בית אלישבע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אדריכלות: תקלדה
ניסוח
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
'''בית אלישבע''' הוא מבנה ציבור בשכונת [[קטמון]] שב[[ירושלים]]. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה [[מועצת הפועלות]] (כיום: נעמת), תנועת הנשים של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]], כדי שישמש כמרכז תרבות, [[מעון יום]] ומרכז [[הכשרה מקצועית]] לנשים. הבניין נחנך בשנת [[1963]] ונקרא על שם [[אלישבע קפלן אשכול]], מאנשי [[העלייה השלישית]] ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי [[לוי אשכול]].
'''בית אלישבע''' הוא מבנה ציבור בשכונת [[קטמון]] שב[[ירושלים]]. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה [[מועצת הפועלות]] (כיום: נעמת), תנועת הנשים של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]], כדי שישמש כמרכז תרבות, [[מעון יום]] ומרכז [[הכשרה מקצועית]] לנשים. הבניין נחנך בשנת [[1963]] ונקרא על שם [[אלישבע קפלן אשכול]], מאנשי [[העלייה השלישית]] ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי [[לוי אשכול]].


לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו [[רעות (בית ספר בירושלים)|בית הספר הפלורליסטי "רעות"]]. לאחר מכן שימש המבנה את הסניף הירושלמי של [[סטודיו למשחק ניסן נתיב|בית הספר למשחק ניסן נתיב]], ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש גם כבית כנסת קהילתי. בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה ל[[מתנ"ס]] ומרכז קהילתי, אך לא נענו בחיוב.
לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו [[רעות (בית ספר בירושלים)|בית הספר הפלורליסטי "רעות"]]. בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה ל[[מתנ"ס]] ומרכז קהילתי, אך לא נענו בחיוב.

כיום משמש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של [[סטודיו למשחק ניסן נתיב|בית הספר למשחק ניסן נתיב]], ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועל עד היום גן ילדים.


== אדריכלות ==
== אדריכלות ==

גרסה מ־01:53, 16 באוגוסט 2016

בית אלישבע הוא מבנה ציבור בשכונת קטמון שבירושלים. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה מועצת הפועלות (כיום: נעמת), תנועת הנשים של ההסתדרות, כדי שישמש כמרכז תרבות, מעון יום ומרכז הכשרה מקצועית לנשים. הבניין נחנך בשנת 1963 ונקרא על שם אלישבע קפלן אשכול, מאנשי העלייה השלישית ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול.

לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו בית הספר הפלורליסטי "רעות". בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה למתנ"ס ומרכז קהילתי, אך לא נענו בחיוב.

כיום משמש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של בית הספר למשחק ניסן נתיב, ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועל עד היום גן ילדים.

אדריכלות

את הבניין תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, בסגנון מודרניסטי-מינמליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית.

המבנה מועצב על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, עם השפעות מאוחרות יותר יותר, לקראת המעבר לברוטליזם. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה באבן נסורה וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים ("פילוטי", בהתאם לעקרונות שקבע לה קורבוזיה). עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על מסד בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושה השימושים העיקריים בו. שטח הבניין הכולל הוא 2,300 מ"ר.

כיום סובל המבנה מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.