משה שוורץ – הבדלי גרסאות
מ ←כתביו |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
שוורץ סיים את עבודת ה[[דוקטור|דוקטורט]] בשנת [[1954]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. נושא ה[[תזה]] שלו הייתה התפיסה ה[[ריאליזם (פילוסופיה)|ריאליסטית]] של ה[[מיתוס]] במשנתו של [[פרידריך וילהלם שלינג]]. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]] ו[[פרנץ רוזנצווייג]]. הוא עסק בחשיבות ה[[שפה]] וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון ה[[דת|דתי]] בעידן ה[[מודרניות|מודרני]].{{הערה|1=[http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=913 מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ]}} מושאי מחקריו היו בין היתר [[ר' יהודה הלוי]], [[משה מנדלסון]], [[רנ"ק]] ו[[מרטין בובר]].{{הערה|1=[http://www.schocken.co.il/?CategoryID=190&ArticleID=813 מושאי מחקריו של שוורץ]}} |
שוורץ סיים את עבודת ה[[דוקטור|דוקטורט]] בשנת [[1954]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. נושא ה[[תזה]] שלו הייתה התפיסה ה[[ריאליזם (פילוסופיה)|ריאליסטית]] של ה[[מיתוס]] במשנתו של [[פרידריך וילהלם שלינג]]. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]] ו[[פרנץ רוזנצווייג]]. הוא עסק בחשיבות ה[[שפה]] וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון ה[[דת|דתי]] בעידן ה[[מודרניות|מודרני]].{{הערה|1=[http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=913 מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ]}} מושאי מחקריו היו בין היתר [[ר' יהודה הלוי]], [[משה מנדלסון]], [[רנ"ק]] ו[[מרטין בובר]].{{הערה|1=[http://www.schocken.co.il/?CategoryID=190&ArticleID=813 מושאי מחקריו של שוורץ]}} בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".{{הערה|{{דבר||עירית רמת־גן קבעה פרסים ספרותיים|1968/08/23|01513}}}} |
||
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - [[יוסף שוורץ]] ו[[אלי שוורץ]]. |
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - [[יוסף שוורץ]] ו[[אלי שוורץ]]. |
גרסה מ־00:35, 28 ביולי 2016
משה שוורץ (1925 - 1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.[1][2]
ביוגרפיה
שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1954 באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התזה שלו הייתה התפיסה הריאליסטית של המיתוס במשנתו של פרידריך וילהלם שלינג. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ופרנץ רוזנצווייג. הוא עסק בחשיבות השפה וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון הדתי בעידן המודרני.[3] מושאי מחקריו היו בין היתר ר' יהודה הלוי, משה מנדלסון, רנ"ק ומרטין בובר.[4] בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".[5]
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - יוסף שוורץ ואלי שוורץ.
פעולות לזכרו
במלאת עשרים שנה למותו, בשנת 1998, הקדישה אוניברסיטת בר-אילן את ספר השנה למדעי היהדות והרוח (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת מנחם צבי קדרי, יהודה פרידלנדר, וזאב לוי. את הספר ערך משה חלמיש. כעבור עשור נוסף, בשנת 2008, התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידאליזם, מיתוס והתגלות".[6] הכינוס התקיים במכון ון ליר בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.
כתביו
- ספרים
- שפה, מיתוס, אמנות: עיונים במחשבה היהודית בעת החדשה, הוצאת שוקן, 1966.
- הגות יהודית נוכח התרבות הכללית, הוצאת שוקן, 1976.
- ממיתוס להתגלות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.
- ספרים שערך
- משה שוורץ ומשה חלמיש (עורכים), התגלות, אמונה, תבונה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976.
- ברוך קורצווייל, לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976.
- אברהם סולטמן, מנחם צבי קדרי, משה שוורץ (עורכים), ספר ברוך קורצווייל: דברי הגות ושירה, הוצאת שוקן, 1975.
- ספרים להם תרם מבוא וביאורים
- פרנץ רוזנצווייג, כוכב הגאולה, מוסד ביאליק, 1970.
- ספרים שתרגם
- פרידריך וילהלם שלינג, שיטת האידאליזם הטרנסצנדנטאלי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1980. 965-226-008-8 ISBN