עשה לך רב

עשה לך רב היא עצה המופיעה (פעמיים) במסכת אבות, ומבטאת רעיון בסיסי ביהדות.

במסכת אבות פרק א' משנה ו' נאמר:

"יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות".

הפרשנות על משנה זו גורסת, כי מדובר ברב המלמד תורה; רבי עובדיה מברטנורא, למשל, כתב בפירושו: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".

באבות דרבי נתן מפורט הטעם לכך:

"עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה'".

הרמב"ם כתב בפירושו, שהסיבה היא "שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אפילו אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו".

המאירי הוסיף, שמטרת העצה היא שהאדם ילמד מאדם אחר, כדי לקבל רעיונות שונים, וגם על מנת לקבל ביקורת חיצונית על מעשיו: "דאפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

הפעם השנייה שבה מובאת עצה זו במסכת אבות מופיעה בהמשך הפרק, במשנה טז:

"רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות".

כאן נוטים הפרשנים לומר, שכוונת רבן גמליאל היא, שכדאי שיהיה לאדם רב, כדי שתהיה כתובת לפנות אליה במקרה של ספק בהלכה. הם מסיקים זאת, כנראה, מהמשך דבריו: להמנע מספק בהלכה ("אל תרבה לעשר אומדות" היא עצה דומה: למדוד את התרומה בצורה מדויקת, כדי להמנע מנתינה של כמות קטנה מדי), כדי להמנע מלחטוא.

המשמעות הרחבה

המשמעות הרחבה של רעיון זה היא, שליהודי דרוש מנהיג רוחני שינחה אותו בדרכיו. לא רק כזה שילמדו תורה או יורהו הלכה, אלא גם יאחוז בהשקפותיו. יתרה מזו, יש מפרשים שצריך האדם דמות המזוהה עמו. הרב שי פירון כתב בנושא כך:

"...ממשנתנו אנו יכולים ללמוד הנהגה עקרונית: אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים".

עם זאת, הרב זלמן מלמד קבע, שאדם שיש לו אל מי לפנות בענייני הלכה - אף אם אינו לומד מפיו תורה בקביעות או מזדהה עם השקפותיו - אינו צריך לחפש לו רב. [1]

קישורים חיצוניים

• הרב פתחיה מנקין, פרשנות על משנה ו', באתר "דעת".
• הרב משה צוריאל, האם "עשה לך רב" הוא מחייב?, אתר ישיבת בית אל.
• הרב שי פירון עשה לך רב, באתר "כיפה".
• שאלות בענייני הלכות "עשה לך רב", אתר ישיבת עטרת כהנים.
• אראל סגל, עשה לך רב - והסתלק מן הספק?!.
• אהוד לם, עשה לך רב - ההבחנה בין פוליטיקאים ושאר שליחי ציבור, לבין מנהיגים רוחניים, רבנים והוגי דעות, אתר "האייל הקורא".