לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "בדחן"

נוספו 3 בתים ,  לפני 5 שנים
מ (שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים)
'''{{שם|בַּדְחָן'''}} הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים [[יהדות|יהודיים]], חגים וימי מועד אחרים. הבדחנים הראשונים נזכרו כבר בסוף [[ימי הביניים]], ב{{ה|מאה השלוש עשרה}} ו[[המאה הארבע עשרה|הארבע עשרה]]. דמות הבדחן התפתחה בהשפעת דמות ה[[ליצן]] (או [[ליצן חצר]]) ה[[אירופה|אירופית]], כמקבילה יהודית לה. הבדחנים היו מעין [[אמן (אמנות)|אמנים]] נודדים, שהיו נוסעים מעיירה לעיירה ומ[[כפר]] לכפר, מקהילים את הקהל ומשעשעים אותו בדברי [[בדיחה]], ב[[חריזה|חרוזים]] וב[[שיר]]ים, הטפות [[מוסר]] היתוליות ועוד.
 
מעמד הבדחן הלך והתפתח ב[[יהדות מזרח אירופה|קהילות ישראל במזרח אירופה]], והוא קנה לו כלים אמנותיים מגוונים, דיקלום ו[[מחזה|הצגה]], [[אלתור]], וזימרה ועוד. בתחילה, כונו הבדחנים 'לצים' או 'גחכנים', אולם בהמשך, בעקבות השיפור במעמדם, כונו בדחנים. בנוסף, נדרשה מהם שליטה מופלאה ב[[טקסט]]ים ה[[ארון הספרים היהודי|יהודיים]] על כל צורותיהם. במאתיים השנים האחרונות שלפני השמדת [[יהדות מזרח אירופה]], הפכו הבדחנים למנחים ולמנהלי ה[[טקס]]ים היהודיים; [[חופה|חופות]] ולידות, [[ברית מילה|בריתות]] ו[[פדיון הבן|פדיונות]], טקסי חג ה[[פורים]] ועוד, נוהלו על ידי הבדחנים, בלווית [[תזמורת]] [[כליזמר (נגן)|כליזמרים]] או בשירה עצמית.