פדרו הרביעי, מלך אראגון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
תקופת שלטונו הייתה מאופיינת בניסיונות לחזק ולייצב את ממלכתו מול גורמים אנטי-מלוכניים ([[איחוד אראגון]]) ונוכח מלחמות שניהל בסרדיניה, [[סיציליה]], דרום איטליה, [[האיים הבלאריים]] ו[[יוון]]. כיבושיו ביוון הקנו לו את התואר "דוכס אתונה ונאופטריה" ב-[[1381]]. |
תקופת שלטונו הייתה מאופיינת בניסיונות לחזק ולייצב את ממלכתו מול גורמים אנטי-מלוכניים ([[איחוד אראגון]]) ונוכח מלחמות שניהל בסרדיניה, [[סיציליה]], דרום איטליה, [[האיים הבלאריים]] ו[[יוון]]. כיבושיו ביוון הקנו לו את התואר "דוכס אתונה ונאופטריה" ב-[[1381]]. |
||
פדרו היה בנו הבכור של [[ |
פדרו היה בנו הבכור של [[אלפונסו הרביעי, מלך אראגון]], וירש את כל תאריו, למעט התואר "הרוזן מאורז'ל", שירש אחיו הקטן, ז'אומה. |
||
ספרים: |
ספרים: |
||
גרסה מ־12:39, 28 באוגוסט 2016
פרו הרביעי (באראגונית: Pero IV d'Aragón; נולד בספטמבר 1319 - 5 בינואר 1387 הקרוי גם "פדרו חובב הטקסים" או "פדרו בעל הפגיון") היה מלך אראגון, סרדיניה וקורסיקה (כפדרו הראשון), מלך ולנסיה (כפדרו השני) ורוזן ברצלונה וקטלוניה (כפדרו השלישי) מ-1336 ועד מותו. הוא הדיח את המלך ז'אומה השלישי ממיורקה והפך למלך מיורקה ב-1344.
תקופת שלטונו הייתה מאופיינת בניסיונות לחזק ולייצב את ממלכתו מול גורמים אנטי-מלוכניים (איחוד אראגון) ונוכח מלחמות שניהל בסרדיניה, סיציליה, דרום איטליה, האיים הבלאריים ויוון. כיבושיו ביוון הקנו לו את התואר "דוכס אתונה ונאופטריה" ב-1381.
פדרו היה בנו הבכור של אלפונסו הרביעי, מלך אראגון, וירש את כל תאריו, למעט התואר "הרוזן מאורז'ל", שירש אחיו הקטן, ז'אומה.
ספרים: "הקתדרלה ליד הים" מאת אילדפונסו פלקונס מתארת את הקרבות בתקופת כהונתו של המלך.
| הקודם: אלפונסו הרביעי |
מלך אראגון |
הבא: חואן הראשון |