הקורפוס ה-42 (ורמאכט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:23, 18 ביולי 2016

תבנית:יחידה הקורפוס ה-42 (בגרמנית: XX. ArmeekorpsXXXXII) היה קורפוס של הוורמאכט שלחם במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

הקורפוס הוקם ב-29 בינואר 1940, וכמפקדו מונה ולטר קונצה. במהלך המערכה על צרפת לחם הקורפוס כחלק מהארמייה התשיעית, ובשלב השני כחלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות A. במהלך מבצע ברברוסה לחם הקורפוס בתחילה כעתודת קבוצת ארמיות מרכז, ולאחר מכן כחלק מהארמייה התשיעית. באמצע יולי הועבר הקורפוס לקבוצת ארמיות צפון, כחלק מהארמייה ה-16 ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-18. ב-10 באוקטובר 1941 מונה הנס פון שפונק למפקד הקורפוס, וב-20 באוקטובר הועבר הקורפוס לחלקו המזרחי של חצי האי קרץ', תחת פיקוד הארמייה ה-11. מנשטיין היה עסוק במתקפה על סבסטופול והוציא לשם כך כוחות מהקורפוס ה-42, עד שנשארו לפקודת הקורפוס רק הדיוויזייה ה-46 ושתי בריגדות רומניות.

ב-26 בדצמבר 1941 הנחיתו הרוסים כוח גדול בשלושה מקומות בחצי האי קרץ'. הקורפוס הצליח לחסל שני אתרי נחיתה רוסיים אבל ב-29 בדצמבר 1941 הנחיתו הרוסים 42.000 חיילים בפאודוסיה, בעורפו של פון שפונק.

עם מתקפת החורף של ז'וקוב ומתקפות נוספות של הרוסים בקשו מפקדים גרמנים רשות לסגת. היטלר הוציא לפיכך ב-26 בדצמבר 1941 את "פקודת העמידה במקום" ובה אסר על כל נסיגה. "החיילים יילחמו עד האחרון שבהם וייצרו כיסי התנגדות עד שהלופטוואפה יצניח להם אספקה וכוחות נוספים יפרצו את הכיתור. העובר על פקודה זו יהיה צפוי לעונש מוות".

פון שפונק לא הצליח ליצור קשר עם מפקדו של פון מנשטיין שהיה עסוק במתקפה על סבסטופול. הוא חש שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר והוא ו-10.000 חייליו ייפלו בשבי וגורלם ייחרץ. הוא החליט על נסיגת הדיוויזיה ה-46. הם השאירו את הציוד הכבד כולל תותחים ונסוגו ברגל בקור של C°‏ 30- כעבור 46 שעות, ב-1 בינואר 1942 הם חברו לשאר הכוחות ויצרו קו הגנה שהדף שתי התקפות סובייטיות. בעקבות הנסיגה הודח פון שפונק, ופרנץ מאטנקלוט מונה למפקד הקורפוס. ב-24 באוגוסט 1942 הועבר הקורפוס לעתודת קבוצת ארמיות A, וב-21 באפריל 1943 הועברה תחת פיקוד פלגת הארמייה קמפף, ולחמה עימה בקרב חרקוב השלישי ובקרב קורסק. ב-1 באוגוסט הפכה פלגת הארמייה להארמייה השמינית, וב-29 בספטמבר 1943 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הרביעית. הקורפוס ספג אבידות כבדות במהלך קרב דנייפר, והושמד כמעט כליל בקרב קורסון-צ'רקאסי.

הקורפוס הוקם מחדש על בסיס מפקדת הקורפוס ששרדה, והועמד תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-14 ביוני 1944 מונה הרמן רקנאגל למפקד הקורפוס, וב-23 בינואר 1945 מונה ארתור פינגר למפקד הקורפוס. הקורפוס לחם במהלך מבצע ויסלה-אודר, והושמד כליל ב-23 בפברואר.

מפקדים

ולטר קונצה (29 בינואר 1940 - 10 באוקטובר 1941)
הנס פון שפונק (10 באוקטובר 1941 - 10 באוקטובר 1941)
ברונו בילר (10 באוקטובר 1941 - נובמבר 1941)
הנס פון שפונק (נובמבר 1941 - 31 בדצמבר 1941)
פרנץ מטאנקלוט (1 בינואר 1942 - 22 ביוני 1943)
אנטון דוסטלר (22 ביוני 1943 - יולי 1943)
פרנץ מטאנקלוט (יולי 1943 - 2 במרץ 1944)
פרנץ מטאנקלוט (15 במרץ 1944 - 14 ביוני 1943)
הרמן רקנאגל (14 ביוני 1944 - 23 בינואר 1945)
ארתור פינגר (23 בינואר 1945 - 23 בפברואר 1945)

סדר הכוחות

מבצע ברברוסה

במבצע ברברוסה כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

הדיוויזיה ה-110
הדיוויזיה ה-106

הקרב על מוסקבה

במצור על סבסטופול כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

הדיוויזיה ה-140
הדיוויזיה ה-46
הדיוויזיה ה-73

קרב קורסק

בקרב קורסק כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

הדיוויזיה ה-39
הדיוויזיה ה-161
הדיוויזיה ה-282

קרב קורסון-צ'רקאסי

בקרב קורסון-צ'רקאסי כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קישורים חיצוניים

הקורפוס ה-20 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 עם מתקפת החורף של [[גאורגי ז'וקוב|ז'וקוב]] ומתקפות נוספות של הרוסים בקשו מפקדים גרמנים רשות לסגת. היטלר הוציא לפיכך ב-[[26 בדצמבר]] [[1941]] את "פקודת העמידה במקום" ובה אסר על כל נסיגה. "החיילים יילחמו עד האחרון שבהם וייצרו כיסי התנגדות עד שה[[לופטוואפה]] יצניח להם אספקה וכוחות נוספים יפרצו את הכיתור. העובר על פקודה זו יהיה צפוי לעונש מוות".
-פון שפונק לא הצליח ליצור קשר עם מפקדו של פון מנשטיין שהיה עסוק במתקפה על סבסטופול. הוא חש שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר והוא ו-10.000 חייליו ייפלו בשבי וגורלם ייחרץ. הוא החליט על נסיגת הדיוויזיה ה-46. הם השאירו את הציוד הכבד כולל תותחים ונסוגו ברגל בקור של C°{{כ}} 30- כעבור 46 שעות, ב-[[1 בינואר]] [[1942]] הם חברו לשאר הכוחות ויצרו קו הגנה שהדף שתי התקפות סובייטיות. בעקבות הנסיגה הודח פון שפונק, ו[[פרנץ מאטנקלוט]] מונה למפקד הקורפוס. ב-[[24 באוגוסט]] [[1942]] הועבר הקורפוס לעתודת [[קבוצת ארמיות A]], וב-[[21 באפריל]] [[1943]] הועברה תחת פיקוד [[פלגת הארמייה קמפף]], ולחמה עימה ב[[קרב חרקוב השלישי]] וב[[קרב קורסק]]. ב-[[1 באוגוסט]] הפכה פלגת הארמייה ל[[]], וב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] הועבר הקורפוס תחת פיקוד [[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. הקורפוס ספג אבידות כבדות במהלך [[קרב דנייפר]], והושמד כמעט כליל ב[[קרב קורסון-צ'רקאסי]].
+פון שפונק לא הצליח ליצור קשר עם מפקדו של פון מנשטיין שהיה עסוק במתקפה על סבסטופול. הוא חש שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר והוא ו-10.000 חייליו ייפלו בשבי וגורלם ייחרץ. הוא החליט על נסיגת הדיוויזיה ה-46. הם השאירו את הציוד הכבד כולל תותחים ונסוגו ברגל בקור של C°{{כ}} 30- כעבור 46 שעות, ב-[[1 בינואר]] [[1942]] הם חברו לשאר הכוחות ויצרו קו הגנה שהדף שתי התקפות סובייטיות. בעקבות הנסיגה הודח פון שפונק, ו[[פרנץ מאטנקלוט]] מונה למפקד הקורפוס. ב-[[24 באוגוסט]] [[1942]] הועבר הקורפוס לעתודת [[קבוצת ארמיות A]], וב-[[21 באפריל]] [[1943]] הועברה תחת פיקוד [[פלגת הארמייה קמפף]], ולחמה עימה ב[[קרב חרקוב השלישי]] וב[[קרב קורסק]]. ב-[[1 באוגוסט]] הפכה פלגת הארמייה ל[[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], וב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] הועבר הקורפוס תחת פיקוד [[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. הקורפוס ספג אבידות כבדות במהלך [[קרב דנייפר]], והושמד כמעט כליל ב[[קרב קורסון-צ'רקאסי]].
 הקורפוס הוקם מחדש על בסיס מפקדת הקורפוס ששרדה, והועמד תחת פיקוד [[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. ב-[[14 ביוני]] [[1944]] מונה [[הרמן רקנאגל]] למפקד הקורפוס, וב-[[23 בינואר]] [[1945]] מונה [[ארתור פינגר]] למפקד הקורפוס. הקורפוס לחם במהלך [[מבצע ויסלה-אודר]], והושמד כליל ב-[[23 בפברואר]].