ארווין ינקה – הבדלי גרסאות
מ הסרת שדה "תיאור" בתבנית על סמך ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/פרמטר נושא בתבניות אישים* |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|השתייכות={{דגל|האימפריה הגרמנית||+}} {{ש}} {{דגל|רפובליקת ויימאר||+}} {{ש}} {{דגל|גרמניה הנאצית||+}} |
|השתייכות={{דגל|האימפריה הגרמנית||+}} {{ש}} {{דגל|רפובליקת ויימאר||+}} {{ש}} {{דגל|גרמניה הנאצית||+}} |
||
|תקופת שירות=[[1911]] - [[1945]] |
|תקופת שירות=[[1911]] - [[1945]] |
||
|דרגה={{דרגה|גנרל-אוברסט (ורמאכט)}} [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ([[ |
|דרגה={{דרגה|גנרל-אוברסט (ורמאכט)}} [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ([[ורמאכט]]) |
||
|תפקידים צבאיים=מפקד הדיוויזיה ה-389 {{ש}} מפקד הקורפוס ה-4 {{ש}} מפקד הקורפוס ה-82 {{ש}} מפקד [[הארמייה ה-17 ( |
|תפקידים צבאיים=מפקד הדיוויזיה ה-389 {{ש}} מפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]] {{ש}} מפקד הקורפוס ה-82 {{ש}} מפקד [[הארמייה ה-17 (ורמאכט)|הארמייה ה-17]] |
||
|מלחמות וקרבות=* [[מלחמת העולם הראשונה]] |
|מלחמות וקרבות=* [[מלחמת העולם הראשונה]] |
||
* [[מלחמת העולם השנייה]] |
* [[מלחמת העולם השנייה]] |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===מלחמת העולם השנייה=== |
===מלחמת העולם השנייה=== |
||
עם פרוץ המלחמה היה ינקה מפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב{{ה|מערכה בפולין}}. באוקטובר [[1939]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של חזית המזרח, ובנובמבר הועלה לדרגת גנרל מיור. במאי [[1940]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], ובקיץ [[1940]] מונה למפקד אגף האפסנאות של אזור [[פריז]], ולאחר מכן למפקד אגף האפסנאות של חזית המערב וב-[[1 בנובמבר]] [[1941]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-[[1 בפברואר]] [[1942]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-389, ולחם עימה במתקפת הקיץ הגרמנית, כחלק מהקורפוסים ה-8 וה-11 לסירוגין במסגרת [[הארמייה השישית ( |
עם פרוץ המלחמה היה ינקה מפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב{{ה|מערכה בפולין}}. באוקטובר [[1939]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של חזית המזרח, ובנובמבר הועלה לדרגת גנרל מיור. במאי [[1940]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], ובקיץ [[1940]] מונה למפקד אגף האפסנאות של אזור [[פריז]], ולאחר מכן למפקד אגף האפסנאות של חזית המערב וב-[[1 בנובמבר]] [[1941]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-[[1 בפברואר]] [[1942]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-389, ולחם עימה במתקפת הקיץ הגרמנית, כחלק מהקורפוסים ה-8 וה-11 לסירוגין במסגרת [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]]. על תפקודו בקרבות קיבל ינקה ב-[[9 באוקטובר]] [[1941]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. |
||
ב-[[1 בנובמבר]] [[1942]] מונה ינקה למפקד הקורפוס ה-4, שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום [[ויקטור פון שבדלר]] שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו ב[[קרב סטלינגרד]], וב-[[1 בדצמבר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל חיל ההנדסה. ב-[[2 בינואר]] [[1943]] קיבל ינקה את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-[[17 בינואר]] [[1943]] נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס [[סטלינגרד]]{{הערה|ובכך היה לאחרון הקצינים הבכירים שעזב את כיס [[סטלינגרד]]}}, ובמקומו מונה למפקד הקורפוס [[מקס פפר]]. |
ב-[[1 בנובמבר]] [[1942]] מונה ינקה למפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]], שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום [[ויקטור פון שבדלר]] שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו ב[[קרב סטלינגרד]], וב-[[1 בדצמבר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל חיל ההנדסה. ב-[[2 בינואר]] [[1943]] קיבל ינקה את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-[[17 בינואר]] [[1943]] נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס [[סטלינגרד]]{{הערה|ובכך היה לאחרון הקצינים הבכירים שעזב את כיס [[סטלינגרד]]}}, ובמקומו מונה למפקד הקורפוס [[מקס פפר]]. |
||
ב-[[1 באפריל]] [[1943]] מונה ינקה למפקד הקורפוס ה-82 ב[[החזית המערבית במלחמת העולם השנייה|החזית המערבית]], וב-[[25 ביוני]] [[1943]] מונה למפקד [[הארמייה ה-17 (וורמאכט)|הארמייה ה-17]] בגשר קובאן, ובלם את המתקפות הסובייטיות, אולם לבסוף נאלץ באוקטובר לסגת לעבר [[חצי האי קרים]]. ב-[[30 בינואר]] [[1944]] הועלה ינקה לדרגת גנרל אוברסט, אך באפריל הודח מתפקידו עקב הנסיגה מ[[חצי האי קרים]], והועמד למשפט בבית דין צבאי בראשות [[היינץ גודריאן]], שזיכה אותו בשקט. לאחר מכן לא קיבל ינקה עוד תפקיד פיקודי עד סוף המלחמה. |
ב-[[1 באפריל]] [[1943]] מונה ינקה למפקד הקורפוס ה-82 ב[[החזית המערבית במלחמת העולם השנייה|החזית המערבית]], וב-[[25 ביוני]] [[1943]] מונה למפקד [[הארמייה ה-17 (וורמאכט)|הארמייה ה-17]] בגשר קובאן, ובלם את המתקפות הסובייטיות, אולם לבסוף נאלץ באוקטובר לסגת לעבר [[חצי האי קרים]]. ב-[[30 בינואר]] [[1944]] הועלה ינקה לדרגת גנרל אוברסט, אך באפריל הודח מתפקידו עקב הנסיגה מ[[חצי האי קרים]], והועמד למשפט בבית דין צבאי בראשות [[היינץ גודריאן]], שזיכה אותו בשקט. לאחר מכן לא קיבל ינקה עוד תפקיד פיקודי עד סוף המלחמה. |
||
גרסה מ־16:18, 18 ביולי 2016
תבנית:חייל גנרל-אוברסט ארווין ינקה (בגרמנית Erwin Jaenecke; 22 באפריל 1890 - 3 ביולי 1960) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על דיוויזיה על קורפוסים ועל ארמייה במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ינקה נולד ב-22 באפריל 1890 בפררן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1911 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לגדוד ההנדסה ההנוברי ה-10. במלחמת העולם הראשונה לחם עם גדודו כחלק מהדיוויזיה ה-19, וב-27 בינואר 1916 הועלה לדרגת אובר לוטננט. בהמשך שימש כקצין מטה בדיוויזיה, ובסוף המלחמה שירת בדיוויזיית המילואים ה-26. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.
לאחר המלחמה נשאר ינקה ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1934 מונה למפקד גדוד ההנדסה ה-31, ובשנת 1937 השתתף כחלק מכוח מיוחד שהיה נוכח בהפצצת גרניקה על ידי לגיון קונדור הגרמני. בשנת 1938 מונה ינקה לאפסנאי הראשי של הארמייה השמינית, והשתתף עימה בסיפוח אוסטריה וחבל הסודטים, ובנובמבר 1938 מונה לראש מטה מפקדת הפיקוח על הביצורים.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה ינקה מפקד אגף האפסנאות של הארמייה השמינית, והשתתף עימה במערכה בפולין. באוקטובר 1939 מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של חזית המזרח, ובנובמבר הועלה לדרגת גנרל מיור. במאי 1940 מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של הארמייה התשיעית, ובקיץ 1940 מונה למפקד אגף האפסנאות של אזור פריז, ולאחר מכן למפקד אגף האפסנאות של חזית המערב וב-1 בנובמבר 1941 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 בפברואר 1942 מונה למפקד הדיוויזיה ה-389, ולחם עימה במתקפת הקיץ הגרמנית, כחלק מהקורפוסים ה-8 וה-11 לסירוגין במסגרת הארמייה השישית. על תפקודו בקרבות קיבל ינקה ב-9 באוקטובר 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-1 בנובמבר 1942 מונה ינקה למפקד הקורפוס ה-4, שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום ויקטור פון שבדלר שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו בקרב סטלינגרד, וב-1 בדצמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל ההנדסה. ב-2 בינואר 1943 קיבל ינקה את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-17 בינואר 1943 נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס סטלינגרד[1], ובמקומו מונה למפקד הקורפוס מקס פפר.
ב-1 באפריל 1943 מונה ינקה למפקד הקורפוס ה-82 בהחזית המערבית, וב-25 ביוני 1943 מונה למפקד הארמייה ה-17 בגשר קובאן, ובלם את המתקפות הסובייטיות, אולם לבסוף נאלץ באוקטובר לסגת לעבר חצי האי קרים. ב-30 בינואר 1944 הועלה ינקה לדרגת גנרל אוברסט, אך באפריל הודח מתפקידו עקב הנסיגה מחצי האי קרים, והועמד למשפט בבית דין צבאי בראשות היינץ גודריאן, שזיכה אותו בשקט. לאחר מכן לא קיבל ינקה עוד תפקיד פיקודי עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
ב-12 ביוני 1945 נפל ינקה בשבי הסובייטי, ובשנת 1947 נידון למוות, אולם גזר דינו הומר למאסר עולם. ינקה שוחרר מהשבי רק באוקטובר 1955, לאחר ביקור קונרד אדנאואר במוסקבה. לאחר שחרורו התגורר ינקה בקלן עד למותו ב-3 ביולי 1960.
קישורים חיצוניים
- www.lexikon-der-wehrmacht.de בגרמנית
הערות שוליים