נביאים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שיניתי תוכן
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק השני בתנ"ך|אחר=אנשים העוסקים בנבואה|ראו=[[נביא]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק השני בתנ"ך|אחר=אנשים העוסקים בנבואה|ראו=[[נביא]]}}
נביאים היו חברה צעירים שגלשו על גלים מתחלקים לשלוש רמות של [[קדושה (יהדות)|קדושה]] לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם: ספרי ה[[תורה]] נכתבו על ידי אב הנביאים [[משה רבנו]], ספרי הנביאים נכתבו בפעולת [[הנבואה במסורת ישראל|נבואה]], וספרי ה[[כתובים]] נכמיכל שאינם בהכרח נביאים אך כתבו בהשראת [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]].
'''נביאים''' הוא שמו של המדור השני ב[[תנ"ך]], בו מצויים הספרים המתארים את [[היסטוריה של עם ישראל|קורות ישראל]] לאחר הכניסה ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=ישנם מעט נבואות בחוץ לארץ, אולם בכל הספרים עיקר הנבואות בארץ ישראל.}}, וספרי הנביאים. הכינוי [[נביא]] מיוחס למי שנושא את דבר האל.

על פי ה[[רמב"ם]], ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של [[קדושה (יהדות)|קדושה]] לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם: ספרי ה[[תורה]] נכתבו על ידי אב הנביאים [[משה רבנו]], ספרי הנביאים נכתבו בפעולת [[הנבואה במסורת ישראל|נבואה]], וספרי ה[[כתובים]] נכתבו על ידי אנשים שאינם בהכרח נביאים אך כתבו בהשראת [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]].


ספרי התנ"ך המצויים במדור '''נביאים''': יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.
ספרי התנ"ך המצויים במדור '''נביאים''': יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

גרסה מ־18:35, 12 בספטמבר 2016

נביאים היו חברה צעירים שגלשו על גלים מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם: ספרי התורה נכתבו על ידי אב הנביאים משה רבנו, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה, וספרי הכתובים נכמיכל שאינם בהכרח נביאים אך כתבו בהשראת רוח הקודש.

ספרי התנ"ך המצויים במדור נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

חלוקת הספרים

ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשתי חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:

חלוקה זו ל"נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" מקובלת במהדורות דפוס שונות מאז ימי הביניים. ראשיתה כנראה במהדורה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים עם פירוש רד"ק, שיצאה לאור בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו (1485) תחת הכותרת "ארבעה נביאים ראשונים".[1] במקורות חז"ל מקובלת הבחנה אחרת: הנביאים עד סוף תקופת הבית הראשון, כולל ישעיה ירמיה ויחזקאל ומרבית "תרי עשר", הם "נביאים ראשונים", ואילו חגי זכריה ומלאכי, שהתנבאו בתחילת ימי הבית השני, הם "נביאים אחרונים".[2] חלוקה זו נסמכת, כנראה, על הפסוק להלן:

הֲלוֹא אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב.

ספר זכריה, פרק ז', פס' ז'

מחברי הספרים על פי המסורת

המסורת המקובלת לגבי עורכיהם של הספרים מוזכרת בתלמוד (מסכת בבא בתרא יד-טו), ומובאת כאן:

תרי עשר

לספרי הנביאים נוסף מעין "מדור" אשר נקרא תרי עשר (שנים-עשר, בארמית) והוא קיבוץ של שנים עשר ספרי נביאים, אשר סודרו על ידי אנשי כנסת הגדולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכאל אביעוז, על מקור הכינוי "נביאים ראשונים", JSIS, גיליון 8, 2009
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד ב; ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א; פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוטה פרק ט משנה יב.