אצטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת פרמטר רקע בתבנית תרכובת#
שורה 9: שורה 9:
|מסה מולקולרית=58.08
|מסה מולקולרית=58.08
|מראה=נוזל שקוף
|מראה=נוזל שקוף
|CAS=67-64-1
|צפיפות=0.791
|צפיפות=0.791
|מצב צבירה=נוזל
|מצב צבירה=נוזל
שורה 19: שורה 18:
|נקודת התלקחות=465
|נקודת התלקחות=465
|LD50=3,000
|LD50=3,000
|CAS=67-64-1
}}
}}
'''אצֵטוֹן''' ('''Acetone''') הוא [[תרכובת אורגנית]] פשוטה. אצטון הוא ה[[קטון]] הפשוט ביותר; [[נוסחה כימית|נוסחתו]] היא '''C<sub>3</sub>H<sub>6</sub>O''' ושמו הכימי הוא '''פרופאנון''' ('''Propanone''').
'''אצֵטוֹן''' ('''Acetone''') הוא [[תרכובת אורגנית]] פשוטה. אצטון הוא ה[[קטון]] הפשוט ביותר; [[נוסחה כימית|נוסחתו]] היא '''C<sub>3</sub>H<sub>6</sub>O''' ושמו הכימי הוא '''פרופאנון''' ('''Propanone''').

גרסה מ־21:00, 7 באוגוסט 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת

פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אצטון
מלוקולת אצטון
שם סיסטמטי Propan-2-one
שמות נוספים Dimethyl ketone, Propanone, 2-Propanone
כתיב כימי C₃H₆O עריכת הנתון בוויקינתונים
מראה נוזל שקוף
מספר CAS 67-64-1
צפיפות 0.791 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
מסיסות מסיס במים
טמפרטורת היתוך -95 °C
178.15 K
טמפרטורת רתיחה 56 °C
329.15 K
מקדם שבירה 1.359
חומציות 19.16±0.04
נקודת הבזק -17 °C
256.15 K
נקודת התלקחות 465 °C
738.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית −216.50 קילוג'ול למול
LD50 3,000 מ"ג לק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אצֵטוֹן (Acetone) הוא תרכובת אורגנית פשוטה. אצטון הוא הקטון הפשוט ביותר; נוסחתו היא C3H6O ושמו הכימי הוא פרופאנון (Propanone).

זהו נוזל חסר צבע ובעל ריח חריף אופייני בטמפרטורת החדר (25°C), המתלקח בקלות. נקודת קפיאתו היא 95.4- ונקודת הרתיחה היא 56.53 מעלות צלזיוס. הוא מתמוסס בקלות בין השאר במים, אתר וכוהל ומשמש בעצמו כממס חשוב.

השימוש הרווח באצטון בחיי היום יום הוא כרכיב הפעיל במסיר לק ציפורניים, אך משתמשים בו גם בייצור פלסטיק, סיבים, תרופות, חומרי נפץ ועוד.

הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא השתמש בחיידק Clostridium acetobutylicum, אשר בתהליך תסיסה מפרק עמילן ל1-בוטנול ואצטון. האצטון שהופק היה ממס קריטי לייצור חומר הנפץ ההודף קורדיט - תערובת של ניטרוגליצרין, ניטרוצלולוזה ווזלין ולניצחון בריטניה ובעלות בריתה.

בביולוגיה

כאחד מגופי הקטון, כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב סוכרתי (היפרגליקמיה) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים.

באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של עץ, תאית וסוכר ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני.

בתעשייה

שימוש תעשייתי חשוב באצטון הוא בתגובתו עם פנול, המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב בפולימרים חשובים רבים כפוליקרבונט, פוליאוריתן ושרפים אפוקסיים. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של אצטילן: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן.

אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעתים היחיד) של מסיר לק לציפורניים.

השפעות בריאותיות

בליעה של אצטון יכולה להביא לעלפון, לנזק לעור ולמערכת העיכול. ניסויים בחיות מעבדה הוכחו גם נזקים משאיפת אדי אצטון לכליות, לכבד, למערכת העצבים ולמערכת הרבייה בזכרים.

קישורים חיצוניים