שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  לפני 3 שנים
תוכניות לכיבוש האזור החופשי הוכנו זה מכבר על ידי הצבא הגרמני, על מנת להתכונן למצב שבו הנהגתו הפוליטית של ממשל וישי תיטה לטובת בעלות הברית. שם הקוד שהוכן להן היה "מבצע אטילה". פקודתו של היטלר לכיבוש האזור החופשי כונתה "מבצע אנטון". בד בבד כבשו צבאות [[איטליה הפשיסטית]] את [[ניס]] ואת [[קורסיקה]] מידי שלטונות וישי. ב-[[12 בנובמבר]] תם מבצע כיבוש צרפת.
 
אנשי וישי קיבלו את הכיבוש כמעט ללא התנגדות. מיד לאחר הכיבוש פורק "צבא שביתת הנשק" שהוקם לאחר כניעת צרפת בשנת [[1940]], כאשר במסגרת הסכם הכניעה הותר לצרפת להחזיק צבא בן 100,000 חייל. מעטים הם שגילו התנגדות. הגנרל [[ברנארז'אן דה לאטר דה טאסיניטסיני]] ניסה להתנגד לתוקפים ונשלח למאסר. לאחר הכיבוש נתפס אף וייגאן ונאסר.
 
ב[[טולון]] עגן הצי הצרפתי, שהיה הנכס החשוב ביותר בידי ממשלת וישי, שנותרה על כנה, ואף התיימרה עתה לשלוט בכל שטחה של צרפת, שלטון אזרחי. בראש הצי עמד האדמירל [[ז'אן דה לאבורד]]. דה לאבורד עמד בפני לחצים מכל הצדדים. מפקדו, האדמירל אופאן, ניסה לשכנעו להפליג לצפון אפריקה ולהצטרף שם לבעלות הברית. הנאצים ניסו אף הם לשים ידם על הצי, ויחידותיהם הקיפו את טולון. ב-[[27 בנובמבר]] החליטו ראשי הצבא והצי הגרמני לפעול ולתפוס את הספינות בכוח. עם הגעת הכוחות הגרמניים לאזור הנמל, הורה דה לאבורד על טיבוע ספינות הצי. לפקודתו הוטבעו 77 ספינות, ובהן שלוש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] ("דאנקרק", "סטרסבור" ו"פרובאנס"), 8 [[סיירת (אונייה)|סיירות]], 16 [[משחתת|משחתות]] ו-16 [[צוללת|צוללות]].{{הערה|שארל דה גול, '''מאבק לחירות''', כרך שני "אחדות במערכה", הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 56}}

תפריט ניווט