הרפובליקה הסינית (1912–1949) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 58: שורה 58:
[[קטגוריה:מלחמת סין-יפן השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת סין-יפן השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:הרפובליקה הסינית]]
[[קטגוריה:הרפובליקה הסינית|*]]

גרסה מ־18:35, 17 בספטמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים ריקים [ ראש המדינה, שמות מנהיגים, תמונת מפה, מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ תמונת סמל, תמונת דגל, מפה מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הסינית
中華民國大陸時期, 中華民國, Tiong-hoâ Bîn-kok, Chûng-fà Mìn-koet
ממשל
שפה נפוצה מנדרינית תקנית
עיר בירה בייג'ינג (1912–1927)
נאנג'ינג (1927–1949)
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה מהפכת שינהאי
תאריך 1 בינואר 1912
פירוק מלחמת האזרחים הסינית
תאריך 1949
ישות קודמת שושלת צ'ינגשושלת צ'ינג שושלת צ'ינג
ישות יורשת הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
טאיוואןטאיוואן טאיוואן
מונגוליהמונגוליה מונגוליה
שליטים בולטים צ'יאנג קאי שק
שטח בעבר 11,077,380 קמ"ר (נכון ל־1949)
אוכלוסייה בעבר 541,670,000 (נכון ל־1949)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרפובליקה הסינית שהתקיימה בין השנים 1912 ל-1949 שלטה בשטחים של סין היבשתית, מונגוליה וטאיוואן. הרפובליקה התפרקה לאחר הפסדה של המפלגה הלאומית הסינית (מוכרת גם בשם "מפלגת קוומינטנג") למפלגה הקומוניסטית הסינית במלחמת האזרחים הסינית - הקומוניסטים השתלטו על שטחי סין היבשתית והקימו את הרפובליקה העממית של סין בעוד הלאומנים ברחו לטאיוואן וקבעו בה את שלטונם.

היסטוריה

הרפובליקה הסינית הוקמה בשנת 1912 לאחר נפילת שושלת צ'ינג ונשיאה הראשון היה סון יאט-סן. יאט-סן כיהן בתפקיד תקופה קצרה שלאחריה הוחלף על ידי יואן שה-קאי, שתפס את השלטון בתמיכת הצבא. מותו של שה-קאי ב-1916 יצר ואקום בהנהגת הרפובליקה והשלטון המרכזי בבירה בייג'ינג נחלש בהדרגה לטובת מספר מצומצם של קציני צבא בולטים שכל אחד מהם החל לשלוט על מחוזות שונים.

ב-1925 החלה מפלגת קוומינטנג, שהתאגדה ב-1912 בסיועו של יאט-סן, להקים ממשלה מתחרה בעיר הדרומית גואנגג'ואו. לאחר שכלכלתה של צפון הרפובליקה קרסה בהדרגה בין השנים 1927 ל-1928 בעקבות הטלת מסים כבדים על התושבים על ידי השליטים המקומיים, החל צ'יאנג קאי שק, מצביא צבאי שהפך למנהיגה של מפלגת קוומינטנג, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. המערכה, שזכתה לשם "המשלחת הצפונית" ולה היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים, הסתיימה בניצחונו של צ'יאנג ובאיחוד הרפובליקה תחת שלטונו. צ'יאנג קאי שק קבע את מושבה של ממשלתו בעיר נאנג'ינג וזמן קצר לאחר מכן ניתק את קשריו עם בעלי בריתו הקומוניסטים וסילק אותם ממפלגת קוומינטנג.

במהלך שלטונו של צ'יאנג עברה הרפובליקה תהליכי מודרניזציה ותיעוש אולם במקביל סבלה מעימותים מתמשכים בין מפלגת קוומינטנג לבין המפלגה הקומוניסטית הסינית והאימפריה היפנית. בשנת 1937 פלשה יפן לסין ופרצה מלחמה בהיקף מלא, מלחמת סין-יפן השנייה, בין הרפובליקה הסינית לאימפריה היפנית, ובמהלכה השתלטה יפן על שטחים נרחבים ברפובליקה ובהם גם אזורי החוף של המדינה. עובדה זו הביאה לכך שהרפובליקה איבדה את השליטה בכל נמלי הים בתחומה ולא יכלה לקבל אספקה בדרך הים. עם התקדמותם של היפנים לתוך שטחי הרפובליקה, עבר ממשלו של צ'יאנג מנאנג'ינג לעיר ווהאן ובהמשך לעיר צ'ונגצ'ינג. לאחר המתקפה על פרל הארבור וכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הפכה מלחמת סין-יפן לחלק מהקונפליקט הכלל עולמי של מלחמת העולם השנייה. הפיכתה של ארצות הברית לבעלת בריתה של הרפובליקה הסינית במלחמתה נגד יפן הביאה לסלילת דרך בורמה ודרך לדו שאיפשרו לרפובליקה לקבל אספקה בדרך היבשה מארצות הברית. אף על פי כן, השגיה הצבאיים של הרפובליקה הסינית במלחמה נגד יפן המשיכו להיות מעטים.

ב-1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה לאחר כניעת האימפריה היפנית לבעלות הברית. ברם, עם התפתחותה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התחדשו העימותים בין מפלגת קוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית. העימותים הידרדרו לכדי מלחמת אזרחים שהסתיימה ב-1949 בניצחונם של הקומוניסטים. חברי מפלגת קוומינטנג ותומכיהם ברחו מסין היבשתית לאי טאיוואן והקימו בו ממשלה חדשה. אף על פי ששליטתה של מפלגת קוומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק הצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו בלבד, המשיכו מדינות לא קומוניסטיות רבות להכיר בממשלתו של צ'יאנג כממשלה הלגיטימית של סין כולה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.