נפתלי אמסטרדם – הבדלי גרסאות
קו מפריד בטווח מספרים |
עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''רבי נפתלי דב אמסטרדם''' ([[1832]] - [[1916]]), מראשוני [[תנועת המוסר]] ב[[ליטא]], ומגדולי תלמידיו של רבי [[ישראל מסלנט]]. |
'''רבי נפתלי דב אמסטרדם''' ([[1832]] - [[1916]]), מראשוני [[תנועת המוסר]] ב[[ליטא]], ומגדולי תלמידיו של רבי [[ישראל מסלנט]]. |
||
נולד ב[[עיירה]] [[סלנט]] שבליטא בשנת [[תקצ"ב]]. מנערותו התבלט בשקידתו וביראתו, ורבי ישראל סלנטר מסר לידו את בנו לחנכו. למד אצל רבי ישראל סלנטר ב[[בית מדרש]]ו ב[[וילנה]] וב[[קובנה]], והיה בין התלמידים המיוחדים של רבי ישראל. |
|||
לאחר |
לאחר נישואיו סירב לקבל על עצמו רבנות ופתח [[מאפייה (מפעל)|מאפייה]] בביתו לפרנסתו, אך רבו רבי ישראל אסר עליו לעבוד בה כפועל פשוט ולכן חיפש משרת רבנות. בשנת [[1867]] התמנה לרבה של [[הלסינקי]], (לימים בירת [[פינלנד]]), בה כיהן כשמונה שנים. במהלך שנת [[1870 ]]ניסה לעבור לרבנות [[נובגורוד]], אך הניסיון נכשל והוא שב להלסינקי עד שנת 1875 אז התפטר ושב לקובנה. בקובנה הוא חי בעוני ור' ישראל שלחו לכהן ב[[סנקט פטרבורג]] כ[[מורה צדק]] לצד חברו ר' [[יצחק בלאזר]], תפקיד בו כיהן כשנה. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית. |
||
| ⚫ | |||
בשנות מגוריו בהלסינקי התמסר רבי נפתלי לחיי הדת בעיר, אך ריחוקו ממשפחתו שנשארה בקובנה הכריעה לבסוף את הכף, ובשנת 1875 התפטר ושב לקובנה. |
|||
| ⚫ | |||
אך בקובנה לא שפר עליו מזלו, והוא חי חיי צער ודחקות, שהפריעו לו מאוד בלימודיו ובדרכו המוסרית. לכן פנה לר' ישראל סלנטר בבקשה שיסייע בעדו למצוא משרה רבנית. ר' ישראל שלחו לכהן ב[[סנקט פטרבורג]] כ[[מורה צדק]] לצד חברו ר' [[יצחק בלאזר]], תפקיד בו כיהן בין 1877–1878. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש לחלוטין את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
רבי נפתלי אמסטרדם נפטר בירושלים ב[[ו' באדר]] [[ה'תרע"ו]] ([[1916]]) ונטמן ב[[הר הזיתים]]. |
רבי נפתלי אמסטרדם נפטר בירושלים ב[[ו' באדר]] [[ה'תרע"ו]] ([[1916]]) ונטמן ב[[הר הזיתים]]. |
||
גרסה מ־12:50, 5 בספטמבר 2016
רבי נפתלי דב אמסטרדם (1832 - 1916), מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.
נולד בעיירה סלנט שבליטא בשנת תקצ"ב. מנערותו התבלט בשקידתו וביראתו, ורבי ישראל סלנטר מסר לידו את בנו לחנכו. למד אצל רבי ישראל סלנטר בבית מדרשו בוילנה ובקובנה, והיה בין התלמידים המיוחדים של רבי ישראל.
לאחר נישואיו סירב לקבל על עצמו רבנות ופתח מאפייה בביתו לפרנסתו, אך רבו רבי ישראל אסר עליו לעבוד בה כפועל פשוט ולכן חיפש משרת רבנות. בשנת 1867 התמנה לרבה של הלסינקי, (לימים בירת פינלנד), בה כיהן כשמונה שנים. במהלך שנת 1870 ניסה לעבור לרבנות נובגורוד, אך הניסיון נכשל והוא שב להלסינקי עד שנת 1875 אז התפטר ושב לקובנה. בקובנה הוא חי בעוני ור' ישראל שלחו לכהן בסנקט פטרבורג כמורה צדק לצד חברו ר' יצחק בלאזר, תפקיד בו כיהן כשנה. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית.
בשנים אלו פעל להפצת שיטת המוסר בסביבתו, ובמסירת שיחות מוסר בישיבות שיטת המוסר.
בשנת 1906 נפטרה אשתו, ומיד לאחר מכן עזב את קובנה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים, גם בה היה פעיל בהרבצת תורה ומוסר.
רבי נפתלי אמסטרדם נפטר בירושלים בו' באדר ה'תרע"ו (1916) ונטמן בהר הזיתים.
בנו רבי אליעזר לוין שימש כרב בנאדארזין (Nadarzyn) שבפולין.
קישורים חיצוניים
- 'אמשטרדם, ר' נפתלי ב"ר שלמה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 29 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1227).
| תנועת המוסר | ||
|---|---|---|
| אישים | יוסף זונדל מסלנט • ישראל מסלנט • יצחק בלאזר • נפתלי אמסטרדם • אברהם שינקר • הסבא מקלם • הסבא מסלבודקה • הסבא מנובהרדוק • אליעזר גורדון • ירוחם ליבוביץ • יצחק אייזיק שר • אליהו לופיאן • אברהם אליהו קפלן • יחזקאל לוינשטיין • אליהו דסלר | |
| ישיבות | ישיבת סלבודקה • תלמוד תורה (קלם) • ישיבת נובהרדוק | |
| ערכים נוספים | גדלות האדם • תנועת המוסר (ספר) • משגיח | |