מחמד קטנות ===

בקבוצה זו נכללים מכרסמים שונים כגון שפנים, ארנבות, עכברים ועוד. גם בעלי חיים אלו יכולים להעביר לבני אדם חיידקי מעיים כמו סלמונלה, ולעתים רחוקות גם נגיף הנקרא לימפוציטיק כוריאומנינגיטיס, שעלול לגרום לדלקת נגיפית של קרום המוח בבני אדם.
בקבוצה זו נכללים מכרסמים שונים כגון שפנים, ארנבות, עכברים ועוד. גם בעלי חיים אלו יכולים להעביר לבני אדם חיידקי מעיים כמו סלמונלה, ולעתים רחוקות גם נגיף הנקרא לימפוציטיק כוריאומנינגיטיס, שעלול לגרום לדלקת נגיפית של קרום המוח בבני אדם.
לפני כשנתיים, תוארה בארצות הברית התפרצות של MONKEYPOX, כתוצאה מיבוא חיות מחמד אקזוטיות מיבשת אפריקה. המחלה דומה מבחינה קלינית לאבעבועות שחורות, אך חומרתה פחותה.
לפני כשנתיים, תוארה בארצות הברית התפרצות של MONKEYPOX, כתוצאה מיבוא חיות מחמד אקזוטיות מיבשת אפריקה. המחלה דומה מבחינה קלינית לאבעבועות שחורות, אך חומרתה פחותה.


===מחלות המועברות על ידי חיות משק===
===מחלות המועברות על ידי חיות משק===

מגע ישיר עם בעלי חיים הגדלים בחווה עלול לחשוף בני אדם למגוון רחב של מחלות{{הערה|[http://petnet.co.il/articles/494 מאמר בנושא מחלות זואונוטיות המועברות מחיות מחמד. ]}}. מחוללי המחלות הזיהומיות בקבוצה זו הם חיידקי מעיים כגון סלמונלה, קמפילובקטר - הנמצאים בעיקר בעופות ובקר; וירסיניה אנטרוקוליטיקה - בעיקר בחזירים. בשנים האחרונות תוארו התפרצויות לא מעטות של זיהום על ידי סוג מיוחד של חיידק קולי המכונה O157:H7. חיידק זה גורם בשלב ראשון לשלשול ובשלב מאוחר יותר לתסמונת המוליטית אורמית, המתבטאת בחוסר דם משני וגורמת להרס כדוריות אדומות ולפגיעה כלייתית חמורה, המצריכה לעתים דיאליזה או השתלת כליות. בארצות הברית מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לדיאליזה בקרב ילדים. חשוב לכן להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם חיות משק או עם הפרשותיהן.
מגע ישיר עם בעלי חיים הגדלים בחווה עלול לחשוף בני אדם למגוון רחב של מחלות{{הערה|[http://petnet.co.il/articles/494 מאמר בנושא מחלות זואונוטיות המועברות מחיות מחמד. ]}}. מחוללי המחלות הזיהומיות בקבוצה זו הם חיידקי מעיים כגון סלמונלה, קמפילובקטר - הנמצאים בעיקר בעופות ובקר; וירסיניה אנטרוקוליטיקה - בעיקר בחזירים. בשנים האחרונות תוארו התפרצויות לא מעטות של זיהום על ידי סוג מיוחד של חיידק קולי המכונה O157:H7. חיידק זה גורם בשלב ראשון לשלשול ובשלב מאוחר יותר לתסמונת המוליטית אורמית, המתבטאת בחוסר דם משני וגורמת להרס כדוריות אדומות ולפגיעה כלייתית חמורה, המצריכה לעתים דיאליזה או השתלת כליות. בארצות הברית מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לדיאליזה בקרב ילדים. חשוב לכן להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם חיות משק או עם הפרשותיהן.

זיהומים מחיידקים הגורמים ל[[קדחת Q]] ול[[ברוצלוזיס]] מופצים בעיקר בעת ההמלטה. בין הזיהומים הטפיליים יש לציין את הקריפטוספורידיום, העלול לעבור לבני אדם מסוסים, בקר וחיות משק אחרות, ולגרום לשלשול ולמחלת חום שנמשכות כשבוע. אם אדם סובל ממחלה הפוגעת במערכת החיסון, זיהום על ידי קריפטוספורידיום עלול להפוך לכרוני, עם קושי רב בהדברת הטפיל.
זיהומים מחיידקים הגורמים ל[[קדחת Q]] ול[[ברוצלוזיס]] מופצים בעיקר בעת ההמלטה. בין הזיהומים הטפיליים יש לציין את הקריפטוספורידיום, העלול לעבור לבני אדם מסוסים, בקר וחיות משק אחרות, ולגרום לשלשול ולמחלת חום שנמשכות כשבוע. אם אדם סובל ממחלה הפוגעת במערכת החיסון, זיהום על ידי קריפטוספורידיום עלול להפוך לכרוני, עם קושי רב בהדברת הטפיל.
מדי פעם מתוארים בארץ מקרים בהם בקר או חיות משק אחרות נדבקות בכלבת, ואז יש לחסן את האנשים שבאו במגע עם בעלי החיים הנגועים.
מדי פעם מתוארים בארץ מקרים בהם בקר או חיות משק אחרות נדבקות בכלבת, ואז יש לחסן את האנשים שבאו במגע עם בעלי החיים הנגועים.


===מחלות המועברות על ידי חיות בר===
===מחלות המועברות על ידי חיות בר===

כעיקרון, מומלץ לא לבוא כלל במגע ישיר עם חיות בר למיניהן, ויש להתבונן בהן תוך שמירת מרחק סביר. נגיעה בחיות בר עלולה לגרום הידבקות במחלות זיהומיות שונות. ידוע שבמדינות מתקדמות, כולל ישראל, ארצות הברית ואחרות, רוב מקרי הכלבת מאובחנים בחיות בר. בארצות הברית (לא בישראל) כלבת מועברת לבני אדם גם על ידי עטלפים. קופים מסוג מקאק יכולים להעביר זיהום על ידי נגיף B. זיהום זה הינו נדיר אך לרוב קטלני, והוא אחת הסיבות לאיסור שחל (גם במדינת ישראל) על החזקת קופים כחיות מחמד. בעלי חיים שונים, בעיקר יונקים למיניהם, עלולים להעביר לבני אדם מחלות חיידקיות מגוונות כגון: ברוצלוזיס, [[שחפת]], [[דבר (מחלה)|דבר]], [[טולרמיה]] ועוד, וגם מחלות הנגרמות על ידי טפילים ופטריות.
כעיקרון, מומלץ לא לבוא כלל במגע ישיר עם חיות בר למיניהן, ויש להתבונן בהן תוך שמירת מרחק סביר. נגיעה בחיות בר עלולה לגרום הידבקות במחלות זיהומיות שונות. ידוע שבמדינות מתקדמות, כולל ישראל, ארצות הברית ואחרות, רוב מקרי הכלבת מאובחנים בחיות בר. בארצות הברית (לא בישראל) כלבת מועברת לבני אדם גם על ידי עטלפים. קופים מסוג מקאק יכולים להעביר זיהום על ידי נגיף B. זיהום זה הינו נדיר אך לרוב קטלני, והוא אחת הסיבות לאיסור שחל (גם במדינת ישראל) על החזקת קופים כחיות מחמד. בעלי חיים שונים, בעיקר יונקים למיניהם, עלולים להעביר לבני אדם מחלות חיידקיות מגוונות כגון: ברוצלוזיס, [[שחפת]], [[דבר (מחלה)|דבר]], [[טולרמיה]] ועוד, וגם מחלות הנגרמות על ידי טפילים ופטריות.
[[קובץ:White-tailed deer.jpg|ממוזער|אייל בטבע]]
[[קובץ:White-tailed deer.jpg|ממוזער|אייל בטבע]]


===מחלות המועברות עם המזון===
===מחלות המועברות עם המזון===

קיימת רשימה ארוכה של מחוללים, בעיקר חיידקים, העלולים להגיע מהחווה לשולחן בחדר האוכל בדרכים שונות ומשונות והיכולים לפעמים לעקוף בצורות בלתי צפויות ומפתיעות את אמצעי המניעה באתר השחיטה, הייצור ואף הכנת האוכל במטבח. למשל, חיידקי סלמונלה או קמפילובקטר עלולים לזהם בשר עוף או בקר גם כשהבשר אינו מראה כל סימנים חיצוניים של זיהום. בעת הכנת האוכל במטבח, חיידקים אלו יכולים לזהם בצורה צולבת גם מאכלים אחרים שמוגשים ונאכלים ללא בישול
קיימת רשימה ארוכה של מחוללים, בעיקר חיידקים, העלולים להגיע מהחווה לשולחן בחדר האוכל בדרכים שונות ומשונות והיכולים לפעמים לעקוף בצורות בלתי צפויות ומפתיעות את אמצעי המניעה באתר השחיטה, הייצור ואף הכנת האוכל במטבח. למשל, חיידקי סלמונלה או קמפילובקטר עלולים לזהם בשר עוף או בקר גם כשהבשר אינו מראה כל סימנים חיצוניים של זיהום. בעת הכנת האוכל במטבח, חיידקים אלו יכולים לזהם בצורה צולבת גם מאכלים אחרים שמוגשים ונאכלים ללא בישול.


===מחלות זיהומיות חדשות===
===מחלות זיהומיות חדשות===

בשלושת העשורים האחרונים הופיע מספר רב של מחלות זיהומיות חדשות כגון: AIDS, SARS, תסמונת ריאתית על ידי נגיף Hanta ומחוללים רבים אחרים. מוצע לכנות מחלות אלו "מחלות מגיחות", כתרגום למונח "Emerging infections". ניתוח של התפרצויות אלו מלמד על מודל שחוזר על עצמו ללא יוצא מן הכלל:
בשלושת העשורים האחרונים הופיע מספר רב של מחלות זיהומיות חדשות כגון: AIDS, SARS, תסמונת ריאתית על ידי נגיף Hanta ומחוללים רבים אחרים. מוצע לכנות מחלות אלו "מחלות מגיחות", כתרגום למונח "Emerging infections". ניתוח של התפרצויות אלו מלמד על מודל שחוזר על עצמו ללא יוצא מן הכלל:
מקור המחולל הינו תמיד בחיית בר מסוימת, במקרה של AIDS מדובר במין של קוף המכונה PAN TROGLODITES TROGLODITES.
מקור המחולל הינו תמיד בחיית בר מסוימת, במקרה של AIDS מדובר במין של קוף המכונה PAN TROGLODITES TROGLODITES.
שורה 91: שורה 91:
* [[פרעושים]]
* [[פרעושים]]
גם הפרעושים עלולים להיות נשאים של מחלות הפוגעות באיברים פנימיים בגוף, ודרכי ההדבקה הן דרך עקיצה והעברת גורם המחלה בדם. על כן חשוב לטפל בכלב ובסביבתו באופן שוטף נגד הפרעושים והביצים אותם הן מטילות.
גם הפרעושים עלולים להיות נשאים של מחלות הפוגעות באיברים פנימיים בגוף, ודרכי ההדבקה הן דרך עקיצה והעברת גורם המחלה בדם. על כן חשוב לטפל בכלב ובסביבתו באופן שוטף נגד הפרעושים והביצים אותם הן מטילות.

* [[פסטורלה]]
* [[פסטורלה]]
חיידק הפוגע בדרכי הנשימה, ומועבר לבני אדם דרך האף והפה. (מנישוק חיית המחמד וליקוק הפה)
חיידק הפוגע בדרכי הנשימה, ומועבר לבני אדם דרך האף והפה. (מנישוק חיית המחמד וליקוק הפה)


==מחלות לא ידועות==
==מחלות לא ידועות==
בעבר נהוג היה לחשוב כי מחלות בכלבים אינן עוברות לבני אדם ולהיפך. היום ידוע כי זנים רבים של וירוסים וחיידקים עברו מוטציות (שינויים גנטיים המקנים תכונות חדשות לאורגניזם), וכבר לא נדיר לראות בעלי חיים או בעלים של חיה אשר נדבקו אחד מהשני בשיעול או שלשול.
בעבר נהוג היה לחשוב כי מחלות בכלבים אינן עוברות לבני אדם ולהיפך. היום ידוע כי זנים רבים של וירוסים וחיידקים עברו מוטציות (שינויים גנטיים המקנים תכונות חדשות לאורגניזם), וכבר לא נדיר לראות בעלי חיים או בעלים של חיה אשר נדבקו אחד מהשני בשיעול או שלשול.


==תרומתם של פתוגנים זואונאטיים להעברת המחלה במזון{{הערה|[[:en:Zoonosis|מאמר על זונוסיס באנגלית]]}}==
==תרומתם של פתוגנים זואונאטיים להעברת המחלה במזון{{הערה|[[:en:Zoonosis|מאמר על זונוסיס באנגלית]]}}==
שורה 104: שורה 104:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.pharmaline.co.il/150167/ Pharmaline]
* [http://www.pharmaline.co.il/150167/ Pharmaline]
* [http://vet-clinics.co.il/hebrew-----mahalot_zonatiyot.html/ דר שיי פיס]
* [http://vet-clinics.co.il/hebrew-----mahalot_zonatiyot.html/ דר שיי פיס]

גרסה מ־07:46, 18 ביולי 2016

מחלה זואונוטית היא מחלה מדבקת אשר מועברת בין מינים[1] (לפעמים על ידי וקטור) מבעלי חיים אחרים מאשר בני אדם לבני אדם או מבני אדם לבעלי חיים אחרים. הגדרה רפואית אחרת אומרת שהיא מחלה, כי בדרך כלל מדביקה את בעלי חיים אחרים, אבל גם יכולה להדביק בני אדם בו זמנית. הגדרה זו דורשת ללא ספק מחשבה שנייה לאור התפתחויות שחלו בשנים האחרונות. מרבית המחלות הזיהומיות שהגיחו לאחרונה (כמו AIDS, SARS, שפעת העופות ורבות אחרות) מקורן בבעלי חיים. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מחוללי מחלות זיהומיות שמקורם בבעלי חיים ושמסוגלים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 1,407 מחוללי מחלות זיהומיות ידועים בבני אדם, 58% הם בקטגוריה של מחוללים זואונוטיים. המצב ההפוך (העברת מחלה מאדם לבעלי חיים) ידוע בתור: Anthroponotic disease.

פרה

סכנות הזואונוסיס

רוב המחלות הזואונאטיות אינן מסוכנות במיוחד לבני אדם וניתן למנוע אותן על ידי בדיקות שגרתיות לחיית המחמד ושמירה על היגיינה בסיסית. נטילת ידיים בסבון, הרחקת בעלי החיים משולחן האוכל ושמירה על ניקיון סביבתן של חיות המחמד.

הכלבת היא הסכנה הגדולה ביותר בתחום המחלות הזואונוטיות, ולכן חשוב לחסן כלבים וגם חתולים נגדה. המחלה מדבקת ויכולה לעבור לבני אדם מכל היונקים. היא עוברת רק בנשיכה, וכדי שהנגיף יעבור, השיניים צריכות לחדור לשריר. המחלה דוגרת כחצי שנה עד להתפרצות. מי שננשך על ידי חיה החשודה כנגועה חייב לקבל סדרת זריקות חיסון בהקדם האפשרי.

הפחתת הסיכונים המאיימים על בריאות הציבור בממשק שבין אדם לחיה והמערכות האקולוגיות (כגון התנגדות מיקרוביאלית) אינה פשוטה. על מנת להפחית סיכונים אלה חייבים לקחת בחשבון את המורכבות של יחסי גומלין בין בני אדם, בעלי חיים, והסביבות השונות שהם חיים בו, הדורשים תקשורת ושיתוף פעולה בין הענפים האחראים על בריאות אדם, בריאות בעלי חיים, ואיכות הסביבה.

העברת הפתוגנים לבני אדם

הפתוגנים של המחלות הזואונוטיות עוברים מבעלי חיים לבני אדם בחמישה שלבים:

  1. הפתוגן קיים רק בחיות, ואין כלל העברה לבני אדם. זהו מצב שבו פתוגן מסוים ידוע ככזה שיכול לתקוף רק בעלי חיים, ועד היום למרות חשיפה בין בעלי החיים לבני האדם הוא נשאר רק בבעלי החיים. למשל: המלריה שתוקפת אותנו קיימת רק בבני אדם, אך יש בעלי חיים שיש להם מלריה ספציפית משלהם (רצפטורים ספציפיים אצל בעלי חיים מאפשרת לו לחלות במלריה שלו).
  2. זיהום ראשוני שעובר רק מבעל החיים לאדם. הזיהום לא יכול לעבור בין בני אדם. למשל: הכלבת היא מחלה זואונוטית קלאסית שהתמותה ממנה בבני אדם היא 100% (אם לא ניתן חיסון בזמן), אך הוירוס לא יכול לעבור בין שני אנשים.
  3. Limited outbreak: הדבקה בין בני אדם ומבעלי חיים לאדם. למשל Ebola: אחוז התמותה גבוה והמחלה פורצת בבני אדם מהר – לכן ההדבקה מוגבלת – הוירוס לא גורם להתפרצויות גדולות (האדם הוא dead end host): על מנת שוירוס יוכל לשנות את המאחסן שלו ולעבור בין בני אדם לאחר שלפני כן עבר בין בעלי חיים - לוירוס צריך להיות כושר אדפטציה טוב, ולרוב זה לא קיים – אפשרית הדבקה בין בני אדם אך היא מוגבלת מאד, ההדבקה בין בני אדם יכולה להיות באמצעות וקטורים שונים (למשל יתושים).
  4. Long outbreak: מחלות כמו שפעת העופות, אשר יכולות להביא להדבקה נרחבת בין אדם לאדם. מחלה נוספת כזו היא Dengue Fever.
  5. יש מקרים שבהם המקור למחלה מסוימת היה בבעלי חיים, הוירוס עבר אדפטציה טובחה לבני אדם והשתנה בצורה שבה הוא כבר לא יכול להדביק בחזרה את בעלי החיים. לדוגמה, HIV - מקור הוירוס הוא כנראה בקופים (ויש להם את הוירוס שלהם), אך בני אדם לא יכולים להדביק קופים – הוירוס לא יכול לחזור למאחסן המקורי שלו.
כלב חולה כלבת

חיות היכולות להעביר מחלות זואונוטיות[2]

ציפורים המוחזקות כחיות מחמד מסוגלות להעביר, אם כי לעתים רחוקות, מחוללי מחלות לבני אדם. לדוגמה: אפרוחים וברווזונים עלולים להדביק בחיידקי סלמונלה, שיגרמו בבני אדם לשלשול או לעתים למחלת חום. מגע עם תוכים או עם ציפורים אחרות עלול לגרום (לעתים רחוקות) לפסיטקוזיס המתאפיינת בתסמינים של דרכי הנשימה ובעיקר דלקת ריאות. בלשלשת של יונים וציפורי בר אחרות ניתן למצוא פטרייה הנקראת קריפטוקוקוס. הקריפטוקוקוס יכולה לחדור דרך דרכי הנשימה של בני אדם ולגרום לזיהום ראשוני בריאות, אשר עלול להתפשט למערכת העצבים המרכזית, במיוחד בחולים הסובלים מדיכוי מערכת החיסון.

למרות שחתולים מסוגלים, לעתים רחוקות, להעביר מחלות לבני אדם, רובם המכריע של מגדלי חתולים בביתם אינם נדבקים. במערכת העיכול של חתולים נמצא טפיל הטוקסופלזמה, אך במרבית האנשים הנדבקים בטפיל זה, ההדבקה מתרחשת עקב אכילת בשר נא או לא מבושל דיו. זיהום על ידי טוקסופלזמה בבני אדם היא תופעה שכיחה ובדרך כלל ללא משמעות קלינית. אבל כשהמגע הראשון עם טוקסופלזמה מתרחש בזמן הריון, אזי הזיהום המתפתח באישה ההרה עלול לסכן את העובר. בנוסף, אצל אדם הסובל ממחלה שגורמת לדיכוי ניכר של מערכת החיסון, זיהום בטפילי טוקסופלזמה שהיה עד אז רדום, עלול להתלקח (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) ולגרום תסמינים קליניים קשים. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה, להימנע ממגע ישיר עם הפרשות חתולים ולרחוץ ידיים לאחר מגע עם חתולים או הפרשותיהם. כמו כן, עליהן להימנע גם מאכילת בשר שאינו מבושל די הצורך.


מגוון מחוללי מחלות זיהומיות המסוגלים לעבור מכלבים לבני האדם דומה לזה שצוין לגבי חתולים. גם במקרה של מגע עם כלבים, אמצעי זהירות פשוטים כרחיצת ידיים יכולים למנוע זיהומים נדירים אלו. ייעוץ תקופתי עם רופא וטרינר שימליץ על חיסונים נגד כלבת ומחלות אחרות, וטיפול מונע בטפילי מעיים, יקטינו בצורה משמעותית את האפשרות להעברת מחוללי זיהום. בנוגע לכלבת במדינת ישראל, מרבית בעלי החיים המאובחנים כחולים בכלבת אינם כלבים, והמקרים הנדירים של כלבת בבני אדם שאובחנו בעשור האחרון קשורים במגע עם בעלי חיים אחרים. בכל אופן, חובה להתייעץ עם לשכת הבריאות המחוזית לאחר אירוע של נשיכת כלב או בעל חיים אחר. כלבים הגדלים באזורים כפריים עלולים להעביר, אם כי לעתים נדירות, מחלה חיידקית המכונה לפטוספירוזיס. היא מתאפיינת במחלת חום ולעתים רחוקות גם בפגיעה רב-מערכתית המערבת את הכליות ומערכת העצבים המרכזית. בעבר, כלבי כפר העבירו לעתים לבני אדם טפיל המכונה אכינוקוקוס. הידבקות במחלה זו בימינו נדירה ביותר בארץ, וזאת מאחר ששחיטת צאן ובקר נעשית בצורה מסודרת ומבוקרת. ילדים קטנים המשחקים עם כלבים ובאים במגע עם הפרשותיהם, עלולים לפעמים להידבק בטפיל הטוקסוקארה. זיהום בטפיל זה בדרך כלל אינו מבטא סימנים קליניים, והסמן היחיד לקיום הזיהום הינו הופעת ריבוי של תאי דם מסוג אאוזינופילים. ניתן לאבחן זיהום זה על ידי בדיקה סרוליגית המתבצעת במעבדה הפרזיטולוגית המרכזית של משרד הבריאות בירושלים.

אנשים המחזיקים אקווריום בביתם עלולים להידבק בעת ניקויו מהחיידק מיקובקטריום מרינום. חיידק זה מתרבה בצורה מיטבית בטמפרטורות שבין 20 ל-30 מעלות וגורם לזיהום מפושט וקטלני אצל דגים. בקרב בני אדם מוגבל הזיהום לעור ולבלוטות הלימפה, וניתן לטפל בו בהצלחה על ידי מתן ממושך של קלריטרומיצין או תרופות אנטיביוטיות אחרות.

בשנים האחרונות הפך הדבר לאופנה להחזיק זוחלים שונים כחיות מחמד בבית (צבים, נחשים, לטאות וכדומה). בארצות הברית, כ-3% מהמשפחות מחזיקות זוחל כחיית מחמד. סוגים שונים של סלמונלה מהווים חלק מהפלורה הנורמלית של בעלי חיים אלו. חיידיקי הסלמונלה יכולים להדביק בני אדם ולגרום בעיקר לזיהומים של דרכי העיכול ולעתים גם למחלת חום ממושכת. מומלץ למנוע מגע ישיר בין זוחלים לילדים מתחת לגיל 5, או לאנשים הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון. בכל מקרה, על אנשים הבאים במגע ישיר עם בעלי חיים אלו לרחוץ ידיים מייד לאחר המגע.

קרציה שחורת רגליים

חיות מחמד קטנות

בקבוצה זו נכללים מכרסמים שונים כגון שפנים, ארנבות, עכברים ועוד. גם בעלי חיים אלו יכולים להעביר לבני אדם חיידקי מעיים כמו סלמונלה, ולעתים רחוקות גם נגיף הנקרא לימפוציטיק כוריאומנינגיטיס, שעלול לגרום לדלקת נגיפית של קרום המוח בבני אדם. לפני כשנתיים, תוארה בארצות הברית התפרצות של MONKEYPOX, כתוצאה מיבוא חיות מחמד אקזוטיות מיבשת אפריקה. המחלה דומה מבחינה קלינית לאבעבועות שחורות, אך חומרתה פחותה.

מחלות המועברות על ידי חיות משק

מגע ישיר עם בעלי חיים הגדלים בחווה עלול לחשוף בני אדם למגוון רחב של מחלות[3]. מחוללי המחלות הזיהומיות בקבוצה זו הם חיידקי מעיים כגון סלמונלה, קמפילובקטר - הנמצאים בעיקר בעופות ובקר; וירסיניה אנטרוקוליטיקה - בעיקר בחזירים. בשנים האחרונות תוארו התפרצויות לא מעטות של זיהום על ידי סוג מיוחד של חיידק קולי המכונה O157:H7. חיידק זה גורם בשלב ראשון לשלשול ובשלב מאוחר יותר לתסמונת המוליטית אורמית, המתבטאת בחוסר דם משני וגורמת להרס כדוריות אדומות ולפגיעה כלייתית חמורה, המצריכה לעתים דיאליזה או השתלת כליות. בארצות הברית מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לדיאליזה בקרב ילדים. חשוב לכן להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם חיות משק או עם הפרשותיהן.

זיהומים מחיידקים הגורמים לקדחת Q ולברוצלוזיס מופצים בעיקר בעת ההמלטה. בין הזיהומים הטפיליים יש לציין את הקריפטוספורידיום, העלול לעבור לבני אדם מסוסים, בקר וחיות משק אחרות, ולגרום לשלשול ולמחלת חום שנמשכות כשבוע. אם אדם סובל ממחלה הפוגעת במערכת החיסון, זיהום על ידי קריפטוספורידיום עלול להפוך לכרוני, עם קושי רב בהדברת הטפיל. מדי פעם מתוארים בארץ מקרים בהם בקר או חיות משק אחרות נדבקות בכלבת, ואז יש לחסן את האנשים שבאו במגע עם בעלי החיים הנגועים.

מחלות המועברות על ידי חיות בר

כעיקרון, מומלץ לא לבוא כלל במגע ישיר עם חיות בר למיניהן, ויש להתבונן בהן תוך שמירת מרחק סביר. נגיעה בחיות בר עלולה לגרום הידבקות במחלות זיהומיות שונות. ידוע שבמדינות מתקדמות, כולל ישראל, ארצות הברית ואחרות, רוב מקרי הכלבת מאובחנים בחיות בר. בארצות הברית (לא בישראל) כלבת מועברת לבני אדם גם על ידי עטלפים. קופים מסוג מקאק יכולים להעביר זיהום על ידי נגיף B. זיהום זה הינו נדיר אך לרוב קטלני, והוא אחת הסיבות לאיסור שחל (גם במדינת ישראל) על החזקת קופים כחיות מחמד. בעלי חיים שונים, בעיקר יונקים למיניהם, עלולים להעביר לבני אדם מחלות חיידקיות מגוונות כגון: ברוצלוזיס, שחפת, דבר, טולרמיה ועוד, וגם מחלות הנגרמות על ידי טפילים ופטריות.

אייל בטבע

מחלות המועברות עם המזון

קיימת רשימה ארוכה של מחוללים, בעיקר חיידקים, העלולים להגיע מהחווה לשולחן בחדר האוכל בדרכים שונות ומשונות והיכולים לפעמים לעקוף בצורות בלתי צפויות ומפתיעות את אמצעי המניעה באתר השחיטה, הייצור ואף הכנת האוכל במטבח. למשל, חיידקי סלמונלה או קמפילובקטר עלולים לזהם בשר עוף או בקר גם כשהבשר אינו מראה כל סימנים חיצוניים של זיהום. בעת הכנת האוכל במטבח, חיידקים אלו יכולים לזהם בצורה צולבת גם מאכלים אחרים שמוגשים ונאכלים ללא בישול.

מחלות זיהומיות חדשות

בשלושת העשורים האחרונים הופיע מספר רב של מחלות זיהומיות חדשות כגון: AIDS, SARS, תסמונת ריאתית על ידי נגיף Hanta ומחוללים רבים אחרים. מוצע לכנות מחלות אלו "מחלות מגיחות", כתרגום למונח "Emerging infections". ניתוח של התפרצויות אלו מלמד על מודל שחוזר על עצמו ללא יוצא מן הכלל: מקור המחולל הינו תמיד בחיית בר מסוימת, במקרה של AIDS מדובר במין של קוף המכונה PAN TROGLODITES TROGLODITES. חציית המחסום בין המינים נעשה בדרך כלל רק במספר מועט של מקרים. המעבר מתאפשר על פי רוב כתוצאה משינויים אקולוגיים או משינויים מעשי ידי אדם הנותנים הזדמנות יוצאת דופן לחציית המחולל בין המינים. תהליך ההתפשטות של המחולל בין בני האדם מתאפשר על ידי "מגברים" מעשה אדם. לדוגמה, במקרה של SARS: בתי מלון, בנייני מגורים או בתי חולים ענקיים, בהם מתפשט הנגיף בקלות מאדם לאדם.

מחלות זואונוטיות היכולות לפגוע בבני-אדם

זוהי מחלה שמקורה בחיות בית רבות כמו כלבים, אוגרים, עכברים ועוד, והיא נקראת גם עכברת. אצל בעלי החיים המחלה אינה חמורה. אצל בני אדם, לעומת זאת, המחלה יכולה לנוע בין מחלה קלה ללא סימנים, למחלה חמורה הפוגעת בכבד ובכליות ומביאה למוות. לכן יש לדאוג לחסן את חיות המחמד, על מנת למנוע הדבקה.

זוהי מחלה של בעלי חיים, בעיקר כלבים, שנגרמת מקרציות. זוהי תופעה נפוצה יחסית אצל כלבים, ואם אינה מאובחנת בזמן היא עלולה לגרום למותם. הדבקה של בני אדם במחלה היא נדירה מאד, ואצל בני האדם שמה הוא קדחת בהרות. זוהי מחלה חמורה ביותר, אך כאמור, גם נדירה מאד. חשוב לטפל היטב ולהרחיק קרציות מן הכלבים על מנת להתרחק מן הסכנה עוד יותר. חשוב לצין שאדם יכול להידבק מהמחלה מקרציה בלבד, ללא נוכחות כלב. הזמר מאיר אריאל ז"ל נפטר כנראה ממחלה זו.

מחלה זו נפוצה בעיקר אצל כלבים, ומכאן שמה, אך מופיעה אצל כל היונקים, כולל בני האדם כמובן. כלבת היא מחלה קטלנית במיוחד, לכל היונקים. תסמיניה הם ריור מוגבר, תוקפנות ושינוי קיצוני בהתנהגות, דמנציה, ובהמשך גם סלידה מאור ואצל בני אדם גם סלידה ממים. מחלת הכלבת מדבקת באמצעות רוק, בעיקר בנשיכה של בעל חיים, אך לעתים גם בליקוק בלבד. המחלה מדבקת כשבועיים לפני הופעת התסמינים, כך שהיא עלולה להתפשט במהירות. אדם שננשך על ידי בעל חיים שלא ברור אם חוסן, חייב לקבל מיד מנות חיסון נגד כלבת. בשל הקטלניות של המחלה, מחויבים בעלי כלבים על פי חוק לחסן את כלביהם נגד כלבת פעם בשנה.

תולעי מעיים מופיעות אצל כלבים וחתולים מסיבות רבות. לרוב הן אינן מזיקות, אך לעתים הן גורמות למחלות קשות. התולעים מדבקות לבני אדם, במיוחד לילדים שנוגעים בבעלי החיים ואחר כך מכניסים את ידיהם לפה. תולעים בבני אדם בעיקר מציקות. כדאי להשתמש בתכשירים מונעים לבעלי החיים, על מנת להימנע מהדבקה של בני האדם גם כן.

גם הפרעושים עלולים להיות נשאים של מחלות הפוגעות באיברים פנימיים בגוף, ודרכי ההדבקה הן דרך עקיצה והעברת גורם המחלה בדם. על כן חשוב לטפל בכלב ובסביבתו באופן שוטף נגד הפרעושים והביצים אותם הן מטילות.

חיידק הפוגע בדרכי הנשימה, ומועבר לבני אדם דרך האף והפה. (מנישוק חיית המחמד וליקוק הפה)

מחלות לא ידועות

בעבר נהוג היה לחשוב כי מחלות בכלבים אינן עוברות לבני אדם ולהיפך. היום ידוע כי זנים רבים של וירוסים וחיידקים עברו מוטציות (שינויים גנטיים המקנים תכונות חדשות לאורגניזם), וכבר לא נדיר לראות בעלי חיים או בעלים של חיה אשר נדבקו אחד מהשני בשיעול או שלשול.

תרומתם של פתוגנים זואונאטיים להעברת המחלה במזון[4]

ב-2006, כנס שנערך בברלין, שהתמקד בנושא של השפעות פתגון המחלות הזואונאטיות על בטיחות מזון, דחק בממשלות להתערב, וגרם לציבור להיות ערני לסיכונים של המחלות שמקורן החיות אשר נלקחו ישירות מהחוות אל שולחני האוכל. ניתן לקשר התפרצויות מזון רבות לפתוגני הזונסיס. סוגים רבים ושונים של מזון יכולים להיות מזוהמים כשנלקחים מבעלי חיים, כמה מזונות נפוצים קשורים לזיהומי הזונסיס כוללים ביצים, פירות ים, בשר, מוצרי חלב, ואפילו כמה ירקות. התפרצויות המזון צריכים להיות מקושרות בתוכניות היערכות מתאימות למניעת התפרצויות נרחבות כדי לשלוט בהתפרצויות אלה ולעצור אותן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זואונוסיס בוויקישיתוף

הערות שוליים