אהרן הגדול מקרלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: תבנית סדרה
שורה 42: שורה 42:


==משפחתו==
==משפחתו==
לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] ורבקה אשת בזיווגו השני של [[שלום שכנא אלטשולר]].
לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב{{הערה|מאמר מקיף אודותיו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13104&st=&pgnum=102 כאן]}} עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] ורבקה אשת בזיווגו השני של [[שלום שכנא אלטשולר]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־04:21, 31 באוגוסט 2016

תבנית:אדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.

קורות חייו

נולד ביאנובה ליעקב ופערל.[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".

אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.

רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".

דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.

משפחתו

לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב[2] עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשת בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]
  2. ^ מאמר מקיף אודותיו כאן


הקודם:
-
אדמו"רי קרלין הבא:
רבי שלמה מקרלין