חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Motyshif (שיחה | תרומות)
6,480 עריכות
הגהה. קו מפריד בטווח מספרים
שורה 14: שורה 14:
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
הקיבוץ הוקם על ידי עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהתעוררו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים שגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
הקיבוץ הוקם על ידי עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהתעוררו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים שגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.


אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]] ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העליה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס]]ים בסביבת [[רחובות]] ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.


== מקור השם ==
== מקור השם ==
שורה 24: שורה 24:
אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי [[הקרן הקיימת]] ויושבו לראשונה ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]], במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]]. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי [[הקרן הקיימת]] ויושבו לראשונה ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]], במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]]. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.


שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.


בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''


אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2011|2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2011|2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.


רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]] והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]] והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.


== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והיתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכד'. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.


== <big>ענפים</big> ==
== <big>ענפים</big> ==
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.


== הדת בקיבוץ ==
== הדת בקיבוץ ==
שורה 51: שורה 51:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ma-soreq.org.il/hafezhaim.htm על הקיבוץ] באתר [[מועצה אזורית נחל שורק]]
*[http://www.ma-soreq.org.il/hafezhaim.htm על הקיבוץ] באתר [[מועצה אזורית נחל שורק]]
*הרב מ.מ. ישר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&st=&pgnum=13 בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים], הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11-12
*הרב מ.מ. ישר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&st=&pgnum=13 בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים], הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11–12
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13

גרסה מ־19:57, 14 בספטמבר 2016

חפץ חיים
בית הכנסת בקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע[1] ‎76 מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 575 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.9% בשנה
31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2] 		6 מתוך 10

חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[3], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.

היסטוריה[4]

הקיבוץ הוקם על ידי עולים מיהדות גרמניה שהתעוררו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים שגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.

מקור השם

הקיבוץ נקרא, עוד בגרמניה, על שם ספר חפץ חיים לאור הערכת חברי הקיבוץ את מחבר הספר.

העלייה לקרקע

אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב-15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[5].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[6]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[7]. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008[8]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.

ענפים

ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

הדת בקיבוץ

בקיבוץ נמצאת אולפנת "צביה חפץ חיים" ותנועת נוער בני עקיבא. בעבר התנועה הייתה עזרא, התנועה שהקימה את הקיבוץ. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

האידאולוגיה של הקיבוץ

קיבוץ ח"ח הינו קיבוץ דתי-לאומי שפועלים בו 3 בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל ביסודו הקיבוץ הוא אשכנזי

לקריאה נוספת

נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992-ספר שמסקר את כל תולדות קיבוץ החפץ חיים, (בקיצור- ח"ח)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  4. ^ נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, קיבוץ חפץ חיים, 1992
  5. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  6. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  7. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  8. ^ עע"ם 418/12


יישובי מועצה אזורית נחל שורק (מחוז המרכז)
קיבוצים חפץ חיים
מושבים בית חלקיה • בני ראם • יסודות • גני טל
יישובים קהילתיים יד בנימין • נצר חזני
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק
בירוק - מיקום בניין המועצה
חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חפץ_חיים_(קיבוץ)&oldid=19288954"