בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

שער הכניסה לבית הקברות

בית הקברות בטבריה

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על מידרון בחלקו המערבי של הר ברניקי בסמוך אל הכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.

טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל

המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל", ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש". מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.

מיקומו העתיק של בית העלמין

האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות עוד בטרם הוקמה העיר, בימי הורדוס אנטיפס ומסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב. לפי האגדה רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.

גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו מצוינים קבריהם של הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד המגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.

בית העלמין הישן

בית הקברות - מבט מהר ברניקי

מבנה הקבר של רחל אשת רבי עקיבא

עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה ה-18 החל מתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני) שנפטר בשנת 1744 היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:

• חתנו של רבי חיים אבולעפיה, רבי יעקב בירב (נפטר בטבריה ב-1546).
• רבי נחמן מהורדנקא, תלמיד הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב (נפטר בטבריה ב-1756).
• רבי ישראל זאב הלוי הורביץ, רב העיירה אוהלי שבהונגריה (נפטר בטבריה ב-1777).
• רבי מנחם מנדל מוויטבסק מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1788).
• רבי יעקב שמשון משיפיטובקה (נפטר בטבריה ב-1801).
• רבי אברהם הכהן מקליסק, מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1810).
• רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר בטבריה ב-1822).
• רבי ישראל משקלוב (נפטר בטבריה ב-1839).
• שמעון ברמן, מחובבי ציון (נפטר בטבריה ב-1884).
• רבי אברהם אבוחצירא, בנו של המקובל יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב" (נפטר במרוקו ב-1893).
• הרב שמחה בונים קאליש (נפטר בטבריה ב-1907).
• הרב משה קליערס, מרבותיה של טבריה וכותב קורותיה (נפטר בטבריה ב-1934).
• הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) רב העיר טבריה (נפטר בטבריה 1946)
• רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1948).
• רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1956).
• רבי מרדכי רוקח (נפטר בתל אביב ב-1949).
• רב חיים דב הלפרין, אדמו"ר מווסלוי (נפטר בחיפה ב-1957).
• רבי יוחנן פרלוב, האדמו"ר מקרלין (נפטר בארצות הברית ב-1955).
• רבי שמעון שלום קאליש, האדמו"ר מאמשינוב (נפטר בארצות הברית ב-1954).
• רבי יצחק קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית (נפטר בארצות הברית ב-1993).
• בבית העלמין נקברו גם כ-300 מנספי גירוש תל אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בית העלמין כיום

בית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בלית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.

קבר רחל אשת רבי עקיבא

ערך מורחב – קבר רחל אשת רבי עקיבא

מבנה הקבר של רחל אשת רבי עקיבא נמצא בצידו המערבי של בית הקברות

גלריית תמונות

• 
  קבר רבי חיים אבולעפיה (השני)
• 
  קברו של הרב אברהם אבוחצירא
• 
  קברי נרצחי הטבח בטבריה
• 
  קבר הרב מנחם מנדל מוויטבסק
• 
  קבר ומצבה משנת תרצ"ב

לקריאה נוספת

• בנימין פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, על פי פנקסי הח"ק ומפקדי אוכלוסין, תשע"ה 2015.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי העתיק בטבריה בוויקישיתוף

• עלייה לקברו של הרמב"מ בטבריה. בקהל: נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין ומאיר עוזיאל. יומני כרמל 1935
• בית הקברות היהודי העתיק בטבריה, באתר BillionGraves