אל על

4X-ACA מטוס אל על הראשון מדגם דאגלס C-54 סקיימאסטר בשדה עקרון בספטמבר 1948

מטוס אל על 4X-ACT ורכב צבאי (עם אזרחים) בשדה התעופה באילת (1952~)

מטוס מדגם לוקהיד קונסטליישן, 1951

מטוס אל על מדגם דגלס C-54 סקיימאסטר בהנגר בשדה התעופה לוד, (1952~)

בואינג 707 בנמל התעופה אורלי, פריז (1965)

בואינג 707 בציריך בשנת 1982

בואינג 747-200 של חברת אל על בסכמת הצביעה הישנה נוחת בלונדון ה'יתרו

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה. אל על נמצאת בשליטת חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ בבעלותם של האחים התאומים ישראל בורוביץ ודדי בורוביץ. מרכז פעילותה והנהלתה של החברה בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון.

אל על מתמקדת בשוק הבינלאומי ומפעילה טיסות לאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה. חלק קטן מטיסותיה לאירופה וממנה כולל קטע טיסה בין נתב"ג לנמל התעופה עובדה. בין השנים 2010-2014 הפעילה החברה קו טיסות סדיר לנמל התעופה אילת, אך טיסות אלו הופסקו.

במשך שנים שימשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלות ממשלת ישראל, אך צעדים להפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הפכה חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ לבעלת השליטה באל על. תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל - היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, מאתיופיה ומחבר המדינות, ורשת יעדיה שיקפה לאורך השנים את יחסיה הבינלאומיים של ישראל עם שאר המדינות, ובמיוחד עם שכנותיה.

לאל על מספר מאפיינים שהיו ייחודיים לה בעבר, ובהם הקפדה על הסדרי ביטחון (כיום קיימים הסדרי ביטחון נוקשים אף יותר במדינות אחרות, כגון חליצת נעליים וחגורות לפני שיקוף רגיל ושיקוף רנטגן עמוק), הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל, והקפדה על כללי הכשרות, במטוסיה ובמתקניה הקרקעיים.

נכון ל-2016 אל על הינה החברה המדורגת ראשונה באיחורים בזמני נחיתות הטיסה בעולם

את שם החברה בחר דוד רמז, שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל, בעקבות הצעתו של שמואל שצ'ופק.

תולדות החברה

השנים הראשונות

חברת אל על הוקמה באופן רשמי בשנת 1949, אף כי כבר בספטמבר 1948 המריאה טיסת הבכורה של החברה, והביאה את הנשיא חיים ויצמן מז'נבה לישראל. בין השנים 1950 ו-1956 הטיסה החברה למעלה מ-160,000 עולים מתימן, אירן והודו במבצע מרבד הקסמים ובמבצע עזרא ונחמיה. בדצמבר 1957 השיגה החברה שיא עולמי בטיסה רצופה ללא חנייה, מניו יורק ללוד, במטוס בריסטול בריטניה. ביוני 1961 ביצעה החברה את הטיסה הראשונה שלה ללא חניית ביניים מתל אביב לניו יורק במטוס בואינג 707, וקבעה שיא עולמי לאותה תקופה לטיסה המסחרית הרצופה הארוכה ביותר: 9 שעות ו-33 דקות בנתיב שאורכו 5,760 מיל. רוב הטיסות לניו יורק התבצעו אז דרך תחנות ביניים באירופה, אולם אל על קיימה בקיץ טיסה שבועית אחת ישירה. המראות היסטוריות נוספות נרשמו באפריל 1980, הטיסה הראשונה של אל על לקהיר ובינואר 1990, הטיסה ההיסטורית הראשונה למוסקבה. בשנת 1982 נקלעה החברה למשבר כלכלי והיא נכנסה לתהליך של כינוס נכסים במהלכו פוטרו מאות עובדים והופסקו הטיסות במשך 4 חודשים עד ינואר 1983.

ההפיכה לחברה ציבורית

בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מחברה ממשלתית לחברה מעורבת. ב-1 בינואר 2005, בעקבות מימוש אופציות נוספות ב-23 בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ לכ-39.6% מהון המניות המונפק של החברה, וב-6 בינואר 2005, בעקבות החלטת אספת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. כתוצאה מכך, עברה השליטה בחברה מידיה של מדינת ישראל לרשות חברת כנפיים, שלה אופציה להגדלת סך המניות שברשותה ל-47%. סמוך לאחר מכן, במרץ 2005, החליף חיים רומנו את עמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל החברה.

בינואר 2007 חתמה אל על על הסכמים לשיתוף פעולה עם אוסטריאן איירליינס, סוויס ולופטהאנזה, ולפיהם יתאמו החברות את לוחות הזמנים שלהן במטרה להבטיח זמני המתנה קצרים לטיסות המשך. בעקבות זאת, החלה אל על לשווק טיסות למספר יעדי המשך באירופה דרך נמלי התעופה של ציריך, וינה ופרנקפורט. במרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה, ובאמצע 2008 היא התכוונה להפסיק את טיסותיה גם לאתונה אבל הדבר לא יצא לפועל. החברה התכוונה לסגור גם את הקו לקהיר, אך נעתרה לבקשת שלטונות ישראל כי תמשיך להפעילו בשל חשיבותו הפוליטית. לבסוף, בשנת 2012, סגרה החברה סופית את הקו בגלל חוסר יעילותו הכלכלית והקושי על שמירת ביטחון הנוסעים בנמל התעופה בקהיר.

הישגים מבצעיים בולטים

באפריל 1980, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים טסה אל על לראשונה לקהיר. במרץ 1984 ביצעה אל על את הטיסה הבינלאומית הראשונה של מטוס בואינג 767 בנתיב מונטריאול - תל אביב. במאי 1988 ביצעה אל על את הטיסה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה במסלול לוס אנג'לס - תל אביב: 7,000 מיל בכ-13 שעות ו-41 דקות. בינואר 1990, עם התגמשות החוקים במדינות הגוש הקומוניסטי, החלה החברה להפעיל טיסות למוסקבה.

ב-24 במאי 1991 הטיס מטוס בואינג 747 של החברה מספר שיא של נוסעים,1087 עולים הוטסו מאדיס אבבה לישראל כחלק מפעילות החברה במבצע שלמה להטסת יהודי אתיופיה לארץ. ביוני 1996 טסה אל על לראשונה לעמאן (קו שאינו מופעל עוד).

בשנת 2001, לאחר פיגועי 11 בספטמבר, זכתה אל על להיות החברה הראשונה שהורשתה לטוס בארצות הברית, יומיים לפני שאר החברות.

ב-13 בנובמבר 2013, הטיס מטוס בואינג 747 של אל על משלחת חיילי צה"ל לסיוע הנפגעים בסופת הטייפון בפיליפינים.

היחס לשבת

בשנת 1977 ובעקבות עליית הליכוד לשלטון, נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה, אך מצאה דרכים לעוקפה באופן חלקי ומוגבל באמצעות חתימת הסכמים לשותפות קוד ושימוש במותג סאן דור. בעקבות שביתה כללית במשק בסוף חודש נובמבר 2006 וסגירתו של נתב"ג, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ. מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידי ציבור הנוסעים החרדי. לאחר מגעים ממושכים, הושג, ב-5 בינואר 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת. עוד הוסכם על קיומו של מעין גוף בורר למקרים בהם יתעורר הצורך בטיסה בשבת.

מאבקים משפטיים

בשנת 1989 הגיש יונתן דנילוביץ', דייל בחברה, תביעה נגד אל על בבית הדין האזורי לעבודה, בגין אפלייתו בזכות לכרטיסי טיסה חינם לבן זוגו, לעומת בני זוג הטרוסקסואלים. בית הדין פסק לטובת דנילוביץ', וקבע שהמדובר בהפליה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החברה ערערה בבית הדין הארצי לעבודה, והפסידה גם שם. החברה לא השלימה עם תוצאה זו, ועתרה לבג"ץ. בשנת 1994 דחה בג"ץ את עתירתה של חברת אל על, ואישר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

ב-1998 נתבעה החברה בבית הדין לעבודה, על כך שאינה מקבלת לשורותיה נשים כטייסות. אל על טענה להגנתה שהיא מקבלת רק בוגרי קורס טיס של חיל האוויר. בסופו של דבר ביטלה אל על את התנאי המפלה. בשנת 2001 קלטה אל על כטייסת את מרב שוורץ, שהיא גם האישה הראשונה בתפקיד וגם הראשונה שאינה בוגרת חיל האוויר.

באפריל 2010 חייב בית משפט השלום בחיפה את חברת אל על לשלם פיצויים לשני אחים ערבים מהכפר אכסאל. השופט קבע כי החברה השפילה אותם וחרגה מסמכותה כאשר הצמידה אליהם מאבטחת לאחר שכבר הסתיים שלב הבידוק הביטחוני.

יעדי אל על בטיסות ישירות

מדינות אליהן טסה החברה (2011):

  ישראל

  יעדי טיסות נוסעים

  מטען בלבד

  שותפות קוד בלבד

טיסות נוסעים

בסיס הפעולה המרכזי של אל על הוא בנמל התעופה בן-גוריון. החברה טסה ליעדים בכל היבשות, למעט אוסטרליה ואמריקה הלטינית, ורוב יעדיה נמצאים באירופה. החברה מפעילה טיסות למספר יעדי מפתח בצפון אמריקה, והם נמל התעופה קנדי שבניו יורק ונמל התעופה ניוארק שבניו ג'רזי, לוס אנג'לס, בוסטון וטורונטו, והיא מאפשרת טיסות המשך ליעדים נוספים ביבשת באמצעות שותפויות קוד. עוד מפעילה החברה טיסות להונג קונג, בייג'ינג, מומבאי ובנגקוק במזרח הרחוק, וליוהנסבורג באפריקה. בשל מגבלות טיסה מעל מדינות עוינות, מתארך משך הטיסות לבנגקוק ולמומבאי בכשלוש שעות.

אל על מפעילה טיסות ל-52 יעדים ב 32 מדינות. באפריל 2009 חנכה החברה קו תעופה ישיר לסאו פאולו בברזיל, שבוטל בנובמבר 2011 בשל חוסר כדאיות כלכלית. בשנת 2010 חנכה אל על את הקו שלה לאילת מנמל התעופה בן-גוריון. בשנת 2013 בוטל קו זה בשל מסלול לא בטוח של הטיסה.

• צפון אמריקה: ניו יורק, לוס אנג'לס, טורונטו, ניוארק, בוסטון.
• מרכז אמריקה: פונטה קאנה (החל מאוקטובר 2016)
• אפריקה: יוהנסבורג, סיישל (מתכונת עונתית של סאן דור), קילימנג'רו וזנזיבר.
• אסיה: תל אביב, בייג'ינג', בנגקוק, הונג קונג, מומבאי.
• אירופה: אמסטרדם (אל על וסאן דור), אתונה, בודפשט (UP), בוקרשט, בריסל, ברלין (UP), ברצלונה, ונציה, ז'נבה, וינה, ורשה, לונדון, לרנקה (UP), מוסקבה, מדריד, מילאנו, מינכן, מרסיי, סופיה, סנט פטרסבורג, פרנקפורט, קייב (UP), פראג (UP), פריז (אל על וסאן דור), ציריך, רודוס (סאן דור), רומא, לובליאנה, בלגראד, ניס, קורפו, סופיה, נאפולי, זקינתוס (סאן דור), ליסבון, וילנה, ורונה, זאגרב, איביזה (סאן דור).

הסכמים לשותפות קוד

אל על חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם מספר חברות .

• ג'ט בלו איירווייז - יעדי המשך בארצות הברית.
• איבריה איירליינס – טיסות בקו תל אביב למדריד (שני המובילים) ולברצלונה (אל על בלבד)
• סוויס – טיסות בקו תל אביב-ציריך (שני המובילים) ובקו תל אביב-ז'נבה (אל על בלבד)
• תאי אירווייז אינטרנשיונל – טיסות בקו תל אביב-בנגקוק (אל על בלבד)
• אייר צ'יינה – טיסות בקו תל אביב-בייג'ינג (אל על בלבד)
• S7 איירליינס – טיסות בקו תל אביב-מוסקבה (אל על בלבד) ובקו מוסקבה-נובוסיבירסק ומספר יעדים נוספים בתוך רוסיה (S7 סייביריה איירלינס בלבד)
• וייטנאם איירליינס - טיסות בקו תל אביב-הונג קונג (אל על בלבד) ובקו הונג קונג - האנוי והונג קונג - הו צ'י מין סיטי (וייטנאם איירליינס בלבד)
• אתיופיאן איירליינס - טיסות בקו תל אביב-אדיס אבבה ומאדיס אבבה ליעדי המשך ברחבי אפריקה (אתיופיאן איירליינס בלבד).

טיסות מטען

החברה מפעילה טיסות מטען ישירות קבועות אל ניו יורק, דרום קוריאה, קזחסטן ולייז'.

יעדי אל על - טיסות נוסעים במטוסי אל על

צי המטוסים

ערך מורחב – צי מטוסי אל על

• צי החברה מונה 44 מטוסים (נכון למרץ 2016), כולם מתוצרת חברת בואינג: 737 (מהדגמים 800 ו-900), 747 (מהדגם 747-400 המיועדים להטסת נוסעים ומטענים, לרוב ליעדים ארוכי-טווח), 767 ו-777. בעבר הפעילה החברה מטוסים מתוצרת לוקהיד ודאגלס. המטוס האחרון שאינו מתוצרת בואינג היה מטוס מתוצרת מקדונל דאגלס דגם MD-11ER. הוא נחכר מ-World Airways במהלך הקיץ של שנת 2000, ושירת בעיקר בקו תל אביב - לוס אנג'לס, אם כי יש לציין שבואינג רכשה את מקדונל דאגלס כבר ב-1997 כך שבעצם ב-2000 היה מטוס זה למעשה של בואינג.
• 37 ממטוסי החברה נמצאים בטיסות אל על, ו-7 מטוסי בואינג 737-800 מוחכרים לחברות הבת שלה, שהן סאן דור והמותג UP, כאשר הם צבועים בצבעי חברת הבת שלהם.
• ניסיונות רבים של יצרנית המטוסים האירופית איירבוס למכור מטוסים לחברה נכשלו עד עתה, בעיקר בגלל לחץ אמריקני, על אף שטייסי המבחן של אל על המליצו על רכישת מטוסים של איירבוס^{[דרוש מקור]}.
• ב-5 באוגוסט 2015 הודיעה חברת אל על כי היא פותחת במשא ומתן ישיר מול בואינג לרכישת 15 מטוסי בואינג 787 "דרימליינר" (מדגמי ה-8 וה-9) בעלות כוללת של 900 מיליון דולר, עם אפשרות לרכישה של עוד 13. מסירת המטוס הראשון תתבצע באמצע 2017.
• ב-29 באוקטובר 2015 נחתם ההסכם בין חברת בואינג לאל על ובה נחתם כי אל על תרכוש 9 מטוסי 787 מהדגמים 8 ו-9, ועוד 6 מטוסים יוחכרו. בנוסף, לאחר סיום הרכישה יש לאל על אפשרות לרכישת 7 מטוסי 787-10. עלות העסקה היא 1.25 מיליארד דולר.

צי מטוסי אל על

מטוסי נוסעים
מטוס	בשירות	בהזמנה	אפשרות הזמנה	נוסעים					זיהוי כלי טיס ("זנב")	הערות
				F	J	Y+	Y	סה"כ
בואינג 737-800	9				16		138	154	4X-EKA "טבריה" 4X-EKB "אשקלון" 4X-EKC "בית שאן" 4X-EKF "כנרת" 4X-EKH "חדרה" 4X-EKJ "דגניה" 4X-EKL "נהלל" 4X-EKP "נהריה" 4X-EKS "קיסריה"	בתחילת שנת 2016 נצבעו מחדש מטוסי ה737-800 הישנים ביותר של החברה (EKA, EKB)
	4	1				18	171	189	4X-EKU "רעננה" 4X-EKM "רמלה" 4X-EKO "לוד" 4X-EKT "בית שמש"	מטוסי UP מטוס נוסף מהצי הקיים של אל על יועבר לטובת מותג זה.
	2				2		183	185	4X-EKI "מודיעין-מכבים-רעות" 4X-EKR "גבעתיים"	מטוסי סאן דור 4X-EKI משמש גם את טיסות אל על
בואינג 737-900ER	8				16		156	172	4X-EHA 4X-EHB 4X-EHC 4X-EHD 4X-EHE 4X-EHF 4X-EHH 4X-EHI	נכנסו לשרות אל על בשנים 2016-2013 ב-4X-EHI יופעל החל מקיץ 2016 שירות אינטרנט אלחוטי.
בואינג 747-400	6			-	26	40	389	455	4X-ELA "תל אביב-יפו" 4X-ELB "חיפה" 4X-ELC "באר שבע" 4X-ELD "ירושלים" 4X-ELE "ראשון לציון" 4X-ELH "אשדוד" EC-MDS	מטוסים אלו יוחלפו במהלך חמש השנים הקרובות במטוסי הבואינג 787 החדשים. מטוס חכור של חברת WAMOS AIR. מוחכר לחברת אל על לקיץ 2016.
				12	50	39	280	381
				8	41	34	320	403
בואינג 757-200	2								EC-HDS, EC-ISY	2 מטוסים חכורים מחברת פריבילג' סטייל הספרדית. מוחכרים לחברת אל על ומבצעים טיסות עבורה, עבור אפ וסאן דור.
איירבאס A340-500	1									חכור מחברת HI FLY
בואינג 767-300ER	7				30	28	157	215	4X-EAJ "בת ים" 4X-EAK "רחובות" 4X-EAL "משמר העמק" 4X-EAM ״דליית אל-כרמל״ 4X-EAP "הרצליה" 4X-EAR "כפר סבא" 4X-EAN	מטוסים אלו יוחלפו במהלך חמש השנים הקרובות במטוסי הבואינג 787 החדשים. אחד מהמטוסים יושאר לקו תל אביב-בוסטון.
					24	28	178	230
בואינג 777-200ER	6			6	35	34	204	279	4X-ECC "חולון" 4X-ECD "רמת-גן" 4X-ECE "שדרות" 4X-ECF "קריית שמונה" 4X-ECA "פתח-תקווה" 4X-ECB "נתניה" EC-MIA	משרתים באל על החל משנת 2001. מטוס חכור מחברת פריבילג' סטייל הספרדית, משמש בקו תל אביב–טורונטו.
בואינג 787-8		7			32		232	264		הגעת המטוס הראשון ברבעון שני של שנת 2017. יחליפו את מטוסי ה747 וה767 הישנים של החברה. 2 מתוך דגמי ה-8 ו-4 מדגמי ה-9 יהיו חכורים, ואילו שאר המטוסים בבעלות אל על.
בואינג 787-9		8
בואינג 787-10			6
אל על cargo
בואינג 747-400F	1			מטען					4X-ELF "דוכיפת"	המטוס נקנה מסינגפור בשנת 2010 ומאז משמש כמטוס המטען היחיד שיש לאל על.
סה"כ	43	16	6

מיתוג ושיווק

בואינג 720 של אל על בהית'רו, נושא את לוגו שנות ה-50, מוקף ברכבי שירות של החברה בצבעי ירוק-כחול הנושאים את הלוגו שאומץ בשנות ה-60

סמל החברה

בשנת 1949 עיצב הגרפיקאי הישראלי פרנץ קראוס, סמליל הכולל מגן דוד בעל כנפיים לבנות בתוך עיגול שבו השתמשה החברה עד לתחילת שנות ה-60. בשנת 1963 עיצבו במשותף המעצב הבריטי ג'ורג' הים (George Him) והמעצב ההולנדי אוטו טרוימן (Otto Treumann) את לוגו הריבוע באנגלית שכלל גם גרסה משנית בעברית. בשנת 1971 כחלק מהשקת עיצוב חדש למטוס בואינג 747 (בשיתוף עם המעצבת דורה גד, אשתו של אפרים בן ארצי, יו"ר אל על דאז) עיצב המעצב הישראלי דן ריזינגר לוגו אופקי המכיל שילוב של הסמל באנגלית ובעברית. סמל זה נחשב למהפכני בשל השילוב הדו-לשוני. העיצוב המקורי היה בצהוב ובשחור, ובשנת 1978 הוסף דגל ישראל לסמל. הסמליל התווסף למטוסים רק בשנת 1994 כאשר הצבעים הישנים הוחלפו בצבעים חדשים: כחול בהיר וכחול כהה. בשנת 2000, עברה החברה, תהליך מיתוג מחדש, על ידי המעצבת רות רהט. בתהליך עודכנו צבעי הסמל לכחול וכסף, ועוצב דגל החברה המורכב משתי רצועות בצבעי הלוגו. בנוסף עוצבו המטוסים בהתאם למיתוג החדש. בשנת 2006, החברה עברה תהליך מיתוג מחדש על ידי סטודיו "ברוך נאה". במסגרת התהליך עוצבה גרסה מעוגלת ורכה ללוגו הישן שצבעיו עודכנו לצבעי כחול וכסף כהים. בנוסף עוצבה מחדש תבנית הצביעה על גוף המטוסים.

• לוגו שנות ה-50 (בעיצוב פרנץ קראוס)
  לוגו שנות ה-50 (בעיצוב פרנץ קראוס)
• לוגו שנות ה-60 המוקדמות (עוצב על ידי אוטו טרוימן, הולנד)
  לוגו שנות ה-60 המוקדמות (עוצב על ידי אוטו טרוימן, הולנד)
• 
  הלוגו מ- 1972 עד 2000 (עוצב על ידי דן ריזינגר)
• 
  הלוגו בין השנים 2000-2006 (בעיצוב רות רהט)
• 
  הלוגו מאז 2006 (בעיצוב סטודיו ברוך נאה)

• 
  דגל החברה עד 2006 (בעיצוב רות רהט)
• 
  דגל החברה (סטודיו ברוך נאה)

קובץ:Up by Elal.jpg

לוגו המותג UP

UP

UP הוא מותג הטיסות הזולות של אל על, שהושק ב-26 בנובמבר 2013. מועד תחילת שירות הטיסות נקבע ל-30 במרץ 2014. בכך מיישרת "אל על" קו עם חברות תעופה רבות בעולם, המציעות לצרכן מחיר מינימלי עבור הטיסה עצמה, לצד אפשרות לרכוש בעלות נוספת מוצרים משלימים. בשלב הראשון יופעלו במסגרת המותג טיסות לואו קוסט ל-5 יעדים באירופה: ברלין, פראג, לרנקה, בודפשט וקייב. הטיסות מבוצעות בחמישה מטוסי בואינג 737-800 שהוסבו לטיסות UP ונצבעו מחדש בצבעי המותג: גוף המטוס נצבע בתכלת שבו שולבו עננים לבנים, וזנב המטוס ממשיך לשאת את דגל ישראל, תוך השמטת הפס הכחול התחתון.

סאן דור

ערך מורחב – סאן דור

סאן דור הוא מותג התעופה של אל על עבור טיסות שכר וטיסות עונתיות.

מועדון מתמיד

בדומה למקובל בשוק התעופה העולמי, מפעילה אל על את מועדון הנוסע המתמיד הקרוי מועדון "מתמיד", מאז שנת 1984. החל משנת 2005 מועדון מתמיד הוא מועדון הנוסע המתמיד היחיד שמפעילה החברה, ומחולק לחמש דרגות חברות – רגיל ("מתמיד"), כסף, זהב, פלטינה וטופ-פלטינה. "מתמיד קידס" הוא מותג משנה של המועדון ובו חברים ילדים בני שנתיים עד 12 שנים.

בעבר הופעלו ארבעה מועדוני לקוחות נפרדים: "מתמיד" החשוב והיוקרתי,"נאמן", "קונים טסים" ו"ראש בעננים". בכל אחד מארבעת המועדונים נהגו כללים שונים באשר לחברות בו, היקף ומשך צבירת נקודות ואופן ניצולן. כאמור, בשנת 2005 אוחדו כל ארבעת המועדונים והותאמו חוקיו העיקריים של המועדון בהתאם למקובל בעולם התעופה המסחרית.

עקרון היסוד של מועדון מתמיד דומה לאלה של מועדונים דומים ברחבי העולם. תמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת אל על, נצברת לזכותו כמות מסוימת של נקודות אותן יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם, רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר בעת הטיסה. אל על חילקה את מפת יעדיה לשש רצועות בהתאם למרחק הטיסה מתל אביב, כשבכל רצועה נמצאים מספר יעדים שעליהם חלים כללי צבירה ומימוש נקודות זהים. זאת בניגוד לרוב חברות התעופה בעולם, המחשבות את צבירת ההטבות ומימושן בהתאם למרחק האמיתי (במיל) שטס חבר המועדון (או לפי מפתח כפולות קבוע בהתאם למחלקת השירות, עלות כרטיס הטיסה וכדומה).

בשנת 2014 הופק כרטיס "אל על Fly Card" כרטיס אשראי דיינרס המיועד לחברי מועדון הנוסע המתמיד המאפשר להם לצבור נקודות טיסה בגין שימוש בכרטיס האשראי וזאת ביחס המרה מועדף בהשוואה לכרטיסי אשראי אחרים.

למרות שנים של ניסיונות, אל על לא מצליחה להתקבל כחברה באף אחת מבריתות התעופה הגדולות.

קובץ:SundOrInternational.PNG

מטוס בואינג 737-700 של אל על. מראה תא הנוסעים. בקדמת התמונה - מחלקת עסקים. מאחור - מחלקת תיירים

החברה

מנכ"לי אל על

שם	תקופת כהונה
לואי אריה פינקוס	1949–1956
אפרים בן ארצי	1956 - 1963 (עד 1967 יו"ר)
שלמה להט (לנדאו)	1963 - 1967
מרדכי בן-ארי	1967–1977
מרדכי הוד	1977–1979
יצחק שנדר	1979–1982
רפי הר-לב	1982–1996
יואל פלדשו	1996–2000
דוד חרמש	2000–2002
עמוס שפירא	2003–2005
חיים רומנו	2005–2009
אליעזר שקדי	2010–2014
דוד מימון	20 במרץ 2014–מכהן

חברות בנות

ארוחת טיסה (2011)

בבעלות מלאה או חלקית של אל על נמצאות מספר חברות בנות בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה:

• סאן דור (ישראל) – הובלת נוסעים ומטענים בטיסות שכר (בשליטה מלאה).
• תמ"מ-תעשיית מזון מטוסים בע"מ (ישראל) – ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות כשרות למטוסים, אירועים וקייטרינג (בשליטה מלאה).
• כתית (ישראל) – הפעלת מסעדה ומזנונים בבסיס האם של אל על בנתב"ג (בשליטה מלאה).
• סופרסטאר הולידייס (אנגליה) – שיווק חבילות תיור ומכירת כרטיסי טיסה במחירים מוזלים על קווי אל על (בשליטה מלאה).
• בורנשטיין קייטררס (ארצות הברית) - ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות לחברות תעופה ולמוסדות אחרים. פועלת בנמל התעופה ע"ש קנדי בניו יורק (בשליטה מלאה).
• ACI (אייר קונסולידייטורס ישראל) – הקבצה של מטעני אוויר בנתב"ג במטרה לאפשר הוזלת משלוחים בדרך האוויר (היקף שליטה - 50%).
• איירתור (תור אוויר ישראל) – שיווק טיסות ומבצעים מיוחדים (היקף שליטה - 50%).
• סייבר (סייבר ישראל טכנולוגיות נסיעות) – מספקת למגזר סוכני הנסיעות בישראל שירותי הזמנות לחברות תעופה בעולם וכן הזמנות למגוון שירותי תיירות נוספים (מלונות, כלי רכב וכיוצא בזה). כמו כן מספקת שירותי תמיכה ותחזוקה למערכת כרמל אצל הסוכנים (היקף שליטה - 49%).
• קווי חופשה (ישראל) – שיווק ומכירה של שירותי תיירות, לרבות כסיטונאי וכמארגן של טיסות שכר מישראל ואליה (היקף שליטה - 20%).
• ממן אוויאיישן

בטיחות וביטחון

אבטחת טיסות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא קביעות רבות ללא מקורות. ראו גם דף שיחה.

אבטחה משטרתית סביב מטוס אל על בפרנקפורט

אל על מתאפיינת בהשקעה רבה באבטחת מטוסיה לאחר פיגועי 11 בספטמבר.שיטת האבטחה של אל על בתחנותיה השונות ברחבי העולם מבוססת על תשאול וסימון נוסעים, כאשר את התשאול מבצעים עובדי ביטחון אל על הפרוסים בתחנות השונות ברחבי העולם. במהלך השנים פורסמו תלונות שונות שתהליך הבדיקה (כאמור מבוסס ה-Profilling) מוטה וגזעני, ועל כך שתהליך הבידוק מבוסס על גורם אנושי ומפגר טכנולוגית לעומת נמלי תעופה מערביים אחרים, המבקרים טוענים שבכך ניתן היה לחסוך את עוגמת הנפש מבלי להתפשר על בטיחות הנוסעים. בנוסף בכל מטוס אל על בזמן הטיסה, יש לפחות איש ביטחון חמוש אחד, מאפיין ייחודי. תא המטען של כל מטוסי אל על מחוזק בפלדה, למקרה של פיצוץ, ותא הטייס מבודד מתא הנוסעים באמצעות דלת פלדה. הגישה אל תא הטייס היא דרך דלת כפולה שבה הדלת הראשונה נפתחת על ידי קוד סודי, ודלת שנייה שנפתחת לאחר סגירת הראשונה וקבלת אישור כניסה מהטייס. כל המזוודות המוטסות במטוסי אל על עוברות שיקוף בנמלי התעופה לפני העמסתן.^{[דרוש מקור]}

תאונות ותקריות

• ב-6 בפברואר 1950 התרסק מטוס דאגלס DC-4 סקיימאסטר של "אל על" בעת ההמראה בשדה התעופה לוד במזג אוויר קשה. המטוס נפל על המסלול מגובה 15 מטרים והחל לבעור. כל נוסעי המטוס וצוותו נחלצו בשלום, אך המטוס נשרף כליל.
• ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריז ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
• ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר שהחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות במבצע תשורה, והשמידו 14 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.
• ב-18 בפברואר 1969 תקפה חוליית מחבלים של "החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס אל על בציריך. בהתקפה נפצעו שני אנשי צוות (אחד מהם, יורם פרס, מת מפצעיו) ונגרם נזק למטוס, אך נמנע אסון כבד בזכות המאבטח המוטס, מרדכי רחמים, שירה לעבר התוקפים והרג את ראש החוליה.
• ב-10 בפברואר 1970 תקפו שלושה מחבלים נוסעי אל על במינכן. בין הפצועים הייתה השחקנית חנה מרון, שנפצעה קשה ובעקבות כך נקטעה רגלה השמאלית.
• ב-6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ארבעה מטוסים בו-זמנית, באירוע שידוע כחטיפת המטוסים לשדה דאוסון. באותו יום, נחטפו לירדן שלושה מטוסים בידי פעילי החזית העממית ופוצצו שם, ורק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו וליילה ח'אלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים, אנשי הביטחון הישראלים והכלכל שלמה וידר שהיו על המטוס. שלמה וידר קיבל את עיטור האומץ של שר התחבורה על פעולתו זו. ארגולו נהרג ואילו ח'אלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.
• ב-16 באוגוסט 1972 התפוצץ מטען חבלה במטוס אלעל בטיסה 444 מרומא. הקברניט יהודה פוקס הנחית את המטוס הפגוע בנמל התעופה של רומא. על מעשיו אלה קיבל את עיטור המופת של שר התחבורה.
• ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג אשר הוטמנה בחפציה בלא ידיעתה על ידי ארוסה הפלסטיני, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.

אסון ביילמר

• בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4X-AXG) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. לאחר שמטוס המטען המריא משדה התעופה סכיפהול באמסטרדם, התנתק ונפל מנוע מספר 3 של המטוס, פגע במנוע 4 והפיל גם אותו. שני המנועים נפלו לאגם ולא גרמו נזק. בגלל נפילת המנועים נשברו החיישנים במנועים המודיעים לטייס שיש שרפה במנוע, ובתא הטייס האזעקה המודיעה לטייס שיש שריפה במנועים התחילה לפעול (כאשר מפסיקים לפעול 2 מנועים במטוס ארבעה-מנועי ניתן להתכונן לנחיתת חירום, אך כשיש שריפה ב-2 מנועים יש צורך לנחות באופן מיידי לפני שהמטוס ישרף כליל). מכיוון שהמטוס היה מטוס מטען וחלונות הגוף שלו היו חסומים, הטייסים לא יכלו לראות אם המנועים אכן עולים באש, ולכן החליטו לנחות במהירות, למרות שלא ידעו מה קרה למנועים. הטייסים ניסו לנחות בשדה התעופה סכיפהול באמסטרדם פעמיים אך ללא הצלחה. בפעם השלישית, כאשר פתחו לבסוף את מעצורי האוויר שתפקידם להאט את המטוס, נפתחו מעצורי האוויר רק בכנף הימנית ולא בשמאלית, בשל הנזק שנגרם לכנף זו כתוצאה מנפילת המנועים. עקב כך סטה המטוס באופן חד ימינה, והתנגש בבניין מגורים.
• ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דלפקי הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טרור.
• ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום ביטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.
• באפריל 2005 כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל על, לאחר המראת המטוס ממוסקבה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2,000 - 3,000 רגל (600 - 700 מטרים), סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה המהירות באופן משמעותי והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב העלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק, נכנסה לפעולה, והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.
• ב-5 ביולי 2012 נחת מטוס בואינג 747-400 נחיתת חירום מוצלחת בנמל התעופה לונדון הית'רו לאחר 40 דקות של טיסה, בעקבות אש שפרצה במנוע מספר 4 וגרמה לו לאיבוד כוח. הטייסים חזרו ללונדון עם 3 מנועים.
• בחודש אפריל 2013 מטוס מסוג בואינג 737 התקרב בצורה מסוכנת לצלע הר בדרכו לאילת, הטייסים נסקו לגובה תוך חריגה לשטח המצרי. בעקבות כך הטייס הראשי באל על ביקש לבטל את קו אילת-תל אביב לטיסות לילה.

דיילי אל על

כשהוקמה אל על, על מנת להביא את חיים ויצמן משווייץ שישמש כנשיא מדינת ישראל, החברה הייתה צריכה לעמוד בתקנים בו בכל מטוס אזרחי חייבים להיות דיילים. לכך גויסו למשימה הרברט קוולר, מלצר ממלון “ארמון” בתל אביב, ומרים גולד, חיילת ששירתה כפקידה בחיל האוויר.

לאחר מכן, בשנותיה הראשונות של החברה הדיילים נקראו "סדרני טיסה" והמילה "דייל" באה לשימוש בשנות החמישים. הדיילות בתחילה נבחרו באקראי וצוידו במדים מאולתרים. מאוחר יותר, התארגנו חטיבות ההדרכה הממשלתיות וגופי התחבורה, ופתחו מסלול הכשרה מקצועי לדיילות ודיילים. דרישות הקבלה הבסיסיות היו על פי גיל, נשים עד 27 שנים וגברים עד 31, הופעה חיצונית נאה, ידע כללי גבוה ושליטה טובה בעברית ואנגלית.

בציבור הישראלי, נתפסו הדיילות כמושא יוקרתי ואפוף זוהר, כאשר רק מעטות מבין המועמדות הרבות שניסו להתקבל לקורס ההכשרה, עברו את מבחני הסינון המחמירים. באותן שנים, ישראל עסקה בבנייתו והאדרתו של "היהודי החדש" ונהגה להשתמש בדיילות אל על כשגרירות של המדינה החדשה. הדיילות והדיילים הוזמנו לאירועים של ארגונים יהודיים בחו"ל. הדימוי היוקרתי שנקשר למקצוע הדיילות נבע מהפער בין ההיצע לביקוש, מתנאי הקבלה הקשים יחסית (בעיקר בהשוואה למקצועות הנשיים שהיו מקובלים באותה עת), אשר כללו ידיעת שפה זרה. ב-1958 נערכה בארצות הברית תחרות יופי בינלאומית לדיילות ובמקום הראשון זכתה איילה הראל, דיילת אל על. עיתונים כמו העולם הזה נהגו לסקר בקביעות את דיילות אל על.

קישורים חיצוניים

בול ישראלי משנת 1962 המוקדש לחברת אל על, בעיצובם של האחים שמיר

• מדיה וקבצים בנושא אל על בוויקישיתוף
• מדיה וקבצים בנושא אל על באתר Airliners.net
• אתר חברת אל על
• אתר המורשת של החברה
• היסטוריית הבטיחות של אל על, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
• אתר האינטרנט של המותג up
• תבנית:TASE
• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר "מאיה"

• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר גלובס
• אתר ת.מ.מ. חברת הבת למזון למטוסים, קייטרינג לאירועים
• חוות דעת נוסעים
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
  פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מודעת פרסומת של אל על משנת 1960 אופיינית לתקופתה, דבר, 13 באפריל 1960
• תבנית:TheMarker1
• חדשות 2, ‏חלום בעלייה: מטוס ה"דרימליינר" מגיע לאל-על, באתר ‏מאקו‏, 8 ביוני 2012
• תבנית:TheMarker1
• תבנית:TheMarker1
• אל על חונכת טיסות לאירופה, יומני כרמל יוני 1951, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית