בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות
←תופעות לוואי: די מובן, נא להסביר לשם מה דרושה הבהרה |
מ הסרת פרמטר רקע בתבנית תרכובת# |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מסה מולקולרית=536.87 |
|מסה מולקולרית=536.87 |
||
|מראה=[[גביש]] בצבע [[כתום]] כהה |
|מראה=[[גביש]] בצבע [[כתום]] כהה |
||
| ⚫ | |||
|צפיפות=0.94 |
|צפיפות=0.94 |
||
|מצב צבירה=[[מוצק]] |
|מצב צבירה=[[מוצק]] |
||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
|חומציות= |
|חומציות= |
||
|בסיסיות= |
|בסיסיות= |
||
| ⚫ | |||
}} |
}} |
||
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[צבען]] בעל [[צבע]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]]. |
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[צבען]] בעל [[צבע]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]]. |
||
גרסה מ־09:08, 7 באוגוסט 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מבנה מולקולת בטא-קרוטן | |
 | |
| מראה תלת-ממדי | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₄₀H₅₆  |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | 7235-40-7 |
| צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | לא מסיס במים |
| ממסים | CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול |
| טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
| מקדם שבירה | 1.565 |
  | |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא צבען בעל צבע אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנואידים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא לוויטמין A. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
קבוצת הקרוטנים
השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת הקרוטנואידים, והם מצויים בפירות ובירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, תפוז, מנגו ושסק; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות צבע שנע בין אדום לצהוב.
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים בקשרים הכימיים בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.
חומרים אלו נספגים בתריסריון בלבד, הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר הידרופובי המסיס בשמן.
צריכה ושימושים
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.
הקרוטנים משמשים גם כצבע מאכל בעל מספר E E160a, ונהוג להוסיף אותו כתוסף מזון למוצרי מזון תעשייתיים.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.
ראו גם
לקריאה נוספת
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.