לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "גד בן-עמי צרפתי"

מ
אין תקציר עריכה
מ
|תאריך לידה=[[5 בנובמבר]] [[1916]]
|תאריך פטירה=[[30 בדצמבר]] [[2005]]
|תמונה=[[תמונהקובץ:GadBenAmiZarfatti.jpg|מרכז|100px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=מחקרים ב[[סמנטיקה]] של העברית
גנרל גאלטירו צרפתי נעזר במעמדו הרם כדי להשיג לבנו הציוני אשרת תייר ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1939]]. ג'ורג'ו צרפתי החליט להישאר בארץ ישראל, וכשפגה אשרת התייר שינה את שמו הפרטי לגד בן-עמי. שהה בקיבוץ [[גבעת ברנר]] בניסיון להקים יישוב משותף לדתיים וחילוניים - ניסיון שלא צלח. גד היה מדריך בהכשרה שעלתה ל[[טירת צבי]], שם שימש בתפקידים שונים, בין היתר נעזר בניסיונו כפרש איטלקי ושימש כשומר רכוב. באחד הסיורים נתקל בהתגרות של [[בדואים]] מקומיים, התפתחה קטטה, וגד נאלץ לשנות את שמו לגרשון מחשש לנקמה או למעצר על ידי הבריטים. בהמשך, מתוך רצון להעמיק בלימודי קודש, הצטרף לצעירים ממנו בלימודים תורניים בישיבות [[ישיבת כפר הרוא"ה|כפר הרוא"ה]] ו[[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]]. ב[[מלחמת העצמאות]] הוצב במפקדת [[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]] ועסק בעריכה ותרגום של ספרי הדרכה לתותחנים.
 
גד בן עמי נשא לאישה את רחל לבית לוי ולזוג נולדו שלושה ילדים. בשנת [[1984]] נהרגה רחל ב[[תאונת דרכים]], בעת שהשניים שהו ב[[שנת שבתון|שבתון]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. נישא בשנית לבלה לבית שור, ובשנותיו האחרונות התגרש ממנה.
 
לגד בן עמי ולרחל צרפתי תשעה עשר נכדים ונינים רבים.
 
ב-[[1946]] החל ללמוד [[תלמוד]] ולשון עברית ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים, בין השאר אצל [[יחזקאל קוטשר]]. הדוקטורט שלו שילב את הרקע המתמטי ואת הידע הבלשני ועסק בנושא "מונחי המתמטיקה בספרות העברית והמדעית בימי הביניים", ויצא לאור לימים כספר ב[[הוצאת מאגנס]]. את התואר דוקטור בלשון עברית קיבל ב-[[1963]]{{הערה|{{דבר||תואר דוקטור לפילוסופיה|1964/06/15|00601}}}} ואז החל ללמד במחלקה ללשון עברית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. מ-[[1978]] עמד בראש המחלקה עד פרישתו לגמלאות בשנת 1984. מלבד זאת היה חבר [[האקדמיה ללשון העברית]], פעיל בוועדות המקצועיות וסגן הנשיא של האקדמיה, והשתתף בעריכת [[המילון ההיסטורי ללשון העברית]]. בתש"ס (2000) זכה ב[[פרס ישראל]] בחקר הבלשנות על מחקריו.
 
גד בן-עמי צרפתי עסק בעיקר ב[[סמנטיקה]] של העברית, והוציא לאור שני ספרים בתחום זה: "סמנטיקה עברית" (1978) ו"העברית בראי הסמנטיקה" (2001). ספרים אלו משמשים כספרי היסוד בתחום הסמנטיקה בעברית. כן עסק במינוח המדעי ב[[תקופת הביניים של העברית|עברית של ימי הביניים]] ובשנותיו האחרונות חקר כתובות עבריות ביצירות [[אמנות]] מתקופת ה[[רנסאנס]] ואילך. אסופה של מחקריו בשם "כלשון עמי" יצאה לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בתשנ"ז (1997).
 
==קישורים חיצוניים==