פשע מאורגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטלוג תבנית שכתוב
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+\{\{הערה +{{הערה)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתוב| צריך להפריד בין "ארגון פשע" ובין "פשיעה מאורגנת" ולספק הגדרות המבוססות על מקורות יותר רציניים מכתבה עיתונאית|נושא=מדעי החברה}}
{{לשכתוב| צריך להפריד בין "ארגון פשע" ובין "פשיעה מאורגנת" ולספק הגדרות המבוססות על מקורות יותר רציניים מכתבה עיתונאית|נושא=מדעי החברה}}
'''פשע מאורגן''' הוא [[ארגון]] מסודר ו[[היררכיה|היררכי]] אשר נועד לעסוק בפעילות [[עבירה|עברינית]] ובדרך כלל במטרת [[רווח]] כספי. ה[[חוק]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות"‏‏{{הערה|1=[http://www.fcc.gov/Bureaus/OSEC/library/legislative_histories/1615.pdf Omnibus Crime Control and Safe Streets Act of 1968]}}. ארגוני פשע מסוימים כמו למשל [[טרור|ארגוני טרור]], מונעים מסיבות [[פוליטיקה|פוליטיות]]. [[מאפיה (פשע מאורגן)|מאפיה]] היא ארגון פשע שהמניע הראשי שלו הוא רווח. [[כנופיה|כנופיות]] לעתים הופכות ל"ממושמעות" מספיק כדי להיחשב "מאורגנות".
'''פשע מאורגן''' הוא [[ארגון]] מסודר ו[[היררכיה|היררכי]] אשר נועד לעסוק בפעילות [[עבירה|עברינית]] ובדרך כלל במטרת [[רווח]] כספי. ה[[חוק]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות"{{הערה|1=[http://www.fcc.gov/Bureaus/OSEC/library/legislative_histories/1615.pdf Omnibus Crime Control and Safe Streets Act of 1968]}}. ארגוני פשע מסוימים כמו למשל [[טרור|ארגוני טרור]], מונעים מסיבות [[פוליטיקה|פוליטיות]]. [[מאפיה (פשע מאורגן)|מאפיה]] היא ארגון פשע שהמניע הראשי שלו הוא רווח. [[כנופיה|כנופיות]] לעתים הופכות ל"ממושמעות" מספיק כדי להיחשב "מאורגנות".


==ארגוני פשע==
==ארגוני פשע==

גרסה מ־20:46, 16 באוגוסט 2016

פשע מאורגן הוא ארגון מסודר והיררכי אשר נועד לעסוק בפעילות עברינית ובדרך כלל במטרת רווח כספי. החוק האמריקני מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות"[1]. ארגוני פשע מסוימים כמו למשל ארגוני טרור, מונעים מסיבות פוליטיות. מאפיה היא ארגון פשע שהמניע הראשי שלו הוא רווח. כנופיות לעתים הופכות ל"ממושמעות" מספיק כדי להיחשב "מאורגנות".

ארגוני פשע

ארגוני פשע שומרים על חשאיות פעילויותיהם האסורות. ארגוני פשע רבים מחזיקים במקביל גם עסקים חוקיים, כגון הימורים מורשים, בנייה והובלת אשפה, שפועלים במקביל ומספקים כיסוי לסחר בסמים, הלבנת כספים, זנות, סחיטה וסחר במידע פנים.

כדי שארגוני פשע ישגשגו, נדרשת מידה של שיתוף פעולה מהחברה בה הם פועלים. לכן, בדרך כלל יש צורך להשחית חלק מהחברים המכובדים בחברה, בדרך כלל על ידי שוחד, סחיטה, ויצירת יחסים סימביוטיים עם עסקים לגיטימיים. אנשים במערכת המשפט, כוחות המשטרה ומחוקקים הם מטרה מועדפת לשליטה על ידי הפשע המאורגן על ידי שוחד, איומים או שילוב של השניים. מימון הפשע המאורגן קל יותר כאשר מתבצע פיתוח של בסיס לקוחות בתוך או מחוץ לאוכלוסייה המקומית, כמו מה שקורה במקרה של סחר בסמים.

בנוסף, ארגוני פשע מרוויחים גם אם יש חוסר ארגון, חולשה, או חוסר אמון חברתי בממשלה או במשטרה. כתוצאה מכך, ארגוני הפשע קמים לעתים בקרב קבוצות מהגרים סגורות שאינן בוטחות במשטרה המקומית. כאשר קבוצת מהגרים מתחילה להשתלב בחברה הכללית, ארגוני הפשע שבקרבה נחלשים.

כיוון שהם לא נזקקים לביורוקרטיה המאפיינת ארגונים חוקיים, ארגוני פשע יכולים בדרך כלל להתארגן הרבה יותר מהר כאשר עולה הצורך. הם מהירים להרוויח בשווקים חדשים, כמו גם להתאושש ולהתארגן מחדש לאחר שנתפסו על ידי השלטונות.

גלובליזציה היא תופעה שמתרחשת גם בקרב ארגוני פשע. הם חוצים גבולות מדינתיים בקלות, במיוחד ארגונים שעוסקים בסחר בבני אדם. שיתוף פעולה בינלאומי בין ארגוני פשע מצריך שיתוף פעולה דומה בין ארגוני אכיפת החוק במדינות שונות.

פשע מאורגן בישראל

ערך מורחב – פשע מאורגן בישראל

הפשע המאורגן בישראל במספר תחומים: הלוואות ב'שוק האפור' וגביית החובות, ניהול בתי קזינו הימורים ובתי זנות, ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות, ייבוא והפצת סמים מסוכנים, גביית דמי הגנה (דמי חסות), הלבנת הון, לצורכי ארגון הפשע עצמו ועבור "לקוחות" שביקשו זאת ומאבקי שליטה על עסקים שונים.

בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, הוגדר "ארגון פשיעה" כדלקמן:

חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לעניין זה אין נפקא מינה -
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי דיני ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או שלפי הדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;
(4) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Glenny, Misha (2008). McMafia: Crime Without Frontiers. London: The Bodley Head. ISBN 978-0-224-07503-9.

מאמרים

  • מנחם אמיר, פשע מאורגן בינלאומי: תחילתה של תאוריה ושיקולי מדיניות, בתוך: מאיר חובב (עורך), מגמות בקרימינולוגיה – תאוריה, מדיניות ויישום – לכבוד מנחם הורוויץ בהגיעו לגבורות, 2003, עמ' 710-639.

קישורים חיצוניים

אלידוב הכט

הערות שוליים